רע"א 4096/10 יצחק ברינג נ. עו"ד אלישע כהן

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט מחוזי מרכז (כבוד השופט א' יעקב), אשר דחה בקשה לדחיית התמחרות בין המבקש למשיבה 2 (להלן - המשיבה ) עד שיומצאו למבקש מסמכים מסוימים.

2.

המבקש והמשיבה היו נשואים זה לזו בעבר, וכיום הינם גרושים. רכושם המשותף כולל, בין היתר, מניות בחברת דל-וינו הפקות בע"מ (1998) בע"מ (להלן - החברה ) וכן זכויות חכירה במקרקעין עליהם בנוי אולם האירועים "גני דל וינו". לאחר הגירושין החלו השניים בהליכים לחלוקת הרכוש המשותף. יצוין, כי המבקש היה מנהל פעיל של החברה עד לשנת 2007, כאשר מאז ועד היום הוא אינו מעורב כלל בהנהלתה. ביום 4.3.2009 מונה המשיב 1 ככונס נכסים למניות המבקש והמשיבה בחברה ולגבי זכויותיהם במקרקעין שונים (להלן - הכונס ). לאחר מינויו, זימן הכונס את הצדדים לקיום התמחרות לרכישת מניות החברה וזכויות החכירה במקרקעין. מועד ראשון להתמחרות נקבע ליום 20.7.2009. ואולם, באותו יום נתברר כי המבקש לא הציג את הערבות הבנקאית שנדרשה כתנאי לקיום ההתמחרות. לפיכך, נדחתה ההתמחרות למועד אחר. ביום 26.10.2009 התקיים דיון בבקשת המבקש לבטל את מינוי הכונס, במסגרתה עתר הוא לקבל מספר מסמכים הקשורים לענייניה הכספיים של החברה. בית המשפט הורה לכונס להמציא מסמכים אלה וקבע כי ההתמחרות תקוים 14 ימים לאחר המצאתם. לטענת הכונס, המסמכים הומצאו למבקש ביום 24.12.2009 ונקבע מועד חדש להתמחרות. מועד זה נדחה בשל נסיבות אישיות של הצדדים המעורבים. ביום 24.5.2010 הזמין הכונס את הצדדים להתמחרות שנקבעה ליום 9.5.2010. ביום 4.5.2010 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה להמצאת מסמכים נוספים על-ידי הכונס והמשיבה ולדחיית ההתמחרות עד להמצאתם. מדובר במסמכים שונים הנוגעים להנהלת החשבונות ולפעילות השוטפת של החברה ושל חברת מען הפקות בע"מ, אשר הוקמה על-ידי המשיבה בשנת 2007. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ביום 6.5.2010. המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה. בקשה זו נדחתה ביום 26.5.2010. ביום 27.5.2010 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי הנזכרות. כן הוגשה בקשה לעיכוב ביצועה של ההתמחרות שנקבעה ליום 30.5.2010. באותו יום ניתן צו ארעי למניעת קיום ההתמחרות, אשר הותנה בהפקדת ערבות בנקאית על-ידי המבקש.

3.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. בית המשפט המחוזי דחה כאמור את בקשת המבקש בקובעו, כי התנהלותו של המבקש גורמת לעיכוב הליכי הכינוס, ללא שיש טעם אמיתי לעשות כן. השתלשלות העניינים אשר פורטה לעיל, כמו גם תגובותיהם של הכונס והמשיבה לבקשת רשות הערעור, מלמדות כי צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו זו. בפרט אמורים הדברים בהתחשב בכך שכבר בחודש אוקטובר 2009 דרש המבקש לקבל מסמכים מסוימים כתנאי לקיום ההתמחרות. בקשה זו נענתה. ואולם, באותו מועד לא דרש המבקש לקבל את המסמכים אותם הוא מפרט בבקשתו הנוכחית. כמו כן, כפי שעולה מתגובת הכונס, העלה המבקש את הדרישה הנוכחית לקבלת מסמכים רק לאחר שנמסר לו על מועד חדש לקיום ההתמחרות. זאת, חרף העובדה כי היה באפשרותו להעלות דרישה זו בחודשים שקדמו לכך. לפיכך, אין מקום לעכב את ביצוע ההתמחרות פעם נוספת. יצוין, כי ער אני לנסיבות האישיות של המבקש, אשר בגינן עוכבו הליכי הכינוס למשך תקופה מסוימת. ואולם, גם בהתחשב בנסיבות אלה, לא מצאתי כי המבקש הצליח להראות טעם המצדיק את קבלת הבקשה.

4.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. הצו הארעי שניתן ביום 27.5.2010 מבוטל. על כן, אין עוד מניעה לקיום ההתמחרות. המבקש יישא בשכר טרחה בסך 10,000 ש"ח לטובת כל אחד מהמשיבים.