רע"א 4044-23 רע"א 4044-23

בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת מ' אגמון-גונן) בת"א 40972-10-22 מיום 22.03.2023. בגדרה התקבלה, באופן חלקי, בקשת משיבה 1 למתן צו מניעה עד להכרעה בתביעה. יוער, כי הליך זה הוא הליך אחד מתוך מספר הליכים המתנהלים בימים אלה בין הצדדים (ת"א 59151-03-21 ות"א 20806-04-21 המתנהלים בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפני כבוד השופט ג' גונטובניק).

רקע לבקשה

1.כעולה מכתב הבקשה ומנספחיה, מבקשת 1, חברת סינקו השקעות ויזמות בע"מ (להלן: סינקו); מבקשת 3, חברת כ. כוכב הנגב חברה לבניין ופיתוח (1990) בע"מ (להלן: כוכב הנגב); ומשיבה 1, נקסט טאוור בע"מ (להלן: נקסט) – הן חברות העוסקת בתחום יזמות הנדל"ן וההתחדשות העירונית. מבקש 2, מר שלומי כהן (להלן גם: מר כהן), הוא בעל המניות והדירקטור בחברת סינקו (סינקו, כוכב הנגב ומר כהן יקראו להלן יחד: המבקשים). לשם שלמות התמונה יצוין, כי בעל המניות בכוכב הנגב הוא יצחק כהן, אביו של מבקש 2, מר שלומי כהן.

2.סינקו ונקסט פעלו בשיתוף פעולה במספר פרויקטים של התחדשות עירונית לרבות בעיר רמלה, ובמסגרת שיתוף הפעולה ביניהן הן הקימו חברה משותפת בשם "סינקו ונקסט התחדשות עירונית בע"מ" (להלן: החברה המשותפת), וזו יזמה פרויקט להתחדשות עירונית בעיר רמלה, שעניינו הליכי פינוי ובינוי של 223 דירות למגורים (להלן: פרויקט רמלה). במסגרת פרויקט רמלה, החברה המשותפת נדרשה להשיג את חתימותיהם של רוב בעלי הזכויות במקרקעין על מנת להתקדם בהליכי הפינוי והבינוי; וכעולה מהחלטת בית משפט קמא – החברה המשותפת קיבלה את הסכמתם של כ-20% מבעלי הזכויות.

3.ביני לביני, ככל שניתן להבין, פרויקט רמלה הועבר לניהולה של חברה בשם "כוכב התחדשות עירונית ברמלה בע"מ" (להלן: כוכב התחדשות) – חברת נכדה של כוכב הנגב – אשר פעלה להחתים דיירים אל מול כוכב התחדשות חלף החברה המשותפת.

4.לאור האמור הגישה נקסט, ביום 25.10.2022, תביעה נגד סינקו, כוכב הנגב ומר כהן, בגדרה עתרה למתן סעדים הצהרתיים בדמות הסרת קיפוח, נוכח התנהלות סינקו במסגרת פרויקט רמלה; וכן לאכיפת הסכם המייסדים של החברה המשותפת או למתן סעד חלופי לאכיפת הסכם זה. בד בבד עם תביעתה האמורה, הגישה נקסט גם "בקשה דחופה למתן סעדים זמניים; צווי מניעה וצווי עשה במעמד צד אחד". במסגרת בקשה זו, עתרה נקסט למתן צווי מניעה האוסרים על סינקו וכוכב הנגב להחתים דיירים בפרויקט רמלה או לבצע כל פעולה שתפגע בסינקו כיזמית פרויקט רמלה; וכן למסור מידע בדבר התקדמות הפרויקט.

5.לאחר שהוגשו תגובות לבקשה קיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים, ובהחלטה מיום 22.03.2023, נעתר באופן חלקי לבקשה, משהורה על מתן צו מניעה האוסר על סינקו, כוכב הנגב, כוכב התחדשות וכל חברה המוחזקת על-ידי מר כהן או אביו להחתים דיירים במסגרת פרויקט ברמלה, עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית. בית משפט קמא עמד על כך שהחברה המשותפת שניהלה במקור את פרויקט רמלה, החתימה כ-20% מן הדיירים, בטרם הועבר הפרויקט כולו לחברת כוכב התחדשות. עוד נקבע, כי העברת הפרויקט באופן כזה, מבלי שלכל הפחות נמסרה הודעה מסודרת לנקסט, "תומכת ולו על פני הדברים לכאורה בשלב זה של סעד זמני, בטענתה המרכזית של התובעת בתביעה העיקרית, לקיפוח". זאת ועוד, נדחתה טענת המבקשים כי יש לנקוט בתביעה כספית, שהרי לא ניתן בשלב זה להגיש תובענה כספית, משום שטענת הקיפוח משמעותה כי נקסט אינה מודעת למצבה של החברה. כמו כן, דחה בית משפט קמא את טענת המבקשים לגבי אי צירוף הדיירים להליך, וקבע כי לדיירים כולם יש את הזכות לבטל עם היזם הנוכחי, לבחור ביזם שלישי ולפיכך להמשיך בפרויקט ללא כל הפרעה.

6.המבקשים מיאנו להשלים עם החלטת בית המשפט המחוזי, ומכאן הבקשה שלפניי. המבקשים מעלים טענות רבות נגד החלטת בית משפט קמא, לרבות שיהוי; שינוי המצב הקיים חלף הקפאתו; אי קביעת ערובה; אופן ניהול הדיון ושמיעת הסיכום בעל-פה מיד לאחר חקירות המצהירים; ושאלת תום ליבה של נקסט. יוער, כי מרבית הטענות הועלו לפני בית משפט קמא – לרבות טענות בדבר הנזק שייגרם למבקשים בעקבות צו המניעה; טענות בדבר פגיעה בזכויות הדיירים שלא צורפו כצד להליך; וטענה כי הנזק שעלול להיגרם לנקסט מנגד הינו נזק כלכלי בר-שיפוי בלבד.

דיון והכרעה

7.לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

8.בהתאם להוראות סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בבואו של בית משפט זה לבחון בקשה למתן רשות ערעור על "החלטה אחרת" של בית המשפט המחוזי, עליו לבחון האם יהיה בדיון בהחלטה במסגרת הערעור על פסק הדין, ולא באופן מידי, כדי לגרום לצד להליך נזק של ממש; או שעלול להתנהל בגין כך הליך מיותר או בדרך שגויה. עולה, אפוא, כי יש לברר, ככלל, את טענות הצדדים על החלטות אחרות שניתנו במהלך הדיון, אגב הערעור על פסק הדין כולו; ואילו החריג לכך הוא מצב בו נדרש הדבר באופן מידי, להמשך ניהולו של ההליך באופן מלא והוגן (רע"א 3812/23 מור נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (29.05.2023)).

9.זאת ועוד, לא פעם עמד בית משפט זה על כך שלערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בהחלטות למתן סעדים זמניים, ביניהן החלטות למתן צו מניעה זמני כבענייננו, נוכח יכולתה להתרשם באופן ישיר ובלתי אמצעי מהצדדים להליך; וערכאת הערעור תמעט להתערב בשיקול דעתה בהחלטות כגון דא. זאת, אלא במקרים חריגים בהם עולה חשש כי ההחלטה עלולה להסב נזק בלתי הפיך לצדדים (רע"א 833/23 Novartis AG נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, פסקה 12 (17.05.2023)). בעיקרו של דבר, בענייננו, המבקשים לא הצליחו להוכיח נזק משמעותי הצפוי להיגרם להם בעקבות מתן צו המניעה, ואשר יש בו כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט זה. טענת המבקשים לפיה צו המניעה עשוי להביא "כמעט בוודאות" לכך שהחברה היזמית לא תעמוד בלוחות הזמנים של הפרויקט, ולפיכך "תאבד את הפרויקט", נטענה בעלמא מבלי לספק תימוכין לטענה זו. זאת ועוד, לבקשת נקסט למתן סעד זמני צורף כתב התחייבות כדין, להבטחת נזקי המבקשים ככל שיתגבשו בעתיד. יובהר, כי אף טענות המבקשים בדבר נזקיה של נקסט קיבלו מענה בהחלטתו של בית משפט קמא. אחר דברי אלה יובהר, כי גם ביתר הטענות, הרבות, של המבקשים לא מצאתי ממש – והן נדחות בזאת.

10.לפנים משורת הדין, לא אעשה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.