החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 4186/16 ג'קי בונד חוגיסטיקה בע"מ נ. שופרסל בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · עיכוב הליכים עד להכרעה בהליך תלוי ועומדבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בדבר דחיית בקשה לעיכוב הליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לעכב הליכים עד להכרעה בתביעות שאוחדו. נקבע כי הערכאה הדיונית רשאית לשקול את עיכוב ההליכים, וכי העילות והצדדים בהליכים שונים, ולכן לא נמצא מקום להתערבות. אין צו להוצאות.

העובדות

במסגרת הליך אחד הוגשו תביעות הדדיות בין המבקשים לבין משיב 2 ואחרים הנוגעות להסכם מניות, והתביעות אוחדו. בהליך נוסף הגישה משיבה 1 תביעה בסכום של כ-3 מיליון ש"ח בטענה להפרת חוזה להשכרת משנה של נכס מסחרי ולערבות לשטר חוב. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת העיכוב, וברשות ערעור נדחתה הבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב הליכים בתביעה עד להכרעה חלוטה בתביעות אחרות שאוחדו, בשל הקשר העובדתי ביניהן?
  2. 2.האם מצדיקה ערכאת הערעור ברשות התערבות בהחלטה דיונית של הערכאה המבררת בדבר עיכוב הליכים?

הלכות

  1. 1

    לערכאה הדיונית סמכות רחבה שבשיקול דעת להורות על עיכוב דיון בהליך, ואין ערכאת הערעור ברשות מתערבת בהחלטות דיוניות כאלה אלא במקרים יוצאי דופן.

    ״ככלל, לערכאה הדיונית מסורה סמכות רחבה שבשיקול דעת להורות על עיכוב דיון בהליך שלפניה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    החלטה על עיכוב הליכים מושפעת משיקולים כגון זהות השאלות, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, מניעת הכרעות סותרות ומאזן הנוחות, ובמקרה שבו הצדדים שונים והעילות שונות אין מקום לעיכוב.

    ״במקרה דנן, קיים שוני בזהות הצדדים בשני ההליכים, והגם שמטבע הדברים המסגרת העובדתית של ההליכים משיקה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב הליכים
  • הליך תלוי ועומד
  • יעילות הדיון
  • מניעת הכרעות סותרות
  • זהות בעלי הדין
  • רשות ערעור
  • שיקול דעת
  • מאזן הנוחות
  • שטר חוב

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

4186/16

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המבקשים:

1.

ג'קי בונד לוגיסטיקה בע"מ

2. ג'קי ביטון

נ ג ד

המשיבים:

1.

שופרסל בע"מ

2. משה חברון

3. נורית בן אהרון

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב בת"א

46693-08-15

בשם המבקשים: עו"ד

אופיר שגב; עו"ד רחל רינברג

בשם משיבה 1: עו"ד

מיכל סער

בשם משיב 2: עו"ד

דני גולדנברג

החלטה

1.מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת.א 46693-08-15, כבוד השופט מ' אלטוביה ), במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב הליכים עד למתן הכרעה חלוטה בשתי תביעות שאוחדו: תביעה שהגישו המבקשים, בין היתר נגד משיבים 3-2 (ת.א 16968-06-15), ותביעה שהגיש, בין היתר, משיב 2 נגד המבקשים (ת.א 13066-05-15).

ענייננו נסוב סביב הקשר בין שני הליכים. באשר להליך האחר, במהלך חודש ספטמבר 2014, חתמה מבקשת 1 – חברה בבעלות המבקש 2 – על הסכם מניות עם חברה בבעלות משיב 2, "החברה המערבית", להקצאת והעברת מניות בחברת דקל ערובה למזרח התיכון בע"מ ( להלן:

דקל ). בסמוך למועד החתימה על הסכם המניות, התגלע סכסוך בין המבקשים לבין משיב 2 ואחרים ביחס להסכם המניות, במסגרתו הוגשו תביעות הדדיות, אשר אוחדו, כאמור, בהחלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ת' אברהמי ).

במסגרת ההליך השני, מושא בקשה זו, הגישה משיבה 1 נגד המבקשים ונגד משיבים 2 ו-3 תביעה בסכום של כ-3 מיליון ש"ח, ביחד ולחוד. במוקד התביעה, טענות משיבה 1 בדבר הפרת חוזה להשכרת משנה של נכס מסחרי באשדוד, שנחתם בינה לבין חברת דקל עובר לחתימה על הסכם המניות האמור. בין היתר, לטענת משיבה 1 המבקשים והמשיבים 3-2 ערבים להתחייבויות דקל כלפיה מכוח שטר חוב עליו חתמו.

בית המשפט המחוזי החליט לדחות את בקשת המבקשים לעכב הליכים בהליך כאן עד למתן הכרעה חלוטה בהליכים שאוחדו. הטעם לכך הוא כי מדובר בתביעות שונות המבוססות על עילות שונות (גם אם יש קשר ביניהן), וכן כי משיבה 1 אינה צד לתביעות שאוחדו.

טענת המבקשים בבקשת רשות הערעור שלפניי היא כי מתקיימים השיקולים הרלוונטיים לצורך עיכוב הליכים, בהם יעילות הדיון ומניעת הכרעות סותרות. לטענתם, עיקר המחלוקות בהליך דנן כבר עומדות לדיון בתביעות שאוחדו, הקודמות בזמן, בהן למשל טיב היחסים בין המבקשים לבין משיבים 3-2.

2.ככלל, לערכאה הדיונית מסורה סמכות רחבה שבשיקול דעת להורות על עיכוב דיון בהליך שלפניה, ואין זה מדרכה של ערכאת הערעור ברשות להתערב בהחלטות דיוניות שכאלה אלא במקרים יוצאי דופן. בענייננו, לא שוכנעתי כי מקרה זה נמנה בין אותם חריגים.

החלטה על עיכוב הליכים בשל קיומו של הליך תלוי ועומד מושפעת ממגוון שיקולים, בהם זהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חיסכון במשאבים ובזמן שיפוטי, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות. במקרה דנן, קיים שוני בזהות הצדדים בשני ההליכים, והגם שמטבע הדברים המסגרת העובדתית של ההליכים משיקה במידה זו או אחרת – הרי שהעילות המשפטיות העומדות במוקד ההליכים שונות הן, כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו.

יש לתת את הדעת על כך שמשמעות קבלת בקשה זו, היא דחיית הדיון בהליך זה עד לבירור המחלוקות בהליך המקביל, שעשוי להמשך זמן מה, תוך פגיעה במשיבה 1. כמו כן, כי כפי שמשיבה 1 ציינה בתגובתה לבקשה, ממילא במעלה הדרך עשויה לעמוד למבקשים אפשרות לשיפוי, כתלות בהכרעה בתביעות ההדדיות. גם אם ניתן היה להגיע לתוצאה אחרת, העיקר הוא כי לא מצאתי, במסגרת הדיונית של בקשה למתן רשות ערעור, בסיס להתערבות בהחלטת הערכאה המבררת.

3.סוף דבר, דין הבקשה להידחות. בנסיבות העניין, לא בלי התלבטות, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב

באלול התשע"ו (15.9.2016).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בר"מ 1870/18מעיינות החוף בע"מ נ. אלומר בע"מהחלטה
  • בר"מ 7301/16יהושע לובינסקי נ. עיריית ראשון לציוןהחלטה

הלכות

  1. 1לערכאה הדיונית סמכות רחבה שבשיקול דעת להורות על עיכוב דיון בהליך, ואין ערכאת הערעור ברשות מתערבת בהחלטות דיוניות כאלה אלא במקרים יוצאי דופן.
  2. 2החלטה על עיכוב הליכים מושפעת משיקולים כגון זהות השאלות, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, מניעת הכרעות סותרות ומאזן הנוחות, ובמקרה שבו הצדדים שונים והעילות שונות אין מקום לעיכוב.