רע"א 411/15 אבי ארמוזה נ. סער ברודסקי

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 4.1.2015 (רע"א 16561-11-14, השופטת ע' צ'רניאק ). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על שתי החלטות של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, מיום 28.10.2014 ומיום 6.11.2014, שניתנו במסגרת בקשה לבזיון בית משפט שהגיש המשיב, ונגעו לגילוי מסמכים על ידי המבקשים (ת"א 4319-02-11, השופטת ר' עורקבי ). לצד בקשת רשות הערעור מונחת בפני גם בקשה לעיכוב ביצוען של החלטות אלו של בית משפט השלום.

2.מקורו של ההליך בסכסוך כספי ביחס לפורמט של שעשועון טלוויזיה, שהופץ במספר מדינות זרות (להלן: הפורמט ) בין המשיב, מהוגיו של הפורמט ובעל זכויות לרווחים מהכנסותיו, והמבקשים – חברה העוסקת בהפצה ומכירה של פורמטים, המבקשת 2, ומנהלה, המבקש 1. המבקשים היו בתחילה מפיצי הפורמט, ובשלב מסוים קנו גם חלק מן הזכויות בו. מקורו של ההליך הנוכחי הוא בתביעה שהגיש המשיב למתן חשבונות בקשר להכנסות המתקבלות בגין עסקאות שנעשו בקשר לפורמט. ביום 16.12.2013 ניתן פסק דין חלקי בבית משפט השלום, לאחר שהמבקשים הסכימו להעביר למשיב חשבונות לצורך בדיקת מומחה ביחס לתקופה שלפני מכירת הזכויות בפורמט. פסק הדין החלקי קבע כי המבקשים יעמידו לרשות המשיב חשבונות מהתקופה האמורה, וכי על מנת לשמור להגן על פרטיותם של המבקשים ושל צדדים שלישיים המשיב ישלח למשרדה של המבקשת 2, בתיאום מראש, רואה חשבון או מנהל חשבונות שיקבל את כל המסמכים ויוכל לעיין בהם ולצלמם.

3.המשיב מינה רואת חשבון מטעמו לצורך כך, אלא שבין הצדדים התגלעו מחלוקות באשר להיקף הבדיקה שבסמכותה לערוך. בעקבות חילופי מכתבים בין הצדדים באשר להיקף המסמכים שיש להעמיד לרשותה של רואת החשבון, ומאחר שהמשיב סבר כי לא הועברו לידו המסמכים שנדרשו, הוא הגיש ביום 7.7.2017 לבית משפט השלום בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט.

4.ביום 28.10.2014 נתן בית משפט השלום החלטה אשר נגעה לסוגיות שהיו שנויות במחלוקת בין הצדדים. ההיבטים בהחלטה החשובים להמשך הדברים הם כדלקמן: לגבי מסמכים שהצדדים היו חלוקים ביניהם אם הועברו נקבע כי המבקשים ימציאו את המסמכים בשנית במסגרת דיון שנקבע לצורך כך ליום 6.11.2014; ביחס למסמכים שלגביהם נטען כי הם נוגעים לענייניו האישיים של המבקש 1 נקבע כי אין מקום לעשות הבחנה בין מסמכים שונים נוכח פסק הדין שניתן ושלו הסכימו המבקשים, כך שגם אלו יומצאו עד ליום 6.11.2014. בהקשר זה, בית משפט השלום ציין כי לא ניתן להשיג על פסק הדין על דרך אי קיומו אלא רק בדרכים הקבועות לכך בחוק.

5.ביום 6.11.2014 נערך הדיון הנוסף שנקבע בבית משפט השלום, כאמור לעיל, ואף בו סירבו המבקשים להעביר לידי המשיב מסמכים מסוימים, בטענה כי הכוונה בפסק הדין החלקי הייתה לגילוי חוזים המתייחסים לפורמט בלבד, ולא לכלל המסמכים החשבונאיים של המבקשים. לאחר שבמהלך הדיון ניתנו מספר החלטות לפיהן המבקשים ימסרו את המסמכים למשיב באולם, והדבר לא נעשה, ניתנה החלטה נוספת, שבה נקבע כי רואי החשבון של שני הצדדים ייפגשו ללא נוכחות הצדדים, מבלי שיהיו כל תנאים מוקדמים למסירת מלוא החומר לעיונה של רואת החשבון מטעם המשיב, שתצלם כל מסמך שבו תהיה מעוניינת בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי.

6.על שתי החלטות אלו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בטענה כי הן סותרות את פסק הדין החלקי, אשר היה ער לחשיבות הנודעת לשמירה על פרטיותם של צדדים שלישיים, וכן כי הן מקנות לרואת החשבון מטעם המשיב סמכויות חקירה של ממש. המבקשים טענו כי המסמכים שהוצגו למשיב מספיקים לצורך קיומו של פסק הדין החלקי, וכי במסמכים הנוספים הנדרשים מצויים סודות מסחריים של המבקשת 2, כך שהחלטותיו של בית משפט השלום אינן מאזנות נכונה בין זכויות הצדדים.

7.ביום 4.1.2015 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור, בקובעו שההחלטות התקבלו במסגרת שיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית, ושעל פניהן הן עולות בקנה אחד עם פסק הדין החלקי שניתן קודם לכן על ידי בית משפט השלום, אשר עליו המבקשים לא ערערו ולמעשה הוא אף ניתן בהסכמתם. כן נקבע כי המבקשים לא הצביעו על נזק בלתי הפיך שייגרם להם מההחלטות שהתקבלו או כל טעם אחר המבסס הצדקה להשגה על החלטת ביניים בשלב דיוני זה.

8.להשלמת התמונה יצוין, כי בעקבות בקשה נוספת שהגיש המשיב, שלטענתו עדיין לא הועברו אליו המסמכים הנדרשים לפי החלטת בית משפט השלום מיום 16.12.2014, נקבע דיון נוסף בבקשה לבזיון בית משפט. הדיון בבקשה זו קבוע ליום 12.2.2015 בפני בית משפט השלום.

9.בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי. המבקשים טוענים כי עניינם מעלה שאלה כללית בדבר הגדרת המושג "חשבונות" שיש לספק לצד שכנגד במסגרת תביעה למתן חשבונות. לדידם, שאלה זו נוגעת לאיזון הנדרש בין זכויות חוקתיות שונות, ובאופן ספציפי יותר בין זכות הקניין (של המשיב) לבין זכויותיהם שלהם לקניין ולפרטיות, כמו גם לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים.

10.דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב. כידוע, בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק מקום בו מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הקונקרטי של בעלי הדין, או כאשר קיים חשש לעיוות דין חמור (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). לא מצאתי כי עניינם של המבקשים עומד באמות מידה אלה. ההחלטות שעליהן מתבקשת רשות ערעור הן החלטות דיוניות שבהן לא תיטה להתערב ערכאת הערעור, ולא כל שכן בגדר "גלגול שלישי" (ראו למשל: רע"א 4412/10 בלוש נ' נור מאקרופרינטרס בע"מ , פסקה 7 (22.7.2010); רע"א 4862/11 אורט ישראל נ' World ORT , פסקה 15 (21.12.2011)).

11.לאמיתו של דבר, עניינם של המבקשים אינו מעלה שאלות עקרוניות בדבר ההיקף הראוי של גילוי מסמכים בגדר תביעה למתן חשבונות, שנקבע לפי הכללים הרגילים לכך. עניינה של הבקשה נוגע אך לקיומו של פסק הדין החלקי שניתן בבית משפט השלום בהסכמתם של המבקשים עצמם. טענותיהם המאוחרות של המבקשים באשר למסמכים שעליהם למסור למשיב נבחנו פעם אחר פעם, ואף נקבע מתווה לכך. גם במתווה זה לא עמדו המבקשים לעת הזו.

12.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית עמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע. לפנים משורת הדין, ומשלא התבקשה תגובת המשיב, איני עושה צו להוצאות.