פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 4165/22
לפני:
כבוד השופט ח' כבוב
המבקש:
פרופ' עו"ד אשר מעוז
נ ג ד
המשיבים:
1. רבא עמוס
2. רינה עמוס
3. עו"ד אביעד בללתי- בתפקידו
כנאמן לחייבים בפש"ר
4. הממונה על הליכי חדלות פירעון
ושיקום כלכלי
בקשה למתן צו ארעי
בשם המבקש:
עו"ד ד"ר אייל
כהן
בשם המשיבים 2-1:
עו"ד דניאלה תורג'מן
בשם המשיב 3:
בעצמו
בשם המשיב 4:
עו"ד מיכל דלומי
החלטה
1.
בקשה למתן צו ארעי לעיכוב חלוקת סך של 150,000 ש"ח מכספי הנשייה בהליך פשיטת הרגל, המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' ערקובי ) בגדרי פש"ר 13341-03-19 (להלן: הבקשה ).
2.
בהחלטתי מיום 21.06.2022 הוריתי למשיבים להגיש תשובתם ל בקשה – ואלו הוגשו בימים 26.06.2022, 28.06.2022 ו-29.06.2022.
עיון בתשובות מלמד, כי למעט המשיבים 2-1, המשמשים כמשיבים פורמאליים בלבד, המשיבים אינם מתנגדים לקבלת הבקשה – אך זאת בכפוף להפקדת ערובה נוספת מטעם המבקש, להבטחת פיצוים של המשיבים ויתר הנושים בגין הנזק שעשוי להיגרם להם כתוצאה מעיכוב חלוקת הכספים. עמדה זו מושתתת על טענת המשיבים בדבר סיכויה הקלושים של בקשת רשות הערעור להתקבל, אך לצד הכרתם בנזק הצפוי להיגרם למבקש כשיקול המטה את מאזן הנוחות לטובתו.
2.
ביום 06.07.2022 הוגשה תגובת המבקש לתשובות המשיבים, במסגרתה נטען כי אין להתנות את מתן הסעד הזמני בהפקדת ערובה נוספת. זאת, הן מפאת העובדה כי המבקש הפקיד עירבון בסך 3,000 ש"ח וחתם על ערבות עצמית עם הגשת בקשת רשות הערעור והבקשה לסעד הזמני, הן היות שמדובר בעיכוב של סכום מצומצם בסך של 150,000 ש"ח בלבד – מתוכו זכאי המבקש לרבע מכוח נשייתו.
3.
מושכל יסוד הוא, כי אין בהגשת ערעור כדי להביא לעיכוב מימוש פסקי הדין או להצדיק מתן צו מניעה זמני (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות )). על בעל דין המבקש לחרוג מכלל זה, להוכיח התקיימותם של שני תנאים מצטברים – סיכויים טובים לזכייתו בערעור, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שני תנאים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כאשר לא אחת נקבע כי הבכורה מוקנית לשיקול בדבר "מאזן הנוחות" (ע"א 3269/22
יורם כהן נ' כונס הנכסים , פסקה 6 (13.06.2022)).
4.
אשר לשיקול בדבר מאזן הנוחות, מקובלת עליי עמדתו של כונס הנכסים הרשמי (המשיב 4), לפיה קבלת הבקשה ועיכוב חלוקת הסך המבוקש מתוך כספי הנשייה תגרום לנושים לנזק בדמות דחיית מועד החלוקה. עם זאת, כפי שמוסכם גם על המשיבים עצמם, ברי כי דחיית הבקשה תביא לאיון האפשרות להשבת המצב לקדמותו במקרה של קבלת בקשת רשות הערעור – ובכך להפיכתו, למעשה, לתיאורטי בלבד.
חשש זה מביא לטעמי לכדי מסקנה כי משיקולים של מאזן הנוחות, מוצדק בנסיבות העניין ליתן לטובת המבקש את הסעד המבוקש (ע"א 4260/09 קרן נאמנות ויצו נ' רוטשילד (01.07.2009); ע"א 1755/12 בר שפירא נ' עו"ד ישראל ברודה (נאמן) (29.03.2012); ע"א 9000/18 עזבון המנוח מחמוד סאלח ספייה ז"ל נ' עזבון המנוח ארשיד סלינמאן ח'יר (19.09.2019) (להלן: עניין ספייה )).
מן העבר השני מצאתי לציין, כי הסך שעיכובו מבוקש מהווה כ-21% מסך כספי הנשייה שעומדים לחלוקה לטובת הנושים כולם. בנסיבות אלה, אי-ביצוע החלוקה עד להכרעה בבקשת רשות הערעור תביא לפגיעה הן באינטרס יתר הנושים לקבלת תמורה מסוימת בעד נשייתם, הן באינטרס החייבים בסיום ההליך – אשר מתנהל למעלה מ-3 שנים.
5.
אשר לשיקול בדבר סיכויי הערעור, מבלי לקבוע מסמרות, מצאתי כי אלו אינם גבוהים, בשים לב לתנאים שנקבעו ברע"א 8038/20 ב.ר.ן יזמות והשקעות בע"מ נ' חיים ומשה מגד בע"מ (בפירוק) (26.01.2021) לסיווגו של נושה כ-" נושה פעיל ", וכפי שציינתי עוד בהחלטתי מיום 21.06.2022. זאת, בפרט, נוכח קביעות בית המשפט המחוזי בדבר תרומת המבקש להשאת סך מצבת הנכסים של החייבים, ובשים לב לכך שהסדר הנושים אושר בהתבסס על דירת המגורים בבעלות החייבים – אשר דבר קיומה היה ידוע לכל.
6.
על יסוד האמור, מצאתי להורות על מתן הסעד של עיכוב חלוקת הסך של 150,000 ש"ח מתוך כספי הנשייה, עד למתן הכרעה בבקשת רשות הערעור. אשר ליתרת כספי הנשייה, על-פני הדברים נראה כי אין מניעה לחלקם – על מנת לצמצם את הנזק שעלול להיגרם לנושים, אם חלוקת הכספים מושא הליך זה תעוכב. והכל, כפי שיורה בית משפט של פשיטת הרגל, ובהתאם לשיקול דעתו בעניין.
אולם לצד זאת, כתנאי לתוקפו של הצו, סבורני כי בנסיבות העניין, האיזון הראוי בין האינטרסים של כלל הגורמים הרלבנטיים מחייב כי המבקש יפקיד ערובה מתאימה להבטחת הנזקים העלולים להיגרם למשיבים וליתר הנושים – וזאת בנוסף לעירבון שהופקד עם הגשת בקשת רשות הערעור (תקנה 96(ג) לתקנות; עניין ספייה , פסקה 7).
7.
לפיכך, הסעד של עיכוב ביצוע ניתן בכפוף לכך שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט בתוך 30 ימים מהיום סך של 7,500 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית להבטחת הנזקים הפוטנציאליים ממתן הצו המבוקש.
8.
ככל שתופקד הערובה במועד שנקבע, תועבר בקשת רשות הערעור לתשובת המשיבים – כאשר על נוסח התשובה ומועד הגשתה יחולו הוראותיה של תקנה 140(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. התשובה לבקשה תוגש תוך 30 ימים, והיא תיערך בהתאם להנחיות הטכניות בדבר צורך כל מסמך, צרופותיו ומבנהו כפי שנקבעו על-ידי מנהל בית המשפט.
התשובה תוגש במקביל, הן לבית המשפט והן במישרין ליתר בעלי הדין.
אי-הגשת תשובה במועד כמוה כאי-התייצבות, על כל הכרוך בכך.
ניתנה
היום, י"ח בתמוז התשפ"ב (17.7.2022).
ש ו פ ט