פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4092/09
בפני:
כבוד השופט
י' דנציגר
המבקשת:
אלישבע סמואל
נ ג ד
המשיבים:
1. עמירון סי.טי.אל מימון והשקעות בע''מ
2. שאול נחשון
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 1.1.2009 בע"א 1014/05 שניתן על ידי כבוד
סגנית הנשיאה א' קובו, סגנית הנשיאה מ' רובינשטיין והשופטת ע' צ'רניאק
בשם המבקשת:
בעצמה
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 1.1.2009 (כבוד השופטת, סגנית הנשיאה, א' קובו , השופטת, סגנית הנשיאה מ' רובינשטיין והשופטת ע' צ'רניאק ) בע"א 1014/05 אשר דן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת א' כהן ) בת"א 10172/01 מיום 11.11.2004. עניינם של הליכים אלו בתובענה להשבת כספים ששילמה המבקשת למשיבה 1 במסגרת שני הסכמי פשרה.
רקע עובדתי והליכים קודמים
1.כאמור, עניינו של ההליך בבקשה לביטול הסכמי פשרה לתשלום חוב אותו חבה המבקשת למשיבה 1. ברקע הדברים עומדת הלוואה שלקחה המבקשת בשנת 1987, בסך של 24,058 ₪, מחברת אפ.אר. מימון והשקעות בע"מ (להלן – אפ.אר .); כ בטחון
לפרעון ההלוואה, מסרה המבקשת ארבעה שטרי חוב עליהם חתמה ללא ציון שם המוטב וללא מועד פרעון. כמו כן, חתמו כערבים בעלה המנוח של המבקשת, עורך דין במקצועו, ושני אחרים. בשלב כלשהו, הועברו השטרות מאפ.אר. למשיבה 1, עמירון סי.טי.אל. מימון והשקעות בע"מ (להלן – עמירון ). בשנת 1991, ולאחר שהגישה עמירון בקשה לביצוע השטרות, נחתם בין המבקשת ובעלה המנוח הסכם פשרה לתשלום החוב. מאחר והמבקשת לא עמדה בהסכם זה, נחתם בשנת 1994, לאחר הליכים נוספים, הסכם פשרה שני. התשלום האחרון מכוח הסכם זה שולם רק בשנת 1996, לאחר שעמירון פנתה לערכאות משפטיות.
בשנת 2001, הגישה המבקשת תביעת השבה לבית משפט השלום כנגד עמירון ובה היא דרשה להחזיר לה את כל הכספים ששילמה לעמירון אשר נלקחו ממנה, לטענתה, במרמה ושלא כדין, בסך של 183,767 ₪ (סכום זה כולל 60,000 ₪ בעבור עוגמת נפש, 20,000 ₪ בעבור הוצאות ויתרת הסכום בגין הסכומים ששילמה המבקשת מכוח הסכמי הפשרה).
2.
בית משפט השלום בתל-אביב-יפו דחה את תובענת המבקשת. נקבע כי המבקשת לא הוכיחה את תביעתה. בהסתמך על עדות שמיעה מטעמו של מנהל אפ.אר., טענה המבקשת כי השטרות הועברו מאפ.אר. לעמירון ללא תמורה. טענה זו נדחתה לאחר שהמנהל הודה כי היה לו אינטרס להשחיר את עמירון ולפיכך אין הוא יכול לסתור את גרסת עמירון לפיה השטרות סוחרו לה שלא כדין. עוד נקבע כי המבקשת לא הוכיחה כי ההסדרים נחתמו תוך כפייה ואילוץ, או כי נעשו שלא כדין או כי נפל בהם פגם. לפיכך, נדחתה תביעתה של המבקשת.
3.
המבקשת ערערה על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אשר דחה את הערעור בנימוק כי אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין של בית משפט השלום, זאת בשים לב לכך שהממצאים העובדתיים שנקבעו תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע בית המשפט קמא.
4.על פסק דין זה הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור שלפניי. בבקשתה טוענת המבקשת, אשר אינה מיוצגת על ידי עורך דין בהליך זה, כי בפני בית משפט השלום הובאו די ראיון שיש בהן, ולו לכאורה, להעביר את נטל הבאת הראיות על המשיבים. המבקשת חוזרת על טענותיה כפי שהוצגו בערכאות הקודמות ומבקשת כי בית משפט זה יבחן שוב את קביעות בית משפט השלום לאור הראיות שאותן היא הציגה.
דיון והכרעה
5.
דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במשורה ורק כאשר השאלה הנדונה הינה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת [ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)]. איני סבור כי כזה הוא המקרה שלפניי ואף המבקשת עצמה אינה טוענת לכך. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה לא מצאתי כי המקרה מעורר שאלה משפטית או ציבורית חשובה וסבורני כי לא נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר קיבל את פסק דינו של בית משפט השלום, שקבע כאמור קביעות עובדתיות מבוססות היטב בחומר הראיות. כידוע, לא בנקל יתערב בית משפט בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, לא כל שכן ב"גלגול שלישי".
סוף דבר, הבקשה אינה מעלה נימוק ראוי למתן רשות ערעור והיא נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות לטובתם.
ניתנה היום, כ"ט בכסלו תש"ע (16.12.2009).
ש ו פ ט