פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4158/10
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשים:
1. ונוס אופנה ד.ר בע"מ
2. טלי ברזילי-זוננפלד
3. יעקב בן זקן
נ ג ד
המשיבות:
1.
HACHETTE
FILIPACCHI PRESSE SA
2. גרפוליט מוזס מפעלי דפוס בע"מ, פורמלית
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבש"א 38251-04-10 מיום 10.5.2010 שניתנה
ע"י כב' סגן הנשיא י' זפט
ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם
המבקשים:
עו"ד
ד"ר גלעד וקסלמן
עו"ד
אדר אורטל
בשם
המשיבה 1:
עו"ד
ד"ר שלמה כהן
עו"ד
אריה בנימין
בשם
המשיבה 2:
עו"ד
מירב שגיא
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד סגן הנשיאה י' זפט), ליתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשים להוציא לאור מגזין אופנה בשם Belle .
2.
העובדות הבסיסיות בבקשה שלפניי פורטו בהחלטתי מיום 17.6.2010. בתמצית יוזכר, כי בבסיס המחלוקת בין הצדדים עומד מגזין אופנה בשפה העברית ששמו המקורי Belle , אותו הוציאו המבקשים לראשונה לאור בחודש אפריל 2010. המשיבה 1 (להלן - המשיבה ), הינה חברה צרפתית המוציאה לאור מגזין אופנה בשם Elle , המופץ במדינות שונות בעולם, והיא בעלת סימן מסחר רשום Elle . המשיבה 2 היא בעלת הדפוס בו הודפס המגזין של המבקשים. לטענת המשיבה, מגזין Belle מפר את סימני המסחר שלה ויש בהוצאתו והפצתו גם משום עוולה של גניבת עין. לפיכך, הגישה לבית המשפט המחוזי תובענה למתן צו מניעה קבוע, מתן חשבונות ופיצוי כספי. כן הגישה המשיבה בקשה למתן צו מניעה זמני. ביום 10.5.2010 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה למתן סעד זמני. בית המשפט המחוזי מצא, כי קיים דמיון מטעה בין השם והסימן שהמבקשים בחרו בו עבור המגזין שהוציאו לבין הסימן Elle . לפיכך, אסר על המבקשים להפיק, לשווק ולפרסם כתבי עת בשם Belle או בשם הדומה עד כדי הטעיה לסימן המסחרי Elle .
כמו כן ניתן צו לאיסוף כתב העת Belle שהוציאו המבקשים. המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על ההחלטה האמורה, היא הבקשה שלפניי. כן נתבקש עיכוב ביצועה של ההחלטה.
3.
ביום 9.6.2010 נערך בפניי דיון בבקשה לעיכוב ביצוע. במסגרת הדיון עלתה הצעה מסוימת לפרסום הגיליון השני של המגזין של המבקשים תחת השם BelleMode . בהחלטתי מיום 17.6.2010 קבעתי, כי יש מקום לאפשר את פרסום הגיליון השני של המגזין תחת שם זה, בהתאם לעיצוב שהוצג על ידי המבקשים. זאת, מהטעם שלא קיים חשש מפני דמיון מטעה בין השם BelleMode
לבין השם Elle . זאת, הן מבחינת הצליל והן מבחינת עיצוב שער המגזין. יחד עם זאת נקבע, כי ההחלטה מתייחסת אך לגיליון השני וכי יהיה המקום לבחון את הדברים פעם נוספת לאחר שהמשיבה תגיש עותק של הגיליון שייצא תחת השם BelleMode . כן הוריתי למשיבה להגיש תשובתה לבקשת רשות הערעור, בה אדון עתה.
4.
כפי שציינתי בהחלטתי מיום 17.6.2010, בדין קבע בית המשפט המחוזי כי קיים חשש לדמיון מטעה בין הגיליון הראשון שפרסמו המבקשים תחת השם Belle , לבין סימן המסחר Elle . לפיכך, אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בדבר מתן צו מניעה זמני האוסר על פרסום מגזין בשם Belle או בשם אחר הדומה עד כדי הטעיה לסימן Elle . החלטה זו עומדת אם כן בעינה גם לעת הזו. לכאורה, ניתן היה לסיים בכך. ואולם, בנסיבות העניין, מצאתי לנכון להכריע בשאלה האם יש לאפשר למבקשים להמשיך ולפרסם את המגזין תחת השם BelleMode
עד להכרעה בהליך העיקרי (שספק אם עוד יש צורך בו). ייתכן, כי בנסיבות אחרות היה מקום להפנות את בעלי הדין להגיש בקשה מתאימה לערכאה הדיונית. ואולם, במקרה דנא פרסום הגיליון השני של מגזין המבקשים תחת השם BelleMode הותר במסגרת ההחלטה בדבר עיכוב הביצוע. כאמור, במסגרת אותה החלטה הוריתי למבקשים להגיש לבית המשפט את הגיליון שיפורסם, על מנת שניתן יהיה להבטיח שלא קיים דימיון מטעה בינו לבין סימן המסחר של המשיבה. המבקשים עשו כן ביום 11.7.2010. בנוסף, לשני הצדדים ניתנה זכות טיעון בשאלה זו. משמעות הדברים היא, כי כעת עומדים בפניי מלוא הנתונים הדרושים לצורך בירור שאלת הדימיון המטעה. בנסיבות אלה, כאשר נדרשת בחינה של דימיון חזותי בין סימני מסחר, וכן דמיון בצליל, הרי שלערכאה הדיונית אין יתרון מובנה בהכרעה בשאלה זו ואין מניעה כי אכריע בה (ראו, רע"א 2960/91 חברת תה ויסוצקי ושות' (ישראל) בע"מ נ' מתוק (לא פורסם, 16.1.1992); רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופרהב בע"מ , פ"ד נז(2) 438, 449 (2003)). עם זאת, אין להסיק מדרך ההילוך האמורה במקרה דנא, כי כך יש לפעול בכל סיטואציה מעין זו.
5.
לגופם של הדברים, כפי שציינתי כבר בהחלטה בעניין עיכוב הביצוע, אינני סבור כי מתעורר חשש לדימיון מטעה בין השם BelleMode לבין סימן המסחר Elle . מבחן המראה והצליל, שהינו המבחן המרכזי לבחינת קיומו של דימיון מטעה בין סימני מסחר, מחייב השוואה בין שני הסימנים על כל
מרכיביהם (ראו למשל, ע"א 1123/04 Canali S.P.A נ' Canal Jeans Co (לא פורסם, 13.1.2005)). לא מצאתי לנכון לקבל את טענת המשיבה לפיה התוספת Mode
הינה תוספת שולית של מושג גנרי בתחום האופנה. הסיומת Mode , אשר נוספה לשם המגזין מיד לאחר המילה Belle , מבטלת את הדימיון לסימן Elle מבחינת הצליל. גם מבחינת המראה קיים שוני בין הסימן Elle
לסימן
BelleMode . בהקשר זה יצוין, כי המבקשים לא רק הוסיפו את הסיומת Mode , אלא גם שינו את עיצובו של הגופן וגודלו. דעתי כאמור בהחלטה בעניין עיכוב הביצוע לא השתנתה לאחר עיון ובחינה של הגיליון שיצא לאחרונה לאור. בהקשר זה יש אף לציין כי מיקומו של הסימן BelleMode על שער המגזין ביחס לדמות המופיעה עליו שונה, כך שלא מתעורר חשש לדימיון בין המגזין לבין עיצוב השער של המגזין Elle . ויובהר, כי הדברים אמורים בהתבסס על עיצוב שער הגיליון השני של מגזין BelleMode כפי שהוגש על ידי המבקשים ביום 11.7.2010. ברי, כי אם יערכו המבקשים שינויים בעלי משקל בעיצוב השער ייתכן שיהיה מקום לבחון מחדש קביעה זו במסגרת בקשה שתוגש לערכאה הדיונית. נוכח האמור, הרי שלא קיימת מניעה שהמבקשים יפרסמו את המגזין תחת השם BelleMode בעיצוב התואם את זה שהוגש לבית המשפט. קביעה זו היא בעלת השלכה, שכן מיד מתבקשת השאלה כלום יש עוד צורך בהמשך ההליך העיקרי, אשר מופנה נגד הסימן Belle . לפיכך, המשיבה תודיע עד ליום 1.9.2010 לבית המשפט המחוזי אם בכוונתה להמשיך בהליך העיקרי.
6.
סיכומם של דברים הוא, שהחלטת בית המשפט המחוזי בדבר מתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשים לפרסם מגזין בשם Belle או שם אחר הדומה עד כדי הטעיה לסימן Elle עומדת בעינה. לצד זאת, למבקשים ניתנת אפשרות לפרסם את המגזין תחת השם
BelleMode
עד להכרעה בהליך העיקרי, אם המשיבה תחליט להמשיך בו. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ד באב התש"ע (25.7.2010).
ש ו פ ט