פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8576/18
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשות:
1. פלונית
2. פלונית
נ ג ד
המשיבות:
1. שירותי בריאות כללית
2. הסתדרות מדיצינית הדסה
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 28.10.2018 בת"א 55447-05-13, שניתנה
על ידי כב' השופטת ע' כהן
בשם המבקשות:
עו"ד עמוס גבעון
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' כהן ) בת"א 55447-05-13 מיום 28.10.2018, שבגדרה נדחתה בקשת המבקשות לגילוי מסמכים ספציפיים מכוח תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנה 113 ).
רקע בתמצית
2.
המבקשות הגישו תביעת רשלנות רפואית נגד המשיבות, בטענה להתרשלות בניהול מעקב ההריונות של אם המבקשות (להלן: האם ). במסגרת כתב תביעתן המתוקן, טענו המבקשות כי המשיבות לא המציאו לידיהן את מלוא הרשומות הרפואיות. בהמשך לכך, ביום 26.3.2018, לאחר סיום שמיעת עדי המבקשות, הגישו המבקשות בקשה לפי תקנה 113 לגילוי ספציפי של התיק הרפואי המלא והמקורי של האם, שנדחתה בהחלטה מיום 13.5.2018, בעטיו של שיהוי ניכר בהגשת הבקשה. עוד נקבע במסגרת החלטה זו, כי באפשרותן של המבקשות לטעון במסגרת סיכומיהן ביחס למשמעות שיש לייחס, לשיטתן, להימנעות המשיבות מהמצאת מסמכים אלה. ביום 3.5.2018 הגישו המבקשות בקשה נוספת על-פי תקנה 113 לגילוי ספציפי של מסמכים הנוגעים לבדיקות התבחין המשולש בכל אחד מן ההריונות של האם. בהחלטתו מיום 3.6.2018 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה והורה למשיבה 2 לגלות בתצהיר האם המסמכים המבוקשים מצויים ברשותה או בשליטתה. בעקבות כך, הגישו המשיבות תצהיר שאליו צורפו תוצאות בדיקות התבחין המשולש בשני ההריונות. אשר ליתר המסמכים הנוגעים לבדיקות התבחין המשולש, נטען כי אלה לא נמצאו בשל חלוף הזמן ממועד הולדתן של המבקשות.
בהמשך לכך, ביום 25.10.2018 הגישו המבקשות בקשה נוספת לגילוי ספציפי, הפעם בנוגע למסמכי סקירות המערכות של האם בשני ההריונות. במסגרת הבקשה טענו המבקשות כי המשיבות לא מסרו להן את כלל המסמכים הנוגעים לבדיקות התבחין המשולש, כאמור בהחלטה מיום 3.6.2018. משכך, כך לטענתן, קיימת חשיבות מוגברת לגילוי מסמכי סקירות המערכות, הנדרשים על מנת להכריע בשאלה האם התעורר חשד לאי תקינות העוברים במהלך ההריונות של האם.
3.
בהחלטה מיום 28.10.2018, דחה בית המשפט המחוזי את בקשה זו בשל השיהוי הרב בהגשתה – שיהוי שלא הוסבר – וכן מכיוון שלא צורף לבקשה תצהיר כדין.
על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.
הבקשה דנן
4.
במסגרת הבקשה שבות המבקשות על עיקר טענותיהן בפני בית המשפט המחוזי, ומוסיפות כי ניתן להגיש בקשה לגילוי מסמך מכוח תקנה 113 עד לשלב מתן פסק הדין. כן נטען כי לא היה צורך בהגשת תצהיר מכיוון שהעדים מטעם המשיבות הודו בחקירתם שהמשיבות ביצעו סקירות מערכות, וכי מסמכים אלה אינם מצויים בידיהן. עוד טוענות המבקשות כי אינטרס בירור האמת גובר על שיקולי היעילות, וכי טעם נוסף לקבלת בקשתן הוא פערי הכוחות הראייתיים בין הצדדים.
דיון והכרעה
5.
לאחר העיון בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיבות.
כידוע, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בהחלטות הנוגעות באופן מובהק לניהול ההליך, ובכלל זאת, בהחלטות הנוגעות לגילוי מסמכים ולעיון בהם. משכך, ערכאת הערעור תתערב בכגון אלה אך במקרים שבהם ההחלטה מנוגדת לדין, גורמת עיוות דין לאחד הצדדים, אינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (ראו: רע"א 5424/16 טינקו בע"מ נ' הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ , פסקה 7 (13.10.2016); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 204-203 (מהדורה שלישית, 2012)). לא מצאתי כי המקרה דנן נמנה עם מקרים חריגים אלו, ודי בכך על-מנת לדחות את הבקשה.
6.
יתרה מכך, הכלל הוא כי יש לסיים הליכי גילוי מסמכים כבר במסגרת קדם המשפט, ובהתאם, יש להגיש כל בקשה הנוגעת לגילוי מסמכים כבר בשלב זה (ראו: עניין טינקו , שם; רע"א 4011/16 פלונית נ' בית חולים יוספטל , פסקה 5 (26.07.2016)). אמנם כן, לפי הוראת תקנה 113 רשאי בית המשפט ליתן צו לגילוי מסמך פלוני "בכל עת", ואולם זהו היוצא מן הכלל, ואין בכך כדי לאפשר לבעל דין "לישון על זכויותיו" ולהגיש בקשה לגילוי מסמך ספציפי בכל עת שיחפוץ בכך, בשעה שניתן היה להגישה בשלב מוקדם יותר (ראו והשוו: רע"א 2362/90 הלפור תעשיות בע"מ נ' מיליקובסקי , מד(4) 285, 290-289 (1990); רע"א 4487/14 אברמוביץ נ' קונדה , פסקה 7 (11.9.2014)).
7.
במקרה דנן, בית המשפט המחוזי נימק את החלטתו לדחות את הבקשה, בין היתר, בשיהוי הניכר שדבק בבקשה, שאף לא הוסבר על-ידי המבקשות. כאמור, ההחלטה בעניין זה היא בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ולא ראיתי להתערב בקביעה זו. אוסיף כי כבר בתחילת ההליך היה ידוע למבקשות דבר חסרונם של המסמכים המבוקשים, והיה עליהן לבקש את גילוים בשלב זה. זאת ועוד, גילוי מסמכי סקירות המערכות נתבקש, למעשה, כבר ביום 26.3.2018, במסגרת הבקשה לקבל את מלוא התיק הרפואי של האם. אף ביחס לבקשה זו נקבע כי היא הוגשה בשיהוי ניכר, והמבקשת לא השיגה על כך. יתרה מכך, לא מצאתי כי נגרם למבקשות עיוות דין משעה שבית המשפט המחוזי הותיר בידיהן את האפשרות לטעון בסיכומיהן לגבי המשמעות שיש לייחס לעובדת אי גילוים של המסמכים על-ידי המשיבות.
8.
נוכח כל האמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבות, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט"ו בשבט התשע"ט (21.1.2019).
ש ו פ ט ת