רע"א 4011/16 פלוני נ. בית חולים יוספטל

בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 12.4.2016 של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 45690-03-10 (כב' סגנית הנשיא ו' מרוז ), בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לביטול החלטה שניתנה בתיק ביום 5.4.2016.

רקע

1.המבקשים הגישו נגד המשיבים תביעה לפיצויים, בין היתר, בגין נזקי גוף שנגרמו למבקשת 1 (להלן: המבקשת ) בעקבות טיפול רשלני שניתן לה בסמוך לאחר לידתה על-ידי צוותים רפואיים של המשיבים. במסגרת ניהול התובענה, ולאחר שהסתיימה חקירת עדי ההגנה בשאלת החבות, הגישו המבקשים ביום 28.3.2016 "בקשה להגשת רשומות מקוריות ולגילוי מסמך מיוחד" – אשר כללה מספר ראשים. ראשית , בית המשפט התבקש להורות למשיבים להגיש את כל הרשומות המקוריות בעניינה של המבקשת. בהקשר זה נטען, כי בית המשפט הורה בעבר למשיבים להגיע עם הרשומות המקוריות לדיונים, בין היתר מאחר שהעותקים שלהן אינם קריאים ומאחר שבוצעו שינויים ברשומות על-ידי המשיבים, ולמרות זאת המשיבים התעלמו מהוראה זו ולא הציגו את הרשומות המקוריות בעת חקירתה הנגדית של פרופ' גרנות, מומחית מטעם המשיבים בתחום רפואת הכבד. שנית , על יסוד הוראת תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), התבקש בית המשפט להורות למשיבים לגלות למבקשים את המסמכים הבאים: תוצאות בדיקות גזים בדם שנערכו למבקשת בימים 2.4.2006 ו-3.4.2006; צילום כבד שבוצע למבקשת על-ידי המשיב 1; רשומות האמבולנס שהעביר את המבקשת מהמשיב 1 לבית החולים שניידר; רשומות קליטתה של המבקשת בבית החולים שניידר; רשומות השיחות שהתנהלו בין המשיב 1 לבין בית החולים שניידר בעניינה של המבקשת. בהקשר זה נטען, כי מסמכים אלו לא הומצאו לעיון המבקשים במסגרת הליך הגילוי והעיון, כאשר לפחות לגבי חלקם עלה בחקירתה הנגדית של פרופ' גרנות כי הם מצויים בידי המשיבים. כל זאת, כאשר נטען כי בידי המשיבים רשומות רפואיות נוספות שלא הועמדו לעיון המבקשים. שלישית , בית המשפט התבקש להורות לפרופ' גרנות להתייצב להשלמת חקירה נגדית, בהתחשב בכך שזו האחרונה לא הייתה מסוגלת לענות לחלק מהשאלות שהוצגו בפניה במהלך חקירתה מאחר שלדבריה צילום הרשומות היה מקוטע או לא קריא.

המשיבים התנגדו לבקשה, בין היתר, נוכח השלב בו היא הוגשה, ובהתחשב בכך שתיק המוצגים הועבר למבקשים עוד במהלך חודש ספטמבר 2014, ועל כן נטען שככל שהתעוררה בעיה לגבי טיב התיעוד המוצג בו, היה על המבקשים לפנות בעניין זה בטרם חקירת עדי ההגנה. מכל מקום נטען, כי הטענה שבמהלך חקירתה של פרופ' גרנות נתגלו מסמכים חדשים אינה נכונה. כמו כן, המשיבים התייחסו בתגובתם לכל מסמך ומסמך מהמסמכים המבוקשים, ולפחות בנוגע למחצית מהם נטען כי הם מצויים בתיק המוצגים מטעם המשיבים או שלא אותרו.

2.בהחלטתו מיום 5.4.2016 קבע בית המשפט כי המשיבים ימציאו לידי המבקשים את צילום הכבד המבוקש בכפוף לאיסור על הרחבת חזית . עוד נקבע, כי באת כוח המשיבים תמציא לבית המשפט עד למועד הדיון הקרוב את המסמכים שנמצאו בלתי קריאים בעת חקירתה של פרופ' גרנות. בצד זאת הובהר, כי לא הוצגו טעמים המצדיקים את השלמת חקירתה של פרופ' גרנות. לשלמות התמונה יצוין, כי ההחלטה הנ"ל ניתנה בטרם חלף המועד להגשת תגובה מטעם המבקשים לתשובת המשיבים לפי תקנה 241(ג1) לתקנות.

3.המבקשים הגישו בקשה לביטול ההחלטה, שכן היא ניתנה בטרם הוגשה תגובתם לתשובה, וצרפו לבקשה את תגובתם לתשובת המשיבים. בתגובה לתשובה נטען כי יש לדחות את האמור בתשובת המשיבים שכן לא צורף לה תצהיר לתמיכת העובדות הנטענות בה, כמתחייב על-פי התקנות. כמו כן, המבקשים הבהירו כי הם עומדים על בקשתם לפיה המשיבים יגישו לבית המשפט את כל הרשומות המקוריות. לבסוף נטען, כי העובדה שנכתב בתשובת המשיבים שאין בידיהם רשומות הנוגעות לאמבולנס שהעביר את המבקשת לבית החולים שניידר, לקליטתה של המבקשת בבית החולים שניידר ולשיחות שהתנהלו בין המשיב 1 לבין בית החולים שניידר - אינה מהווה תחליף לתצהיר ולתשובה לבקשה. בהחלטתו מיום 12.4.2016 קבע בית המשפט כי הוא אינו רואה לשנות מההחלטה שניתנה ביום 5.4.2016. עם זאת, הורה בית המשפט לבאת-כוח המשיבים להצטייד ברשומות המקוריות לדיון כדי למנוע אי-בהירות.

4.כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה דנא, בגדרה נטען כי החלטות בית המשפט אינן מתיישבות עם הוראות תקנות 113 ו-241 לתקנות, כמו גם עם פסיקה קודמת של בית משפט זה . במסגרת הבקשה מעלים המבקשים את טענותיהם הפרטניות לעניין המסמכים שהתבקש בעניינם צו גילוי ספציפי. עוד טוענים המבקשים כי טעה בית המשפט משלא הורה על הגשת כל הרשומות המקוריות. המבקשים מוסיפים וטוענים כי טעה בית המשפט כשלא קיבל את טענתם לפיה מחקירתה של פרופ' גרנות עולה כי בידי המשיבים רשומות רפואיות נוספות שאף לא הועמדו לעיונה. לבסוף נטען, כי יש לאפשר להם להשלים את חקירתה הנגדית של פרופ' גרנות, שכן זו לא הצליחה לענות על חלק משאלותיהם נוכח איכות המסמכים שעמדו בפניה.

דיון והכרעה

5.לאחר העיון בבקשה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים, ומבלי להידרש לגופן של טענות המבקשים.

ככלל, הליכי גילוי מסמכים אמורים להסתיים בשלב קדם המשפט, במסגרתו ראוי שיתנהל הליך גילוי מוקדם "מפותח" וממצה. בנוסף, כל בקשה שניתן להגישה בשלב קדם המשפט צריכה להיות מוגשת בשלב זה, ולא ניתן יהיה להעלותה לאחר סיום השלב האמור, אלא מטעמים מיוחדים שירשמו וכדי למנוע עיוות דין (תקנה 149(ב) לתקנות). הבקשה שעניינה העברת עותקי מקור של הרשומות הרפואיות בוודאי כלולה בקטגוריה זו. בצד זאת, אכן ייתכנו מקרים חריגים בהם גם במהלך ניהול ההוכחות ייווכח צד להליך כי קיימים מסמכים שלא גולו לו, אשר יש להם חשיבות לסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים. במקרים כגון-דא ייתכן כי יתעורר הצורך לדרוש מהצד שכנגד לגלות את המסמכים שבאמתחתו ולהביאם לעיונו של הצד השני גם בשלבים מתקדמים יותר של ההליך. עם זאת, במקרה שבפנַי איני סבור כי עלה בידי המבקשים להראות שאכן מדובר במקרה המהווה חריג לכלל, שכן כל שנטען בבקשה דנא ובבקשה שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי הוא, שמחקירתה של פרופ' גרנות עולה כי קיימים בידי המשיבים מסמכים נוספים שלא גולו ולא הומצאו למבקשים. חקירתה של פרופ' גרנות נפרשת על-פני למעלה ממאתיים עמודים(!), והמבקשים כלל לא היפנו למראי מקום ספציפיים באותה החקירה שיש בהם כדי ללמד כי יש ממש בטענותיהם. כדי לשכנע שאכן חקירתה של העדה המומחית הצדיקה לחייב את המשיבים לגלות מסמכים שלא גולו בעבר, היה על המבקשים להפנות לאמירות ברורות בעניין זה מפי העדה, המצביעות על קיומם בפועל אצל המשיבים של מסמכים שלא גולו למבקשים. מעבר לכך, בזהירות המתבקשת ייאמר, כי יש להניח שככל שהיה בידי המבקשים אותו "אקדח מעשן" שיש בו כדי להעיד על הסתרת מסמכים שבוצעה על-ידי המשיבים, הם היו מפנים לדברים באופן ברור ומפורש. נמצא, כי הבקשה דנא היא בקשה סתמית ולקונית, באופן שאינו מאפשר התערבות של בית משפט זה בהחלטת הערכאה המבררת. לכאורה, אכן נפל פגם בתשובתם של המשיבים, שכן זו לא גובתה בתצהיר כנדרש, לתמיכה בטיעון העובדתי שבה, אך איני מוצא כי פגם זה מקים עילה להתערבות של בית משפט זה בנסיבות העניין, כאשר המבקשים מלכתחילה כלל לא הצביעו על בדל של אינפורמציה שיש בו כדי להוות אינדיקציה לכך שמסמכים מעין אלה אכן נמצאים בידי המשיבים, אלא אך טענו טענותיהם בעלמא.

6.באותו האופן נוהגים המבקשים גם ביחס לדרישתם לזמן את פרופ' גרנות להשלמת חקירתה הנגדית. המבקשים אמנם טוענים כי זו האחרונה לא השיבה לשאלות אחדות שהוצגו לה על-ידם מאחר שלדבריה העתק הרשומות מקוטע או לא קריא, אך גם בהקשר זה המבקשים אינם מפנים למראי מקום בפרוטוקול חקירתה של פרופ' גרנות שיש בהם כדי ללמד שאכן כך הדבר. בהתחשב בכך, אין כל דרך לבחון האם מדובר בשאלות מהותיות להן לא נתקבלה תשובתה, המצדיקות זימונה לדוכן העדים בשנית. אשר לטענת המבקשים הנוגעת להגשת הרשומות המקוריות – נראה כי זו התייתרה נוכח קביעות בית המשפט המחוזי בהחלטה מושא בקשת רשות הערעור דנא, וממילא לא נראה כי מדובר בסוגי ההחלטות שתינתן בהן רשות ערעור.

7.נוכח האמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.