פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"מ
1870/18 -
ב'
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקשת:
מעיינות החוף בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
אלומר בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 22.2.2018 (כבוד השופט
מ'
רניאל
)
ב-ת"צ 22628-10-17
בשם המבקשת:
עו"ד שלמה בר-עוז
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.2.2018 (כבוד השופט מ' רניאל , ת"צ 22628-10-17) שדחתה בקשה שהוגשה מטעם המבקשת, בהסכמת המשיבה, לעיכוב הליכים.
ביום 16.10.2017 הגישה המשיבה, חברת אלומר בע"מ (להלן: אלומר ), בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המבקשת – תאגיד מים וביוב ששמו מעיינות החוף בע"מ (להלן: בקשת האישור ו- תאגיד המים , בהתאמה ). במסגרת בקשת האישור טענה אלומר כי תאגיד המים השית על חייבים הוצאות גבייה ביתר, מעבר להוצאות הישירות שנדרשו לשם הפעלת אמצעי הגבייה (בהתאם לתקנות המיסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות), התשע"א-2011 (להלן: התקנות )). עוד נטען כי תאגיד המים השית חיוב בגין הוצאות " טיפול טרום משפטי " בלא שניתנה לו סמכות בדין לגבות תשלום מעין זה.
2.
ביום 22.2.2018 ולאחר שהצדדים הודיעו כי ניסיון לסיים את ההליך על דרך הפשרה לא צלח, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לעיכוב ההליכים עד שתתקבל הכרעה ב-עע"מ 2927/15 עיריית תל אביב-יפו נ' ליבוביץ וב-עע"מ 2748/15 מי אביבים 2010 בע"מ נ' ליבוביץ (להלן ביחד: ערעור ליבוביץ ו- הבקשה , בהתאמה). בערעור ליבוביץ ניצבת לפתחו של בית משפט זה סוגיית הוצאות הגבייה הישירות שרשויות ותאגידי מים רשאים לגבות מחייבים בהתאם לתקנות. ויוער כי ההכרעה בשאלה זו עתידה להתקבל לאחר שכבר נקבע כי לא ניתן לגבות את ההוצאות המרביות הקבועות בתקנות, אלא רק את הוצאות הגבייה הישירות שהוצאו בפועל ( עע"מ 6192/13 אברהם נ' עיריית טבריה (26.2.2017)).
הבקשה לעיכוב הליכים נדחתה ביום שבו הוגשה, בהחלטה מיום 22.2.2018; ובקשה לעיון חוזר בהחלטה נדחתה אף היא, בהחלטה מיום 28.2.2018. לשיטת בית המשפט, מאחר שקיימת אפשרות כי חלק מן העלויות שבהן נושא תאגיד המים לא יידונו כלל בערעור ליבוביץ – על תאגיד המים להגיש כתב תשובה, בין היתר על מנת שניתן יהיה לבאר סוגיה זו. החלטה זו היא שעומדת ביסוד בקשת רשות הערעור שלפניי.
3.
לגרסת תאגיד המים, מאחר שהבקשה לאישור מעוררת סוגיות זהות לסוגיות העומדות להכרעה בערעור ליבוביץ , יש להורות על עיכוב הליכים. הנימוק העיקרי שעליו מתבסס תאגיד המים הוא העובדה שבמסגרת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות אחרות הורתה הנשיאה א׳ חיות על עיכוב הליכים עד שתתקבל הכרעה בערעור ליבוביץ ; תובענות שעוסקות, לדברי תאגיד המים, " בנסיבות דומות עד כדי זהות לענייננו " (בר"מ 4918/17 עיריית תל אביב נ' גלזר (2.11.2017) (להלן: עניין גלזר )). עוד טוען תאגיד המים כי מאחר שבעניין גלזר אחד ההליכים שעוכבו עסק בסוגיה שחרגה מערעור ליבוביץ ; ומשהבקשה לעיכוב הליכים בהליך דנן הוגשה בהסכמת הצדדים שלא כבעניין גלזר – מקל וחומר שיש להורות על עיכוב הליך בקשת האישור.
4.
דין הבקשה להידחות אף מבלי שנתבקשה תשובת אלומר. החלטת בית המשפט המחוזי שלא לעכב את ההליך בשלב זה היא החלטה דיונית מובהקת שהלכה היא כי ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בה, אלא במקרים חריגים (רע"א 4186/16 ג'קי בונד לוגיסטיקה בע"מ נ' שופרסל בע"מ , פסקה 2 (15.9.2016); בר"מ 6890/13 המועצה האזורית עמק חפר נ' אינסלר (29.10.2013). לא מצאתי כי במקרה זה ישנן נסיבות המצדיקות התערבות בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.
נקודת המוצא לענייננו היא שהגשת כתב תשובה לא תסב לתאגיד המים נזק משמעותי, לא כל שכן נזק בלתי הפיך. מהתשתית שהונחה לפניי, אין בידי לקבוע כי בקשת האישור מעוררת סוגיות זהות לאלו שיידונו בערעור ליבוביץ . זאת בין היתר משאלומר טענה בבקשת האישור שרק חלק מהסוגיות שמועלות במסגרתה נוגעות לערעור ליבוביץ . משכך, איני סבורה כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי משהורה לתאגיד המים להגיש תשובה על מנת לברר מהן עלויות הגבייה שבהן הוא נושא בפועל ואלו מהן נכללות במסגרת ערעור ליבוביץ .
5.
בהינתן האמור, הבקשה נדחית. עם זאת ובהתחשב בכך שהמועד להגשת התשובה עתיד לחול ביום ראשון הקרוב, ניתנת לתאגיד המים ארכה להגשת תשובה מטעמו – וזאת עד ליום 8.4.2018, בשים לב לפגרת הפסח. יובהר, כי אין בהחלטה זו כדי לקבוע מסמרות בדבר האפשרות להורות על עיכוב ההליכים בהמשך הדרך.
משלא נתבקשה תשובת אלומר, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח
באדר התשע"ח (15.3.2018).
ש ו פ ט ת