פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4420/19
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקשת:
ארמוזה אינטרנשיונל מדיה בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1.
Creighton Online Media PTE Ltd
2. רשות מדיה בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט נ' גרוסמן) בת"א 48627-12-17
מיום 30.5.2019
בשם המבקשת:
עו"ד צביקה מצקין; עו"ד
אלרן שפירא בר-אור
בשם משיבה 1:
עו"ד ערן ליס;
עו"ד דן עדין
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט נ' גרוסמן ) בת"א 48627-12-17 מיום 30.5.2019 במסגרתה התקבלה חלקית בקשה לגילוי מסמכים שהגישה משיבה 1 (להלן: המשיבה ).
במוקד הבקשה הליכי גילוי מסמכים בקשר לתביעה שהגישה המשיבה, חברה העוסקת בפיתוח פורמטים טלוויזיוניים, נגד המבקשת, חברה ישראלית. במסגרת אותה תביעה נטען כי המבקשת משווקת פורמט טלוויזיוני (להלן: הפורמט ) אותו העתיקה מהמשיבה תוך הפרת זכויות היוצרים שלה.
1.
בתמצית, שני סוגי מסמכים שנתבקשו במסגרת הליכי הגילוי עומדים במרכז הבקשה שלפנינו:
הסוג האחד, מסמכים הנוגעים להליכים משפטיים אחרים בהם נתבעה המבקשת בגין הפרת זכויות יוצרים. בעוד שהמשיבה עמדה על כך שמדובר במסמכים הרלוונטיים לתביעה, שכן שאלת זכויות היוצרים בפורמט טלוויזיוני עמדה במוקד הליך משפטי אחר בו נתבעה המבקשת, המבקשת טענה מנגד כי מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים להליך, כי הם נוגעים לצדדים שלישיים וכוללים אף מסמכים שהוחלפו במסגרת משא ומתן בגישור עליהם קיים חיסיון.
הסוג השני, מסמכים בקשר לתהליך העבודה של המבקשת על פיתוח הפורמט. במסגרת הליכי הגילוי, הועברו סיכומים של ישיבות צוות הפיתוח כאשר חלק ניכר מהם הושחר. טענת המשיבה הייתה שסיכומים אלה רלוונטיים לעניין, שכן גם לשיטת המבקשת עצמה, הרעיון לפיתוח הפורמט לגביו נטען שהועתק מהמשיבה, נוצר באותן ישיבות. לפיכך התבקשה המבקשת להעביר את כל מסמכי ישיבות פיתוח הפורמט. מנגד טענה המבקשת כי החלקים שהושחרו אינם קשורים לעניין וכוללים סודות מסחריים.
2.
בית המשפט קיבל ביום 30.5.2019 את בקשת המשיבה והורה על גילוי המסמכים. באשר למסמכים מהסוג הראשון, ציין בית המשפט כי על אף שלא קיימת "עדות שיטה" בהליך אזרחי, הרי שנוכח העובדה שבחינת הרלוונטיות לעניין גילוי מסמכים רחבה יותר מאשר הבחינה הנדרשת לצורך הגשת ראיה במשפט, יש להורות על גילוי המסמכים. באשר למסמכים הנוגעים לתהליך העבודה על הפורמט, קבע בית המשפט כי מכיוון שמדובר בפרויקט שכבר מתקיים בפועל אין מקום להשחרה שבוצעה ולטענה בדבר קיומו של סוד מסחרי.
3.
מכאן לבקשה שלפנַי, במסגרתה טענה המבקשת כי לא היה מקום להורות על חשיפת שני סוגי המסמכים, ללא הנמקה מפורטת, משאין מדובר במסמכים הרלוונטיים לעניין. בנוסף, חשיפת המסמכים מהסוג השני, בקשר לתהליכי העבודה, תביא לחשיפת רעיונות סודיים של המבקשת, הנשמרים בסודיות על ידי צוות הפיתוח, ושגה בית המשפט משנמנע לעיין באותם חלקים מושחרים. נפלה שגגה בידי בית המשפט גם כשהורה על חשיפת המסמכים מהסוג הראשון, הנוגעים להליך המשפטי האחר, תוך פגיעה באיזון שנקבע בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 בקשר לעיון בתיק שמבקש העיון אינו צד לו. בית המשפט גם התעלם מהטענה כי על חלק מהמסמכים הנוגעים להליך הגישור שנוהל באותו הליך, חל חיסיון.
4.
מנגד, המשיבה עמדה על כך שהחלטת בית המשפט המחוזי מוצדקת ואין כל סיבה להתערב בה. המשיבה טענה כי גילוי המסמכים מהסוג השני, הנוגע לתהליכי העבודה על הפורמט, הוא קריטי לבירור התביעה, ובית המשפט רשאי להחליט בעניין גילוי מסמך שנטען כי תוכנו חסוי גם מבלי לעיין בו. באשר למסמכים מהסוג הראשון, הרי שמדובר במסמכים הרלוונטיים מאוד לתביעה, אשר עשויים להעיד על היותה של המבקשת "מפרה סדרתית" של זכויות. גם אין להיענות לטענות המבקשת בדבר חיסיון הליכי גישור שהתקיימו באותו הליך, שכן המשיבה כלל לא ביקשה לחשוף מסמכים חסויים מהליכי גישור כי אם את כתבי הטענות והראיות באותו הליך בלבד.
5.
לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחיה ובתשובה שהוגשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לאופן ניהול ההליך, וערכאת הערעור ממעטת להתערב בהחלטות בעניין סדרי הדין שמתקבלות במהלך ניהול ההליך העיקרי (רע"א 9519/17 מיקרוסופט ישראל בע"מ נ' גורודיש , פסקה 10 (7.7.2019)). הדברים נכונים גם בהתייחס להליכי גילוי ועיון במסמכים (רע"א 4841/18 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' כרמי , פסקה 12 (12.8.2019)). ערכאת הערעור תתערב בהחלטות מעין אלו רק במקרים חריגים, בהם ההחלטה מנוגדת לדין, אינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (רע"א 1739/19 מרגלית ש.א. רכב בע"מ נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (1.4.2019); רע"א 8576/18 פלונית נ' שירותי בריאות כללית , פסקה 5 (21.1.2019); רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי , פ"ד מט(4) 54, 61 (1995)). אין מקרה זה נמנה עם אותם חריגים.
6.
אכן, הגם כי זכות העיון יכולה לסגת נוכח ערכים ואינטרסים נוגדים, הנחת המוצא היא כי יש לתת לה עדיפות ככל שניתן. רק במקרים מיוחדים וחריגים יוכר חיסיון על מסמך, וזאת כאשר הדבר מותנה בקיומו של ערך בעל משקל המצדיק גריעה מחובת הגילוי והעיון (רע"א 4781/12 י.מ. עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פסקה 12 (6.3.2013)). בענייננו, לא מצאתי כי קביעת בית המשפט המורה על גילוי המסמכים מצדיקה התערבות בה. בנסיבות העניין, החלטת בית המשפט אשר נתנה את הדעת לאפשרות קיומו של סוד מסחרי במסמכים הנוגעים לתהליך העבודה על הפורמט, ולרלוונטיות מסמכי ההליך המשפטי האחר, אינה נחזית על פניה כבלתי סבירה, ואין מקום להורות על שינויה (ראו: רע"א 4218/19 פנחסוב נ' ב.ס.ד דירות מגורים בע"מ , פסקה 11 (27.6.2019)). גם טענת המבקשת כי בית המשפט לא עיין במסמכים המושחרים, אינה מצדיקה התערבות ערכאת הערעור בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית בקשר לניהול הליך הגילוי. מה גם, יש ממש בטענת המשיבה כי על פי תשובות המבקשת עצמה במסגרת תשובותיה לשאלון, יש במסמכים בקשר לתהליכי העבודה על הפורמט רלוונטיות לעניין. עוד יצוין כי המשיבה הבהירה בתשובתה כי לא ביקשה כלל לחשוף מסמכים חסויים מהליכי גישור בקשר להליך המשפטי האחר לגביו התבקש הגילוי, וגם בכך יש כדי להדוף את טענות המבקשת בעניין זה.
הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות משיבה 1 בסך של 5,000 ש"ח.
ניתנה
היום, כ' באב התשע"ט (21.8.2019).
ש ו פ ט