פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4186/16
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשים:
1.
ג'קי בונד לוגיסטיקה בע"מ
2. ג'קי ביטון
נ ג ד
המשיבים:
1.
שופרסל בע"מ
2. משה חברון
3. נורית בן אהרון
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב בת"א
46693-08-15
בשם המבקשים: עו"ד
אופיר שגב; עו"ד רחל רינברג
בשם משיבה 1: עו"ד
מיכל סער
בשם משיב 2: עו"ד
דני גולדנברג
החלטה
1.מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת.א 46693-08-15, כבוד השופט מ' אלטוביה ), במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב הליכים עד למתן הכרעה חלוטה בשתי תביעות שאוחדו: תביעה שהגישו המבקשים, בין היתר נגד משיבים 3-2 (ת.א 16968-06-15), ותביעה שהגיש, בין היתר, משיב 2 נגד המבקשים (ת.א 13066-05-15).
ענייננו נסוב סביב הקשר בין שני הליכים. באשר להליך האחר, במהלך חודש ספטמבר 2014, חתמה מבקשת 1 – חברה בבעלות המבקש 2 – על הסכם מניות עם חברה בבעלות משיב 2, "החברה המערבית", להקצאת והעברת מניות בחברת דקל ערובה למזרח התיכון בע"מ ( להלן:
דקל ). בסמוך למועד החתימה על הסכם המניות, התגלע סכסוך בין המבקשים לבין משיב 2 ואחרים ביחס להסכם המניות, במסגרתו הוגשו תביעות הדדיות, אשר אוחדו, כאמור, בהחלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ת' אברהמי ).
במסגרת ההליך השני, מושא בקשה זו, הגישה משיבה 1 נגד המבקשים ונגד משיבים 2 ו-3 תביעה בסכום של כ-3 מיליון ש"ח, ביחד ולחוד. במוקד התביעה, טענות משיבה 1 בדבר הפרת חוזה להשכרת משנה של נכס מסחרי באשדוד, שנחתם בינה לבין חברת דקל עובר לחתימה על הסכם המניות האמור. בין היתר, לטענת משיבה 1 המבקשים והמשיבים 3-2 ערבים להתחייבויות דקל כלפיה מכוח שטר חוב עליו חתמו.
בית המשפט המחוזי החליט לדחות את בקשת המבקשים לעכב הליכים בהליך כאן עד למתן הכרעה חלוטה בהליכים שאוחדו. הטעם לכך הוא כי מדובר בתביעות שונות המבוססות על עילות שונות (גם אם יש קשר ביניהן), וכן כי משיבה 1 אינה צד לתביעות שאוחדו.
טענת המבקשים בבקשת רשות הערעור שלפניי היא כי מתקיימים השיקולים הרלוונטיים לצורך עיכוב הליכים, בהם יעילות הדיון ומניעת הכרעות סותרות. לטענתם, עיקר המחלוקות בהליך דנן כבר עומדות לדיון בתביעות שאוחדו, הקודמות בזמן, בהן למשל טיב היחסים בין המבקשים לבין משיבים 3-2.
2.ככלל, לערכאה הדיונית מסורה סמכות רחבה שבשיקול דעת להורות על עיכוב דיון בהליך שלפניה, ואין זה מדרכה של ערכאת הערעור ברשות להתערב בהחלטות דיוניות שכאלה אלא במקרים יוצאי דופן. בענייננו, לא שוכנעתי כי מקרה זה נמנה בין אותם חריגים.
החלטה על עיכוב הליכים בשל קיומו של הליך תלוי ועומד מושפעת ממגוון שיקולים, בהם זהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חיסכון במשאבים ובזמן שיפוטי, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות. במקרה דנן, קיים שוני בזהות הצדדים בשני ההליכים, והגם שמטבע הדברים המסגרת העובדתית של ההליכים משיקה במידה זו או אחרת – הרי שהעילות המשפטיות העומדות במוקד ההליכים שונות הן, כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו.
יש לתת את הדעת על כך שמשמעות קבלת בקשה זו, היא דחיית הדיון בהליך זה עד לבירור המחלוקות בהליך המקביל, שעשוי להמשך זמן מה, תוך פגיעה במשיבה 1. כמו כן, כי כפי שמשיבה 1 ציינה בתגובתה לבקשה, ממילא במעלה הדרך עשויה לעמוד למבקשים אפשרות לשיפוי, כתלות בהכרעה בתביעות ההדדיות. גם אם ניתן היה להגיע לתוצאה אחרת, העיקר הוא כי לא מצאתי, במסגרת הדיונית של בקשה למתן רשות ערעור, בסיס להתערבות בהחלטת הערכאה המבררת.
3.סוף דבר, דין הבקשה להידחות. בנסיבות העניין, לא בלי התלבטות, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ב
באלול התשע"ו (15.9.2016).
ש
ו פ ט