רע"א 4197/10 שרון שטיינברג נ. דורון גימשי

1.

מתבקשת תשובת המשיב 1 לבקשה להרשות ערעור. כידוע לצדדים בית משפט השלום קבע, "שכוונת המנוח הייתה להקנות לשרון מתנה לאחר מותו" (פסקה 70). קביעה זו אמנם לא פעלה בסופו של יום לטובת המבקש, כיון שלא היתה לצוואה, אך יש בה כדי להעיד על כוונת המנוח - ובנסיבות יתכן, בלא שאטע כל מסמרות שגם לכך יש משקל. נוכח האמור יבחנו הצדדים יחדיו אם ניתן להגיע להסדר מוסכם כלשהו - כמובן מבלי להביע כל עמדה לגבי המשך הטיפול בהליך זה. ככל שלא יושג הסדר כאמור, תתייחס התשובה למכלול הטענות שהועלו בבקשה.

2.

על מנת לאפשר לצדדים להידבר, המשיב 1 יגיש תשובתו לבקשה תוך 45 יום מעת המצאתה של החלטה זו.

3.

על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך.

4.

התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין, למבקש.

5.

בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על-פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התגובה סיכומים בכתב.

העדר התייחסות כמוהו כהסכמה .

העדר תגובה במועד כמוהו כאי התייצבות, על הכרוך בכך .