פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
595/20
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשים:
1. ראובן מזור
2. גיא מזור
3. גרנית מזור
4. גיל מזור
5. גדי מזור
נ ג ד
המשיבים:
1. דיור ב.פ בע"מ ואח'
2. עזבון המנוחה שרה בן נון ואח'
3. אריה ציון ואח'
4. הראל רפאלי ואח'
5. בן חיים חי לוי ואח'
6. יוסף כהן ואח'
7. מרדכי סעידי ואח'
8. דליה שוורצברד
9. מגדלי בראשית דניאל
10. מרדכי כוזהינוב
11. יעקב כוזהינוב
12. אורן כוזהינוב
13. מורן כוזהינוב
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 23.12.2019 בע"א
6097-09-18 שניתן על-ידי כבוד סגני הנשיא י' שנלר ו-ק' ורדי והשופטת ע' רביד
בשם המבקשים:
עו"ד גיא מזור
בשם המשיבים:
עו"ד גד חלד,
עו"ד ליאור גוטוירט, עו"ד יוסי שכט
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 23.12.2019 (ע"א 6097-09-18, סגני הנשיא י' שנלר ו- ק' ורדי והשופטת ע' רביד ). בית המשפט המחוזי הכריע בערעורים שהוגשו על פסק דינו של בית משפט השלום (ת"א 46565-12-15, השופט הבכיר מ' קליין ) בעניינם של מחזיקים רבים בשטח הידוע כשכונת גבעת עמל ב' בעיר תל אביב-יפו (להלן: גבעת עמל ).
2.
המבקשים דנן נמנים עם המחזיקים שפסקי הדין ניתנו בעניינם. פרטי הפרשה והסתעפויותיה הובאו לאחרונה בהחלטה קודמת של בית משפט זה בעניינו של אחד מן המחזיקים האחרים – שניתנה על-ידי עם השופטים מ' מזוז ו- ג' קרא
(רע"א 415/20 רפאלי נ' דיור ב.פ. בע"מ (5.3.2020) (להלן: עניין רפאלי )). בתמצית יצוין כי בית המשפט המחוזי פסק כי רוב רובם של המחזיקים שישבו בגבעת עמל והיו צדדים להליך הם בני רשות שניתן לפנותם בכל עת בכפוף למתן פיצוי, ששוויו הכולל הועמד על סך של 42 מיליון שקלים. בית המשפט המחוזי הבהיר כי גובה הפיצוי שיינתן למחזיקים יחושב, במקרה הרגיל, לפי שווי של יחידת דיור חלוף אחת למשפחה. כמו כן, בית המשפט המחוזי אף דחה את התביעה לחיוב המחזיקים בתשלום דמי שימוש בגין מגורים.
3.
המבקשים הם בני משפחתם של מזל ויוסף מזרחי ז"ל (להלן: בני הזוג מזרחי ), שביחס אליהם נקבע כי התיישבו בגבעת עמל בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת, וכי במועד הקובע למתן פיצוי (בשנת 1961, כמפורט בעניין רפאלי ) התגוררו במקום עם ילדיהם. עוד נקבע כי לא הוכח שבמועד זה צאצאיהם היו בעלי זכות עצמאית. בהתאם לכך, בית המשפט המחוזי קבע כי המבקשים זכאים (ביחד) לפיצוי בשווי של יחידת דיור חלוף אחת, בסך של 3 מיליון שקלים. בית המשפט המחוזי הטעים כי התצהיר שהגיש המבקש 1, בנם של בני הזוג מזרחי, לבית משפט השלום נמחק משלא העיד ביחס אליו, וכי לא הובאו ראיות נוספות להוכחת זכאותו לפיצוי נוסף.
4.
בבקשה דנן טוענים המבקשים כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נפלו שגיאות רבות שבגינן לא נפסק פיצוי נפרד למבקש 1, כמי שהתגורר בגבעת עמל בשנת 1961. כך למשל, נטען כי בית המשפט המחוזי התעלם מעדות נציגם של המשיבים, הם יזמי וחברות הבניה שבבעלותם המקרקעין שבמרכז הדיון, בהתייחס לזיהוים של המחזיקים שהתגוררו בגבעת עמל במועד הקובע. בנוסף טוענים המבקשים כי יש לאפשר להם לקבל פיצוי כספי או "דירה תמורת דירה", לפי בחירתם.
5.
המשיבים מצדם סבורים כי יש לדחות את הבקשה מאחר שהיא נעדרת כל יסוד עובדתי או משפטי ואינה מצדיקה דיון בה ב"גלגול שלישי". המשיבים טוענים כי הבקשה אינה מגלמת כל חשיבות משפטית רוחבית, אלא נסבה רובה ככולה על ממצאי עובדה שנקבעו בערכאות הקודמות שלא מתקיימת עילה להתערבות בהם. בנוסף נטען כי המבקשים מעלים כעת טענות שכלל לא הועלו בשלב קודם ושיש בהן שינוי חזית.
6.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הבקשה לא מגלמת כל שאלה עקרונית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים, אשר נבחן ביסודיות על-ידי שתי ערכאות. כפי שצוין בעניין רפאלי , העיקר הוא בכך ש"ניתן מענה למחזיקים שישבו במקרקעין, גם כאשר לא רכשו בהם זכויות פורמאליות, בשים לב להקשר האנושי וההיסטורי המורכב" (שם, בפסקה 14). חרף ההבנה למצבם של המבקשים, אשר קיוו לקבל פיצוי גדול יותר מזה שנפסק לטובתם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אין די בכך כדי להעניק להם רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
7.
סוף דבר: הבקשה נדחית. במכלול הנסיבות, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט"ז באדר התש"ף (12.3.2020).
ש ו פ ט ת