רע"א 3987/16 פלוני נ. מוחמד סבאח

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 1.5.2016 בע"א 31645-04-16 (כב' השופט א' רון ), בגדרה התקבלה בקשת המשיבים לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים שניתן ביום 23.3.2016 בת"א 8949-03-13 (כב' השופטת מ' שרביט ).

1.ביום 23.3.2016 פסק בית משפט השלום כי על המשיבים לפצות את המבקש בסכום של 1,125,509 ש"ח בתוספת שכר טרחת עורך-דין והוצאות משפט, ובסך הכל – 1,298,499 ש"ח. כל זאת בגין נזקי גוף שנגרמו למבקש בשתי תאונות דרכים בהן היה מעורב. המשיבים הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, ואילו המבקש מצדו הגיש ערעור שכנגד. בד בבד עם הגשת ערעורם, הגישו המשיבים בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין ביחס לסכום של 845,516 ש"ח מתוך סך החיובים שהוטלו עליהם, עד להכרעה בערעור. בגדר בקשתם טענו המשיבים, בין היתר, כי קיים חשש שבמידה ויתקבל ערעורם יהיה זה בלתי-אפשרי, או למצער קשה, לגבות את הסכומים בחזרה מן המבקש; וכי אין בעיכוב הביצוע המבוקש כדי לפגוע במבקש מהבחינה הכלכלית, שכן המדובר בעיכוב ביצוע חלקי, כאשר ישולם לו סכום של 452,983 ש"ח. ביום 1.5.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבים לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין. הודגש, כי אין חשש שהמבקש לא יוכל להיפרע מן המשיבים, שכן המשיבה 2 היא חברת ביטוח. עוד צוין, כי בין השיקולים שהנחו את בית המשפט בהחלטתו מצויה העובדה שהבקשה לא הוגשה ביחס לכל הסכום שנפסק לזכות המבקש, כי אם רק לגבי חלקו.

2.בגדרי הבקשה דנא טוען המבקש כי החלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה ללא נימוק מספק, כאשר היא נשענת על טעם שאינו מקובל או מוכר בפסיקה – היותה של המשיבה 2 חברת ביטוח. לגישתו, אין זה ייתכן כי יכולתו הכלכלית של החייב, ולא של הזוכה, תהווה שיקול בשאלה אם לעכב ביצוע פסק דין כספי אם לאו. עוד נטען, כי ממילא היה על בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה, שכן זו לא נתמכה בתצהיר. המבקש מדגיש כי הלכה היא שרק בנסיבות חריגות, בהן סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת הצד המבקש את עיכוב הביצוע, יינתן עיכוב ביצוע כספי – כאשר לגישתו, אלו אינן הנסיבות במקרה דנא. נטען, כי סיכויי הערעור של המשיבים הם "אפסיים", שכן מדובר בתקיפת ממצאי עובדה ומהימנות, בהם ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב, כאשר בצד זאת המשיבים לא ביססו את חששם כי המבקש יתקשה בהשבת הכספים היה ויתקבל ערעורם.

3.דין הבקשה להידחות מבלי שיהיה צורך להורות על הגשת תשובה.

לבית המשפט הדן בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין מסור שיקול דעת רחב, אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בו (רע"א 3716/14 שגב נ' נדב

(27.5.2014)), ולא מצאתי כי המבקש הצביע על טעם ממשי שיש בו כדי להביא לחריגה מכלל זה. יתר על כן, בנסיבות העניין, דומני כי לא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא, וזאת, בין היתר, בהתחשב בכך שנראה כי אין בעיכוב הביצוע החלקי כדי להביא לפגיעה בצרכיו המיידים של המבקש, שכן חלק הארי מהפיצוי שנפסק לזכותו מתייחס לנזקים צופי פני עתיד (ראו בהקשר זה: ע"א 181/15 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קובהא , פסקה 5 (2.2.2016)). כמו כן, חששם של המשיבים מפני הקושי שבגביית הכספים, היה ויתקבל ערעורם, לא התייחס באופן ספציפי למבקש עצמו, כאשר הובהר שהדעת נותנת כי אדם ממוצע יתקשה בהשבת סכום כסף בסדר גודל כזה (וראו: ע"א 9195/07 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' בן שושן , פסקה ד (12.12.2007)). משכך, אין לקבל את טענת המבקש כי היה על המשיבים לצרף תצהיר לבקשתם, שכן הבקשה אינה נסמכת על עובדות מעבר לנתונים העולים מפסק דינו של בית משפט השלום.

נוכח האמור, דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.