רע"א 4143/99 קלרה לוינזון נ. רחל שמיל

בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי הזכויות בדירת המגורים בה מתגוררת המבקשת יחולקו בחלקים שווים בין המבקשת לבין משיבה 1 - אם המבקשת, ומשיב 2 - בעלה בנפרד.

בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק הדין.

המבקשת הגישה בקשה לרשות ערעור, ובפני בקשתה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון.

המבקשת הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין. ביום 13.7.99 קבעה כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן, כי אין מקום לעיכוב הביצוע.

לאחר שנדחתה בקשתה לעיכוב ביצוע הבהירה המבקשת, כי היא עומדת על בקשתה, ככל שהיא נוגעת לקביעה שלמשיבה 1 שליש הזכויות בדירה.

עיינתי בפסק הדין המנומק והמפורט של הערכאה הראשונה ובפסק הדין בערעור. נראה לי כי סיכויי הבקשה לרשות ערעור קלושים. זאת, משום שפסק הדין מבוסס על במידה רבה על התרשמות בית המשפט מן העדויות והראיות שהיו בפניו, באופן שערכאת הערעור אינה נוטה, בדרך כלל, להתערב בו. הבקשה לרשות ערעור אינה מעלה שאלות עובדתיות או משפטיות החורגות מעניינם של הצדדים להליך זה, וגם מטעם זה מעטים הסיכויים של שתתקבל (בר"ע 103/82, חניון חיפה בע"מ

נגד מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123).

סיכוי טוב לזכות בהליך הינו תנאי למתן פטור מהפקדת ערבון (בש"א 329/90, אברך נגד גרוגר ואח' , פ"ד מד(2) 383), ולאור מסקנתי בעניין זה, דין הבקשה לפטור מערבון להידחות.

לעניין הבקשה לפטור מאגרה המבחן מקל יותר, ודי בכך שההליך מגלה עילה. לפיכך, לאחר שעיינתי בתצהיר המבקשת בדבר יכולתה הכלכלית, ובהביאי בחשבון כי אם יבוצע פסק הדין נשוא הבקשה יישלל מן המבקשת מקום מגוריה הנוכחי, אני פוטרת את המבקשת מתשלום האגרה.

הערבון יופקד תוך שלושים יום מהמצאת החלטה זו.