רע"א 4149/99 דינה מורוזוב נ. דוד מלכה

1.המבקש ת נפגעה בתאונת דרכים. על נזקיה בתאונת הדרכים הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה לפיצויים. בית המשפט מינה מומחים בתחומים רפואיים שונים, ביניהם מומחה בתחום הנוירולוגי. כעבור זמן פנתה המבקשת לבית המשפט, בבקשה למנות מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטרי. בקשתה זו נדחתה על ידי בית המשפט, מן הטעם שרק לגבי תקופה של מספר שנים לאחר קרות התאונה יש דוקומנטציה אשר יתכן ויש בה כדי להצביע על אפשרות כי המבקשת סובלת בעקבות התאונה מנכות בתחום זה.

על החלטתו זו של בית המשפט הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"א 5966/98). בקשת רשות הערעור והערעור על פיה נתקבלו. נקבע, כי יתכן ואין בנסיבות להצביע בודאות על כך שלמבקשת נכות פסיכיאטרית כלשהי, או כי נכות זו היא תוצאה של התאונה. יחד עם זאת, כיוון שהוכחו בעניין נסיבות אשר לכאורה מצדיקות מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי, מן הראוי שבית המשפט יפנה למומחה בתחום הנוירולוגי על מנת לקבל את עמדתו בשאלה אם צריך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, אשר יגיש חוות דעתו ביחס למבקשת. נקבע שם, כי ראוי שלאחר קבלת עמדתו ישקול בית המשפט בשנית אם למנות מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי.

לאור האמור בהחלטה ברע"א 5966/98, פנה בא כוח המבקשת למומחה הרפואי בתחום הנוירולוגי. המומחה קבע במכתב שהועבר לבא כוח המבקשת, כי לא מצא שיש צורך במינוי מומחה פסיכיאטרי בנוגע להפרעת אישיות, כיוון שזו אינה קשורה בתאונה. עוד קבע, כי אין צורך בחוות דעת מומחה פסיכיאטרי בנוגע לתסמונת פוסט-טראומטית, כיוון שזו הוערכה בחוות דעתו. עם זאת, מצא המומחה הנוירולוגי כי ביחס לדיכאון ניתן לבקש חוות דעת מפסיכיאטר שיבדוק אם נשאר דיכאון ואם הוא בכלל תגובתי לתאונה. המומחה הרפואי בתחום הנוירולוגי ציין, כי יש לבקש את הפסיכיאטר שלא יתייחס לשתי האפשרויות הראשונות.

לאחר שקיבל את עמדת המומחה בתחום הנוירולוגי, פנה בא כוח המבקשת לבית המשפט קמא בבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי. בית המשפט החליט ביום 31.3.99, לאור תשובתו של המומחה בתחום הנוירולוגי, למנות מומחית בתחום הפסיכיאטרי "אשר תבדוק רק את השאלה: האם נשאר דיכאון אצל המבקשת, והאם הוא בכלל תגובתי לתאונה".

על החלטתו זו של בית המשפט הוגשה בקשת רשות ערעור זו.

2.בבקשתה טוענת המבקשת, כי היא נפגעה פגיעה נפשית קשה. לפגיעה זו היו השלכות בעבר, כגון אי גיוס לצה"ל, נסיונות התאבדות, טיפולים נפשיים במסגרת ציבורית. אשר על כן, והואיל ותחום הפסיכיאטריה מורכב ומסובך ודורש התמחויות מיוחדות, מן הראוי שהמומחית הרפואית בתחום הפסיכיאטרי תהיה מוסמכת לדון ולהחליט במכלול בעיותיה של המבקשת בתחום הנפשי, תוך בחינה עד כמה הן נוגעות לתאונה, או שמקורן הוא אחר.

לעומתה, טוענים המשיבים כי החלטתו של בית המשפט קמא נתמכת במסקנתו של המומחה הנוירולוגי, אשר לו ההבנה בתחומים הנדונים, והוא אף לקח אותם בחשבון בבואו להעניק אחוזי נכות.

לטענת המשיבים, טענותיה של המבקשת אינן עומדות בקנה אחד עם סעיף 9 לבקשת רשות הערעור שהגישה ברע"א 5966/98 הנ"ל, אשר בה ביקשה, לחילופין, כי המומחה הנוירולוגי הוא שיקבע האם ואלו שאלות להפנות למומחית בתחום הפסיכיאטרי.

3.דעתי היא, שדין הערעור להתקבל. אכן, החלטת בית המשפט המחוזי נסמכת על המלצתו של המומחה בתחום הנוירולוגי. דרך זו של המלצת מומחה רפואי על צורך בבדיקה בתחום שאינו במסגרת מומחיותו - מקובלת היא. אך המלצתו של מומחה זה, ככל שיש לייחס לה חשיבות, אינה מחייבת את בית המשפט (השווה רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון , פ"ד מד(2) 216). נחה דעתי, שבענייננו מוצדק היה לאפשר למומחית הרפואית בתחום הפסיכיאטריה אשר מונתה על ידי בית המשפט להמציא חוות דעת לגבי מצבה הכולל של המבקשת בתחום הפסיכיאטריה. ראשית, לעיתים יש השלכה מנושא אחד בתחום הפסיכיאטריה לנושא אחר הקשור בו. הגבלת המומחית לתחום פסיכיאטרי מסויים עלולה להקשות עליה ולהגבילה ואולי למנוע גילוי "האמת הפסיכיאטרית" במלואה. שנית, הנוירולוג מציין בתשובתו כי אין צורך במינוי מומחה פסיכיאטרי בנוגע להפרעת האישיות כיוון שזו אינה קשורה בתאונה. לכאורה, עניין ההפרעה באישיות שייך יותר לתחום הפסיכיאטרי מאשר לתחום הנוירולוגי. מכיוון שהוחלט למנות מומחית בתחום הפסיכיאטרי, ראוי היה שזו תיתן את חוות דעתה גם בתחום זה.

לסיכום, ראוי שהמומחית הפסיכיאטרית תיתן חוות דעת כללית בתחום הפסיכיאטרי, כולל קביעת דרגת הנכות עקב התאונה, אם נגרמה כזאת, ולא תהיה מוגבלת לתחום הדיכאון בלבד. כמובן, לאחר שתתקבל חוות הדעת, יהיה על בית המשפט לבחון אם אין תחומים חופפים בין חוות הדעת בתחום הנוירולוגי לבית חוות הדעת בתחום הפסיכיאטרי.

בהקשר זה אוסיף, שאין מניעה להמציא למומחית בתחום הפסיכיאטרי את חוות דעתו של המומחה בתחום הנוירולוגי.

המשיבים ישאו בהוצאות המבקשת בסך 10,000 ש"ח.