רע"א 4199/19 גולף קידס בע"מ נ. רשם הפטנטים, המדגמים וסימני מסחר

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 13.5.2019 (עש"א 5900-12-18, השופט ר' יעקובי ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המבקשת על החלטת המשיב, רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר (להלן: רשם הפטנטים או הרשם ) מיום 4.11.2018 (בקשה להחזר תוקף סימן מסחר מס' 95829, סגנית רשם הפטנטים ז' ברכה ).

רקע והליכים קודמים

2.

מקורה של הבקשה שבפני במחיקת סימן המסחר "גולףקידס" (להלן: סימן המסחר ) אשר נרשם בשנת 1997 על שם המבקשת, חברת גולףקידס בע"מ. סימן המסחר נמחק ביום 30.5.2016 לאחר שלא התקבלה בקשה לחידוש הרישום בצירוף האישור הנדרש, המעיד על תשלומה של אגרת החידוש, במועד.

3.

להשלמת התמונה יצוין כי על הבקשה חולשות ההוראות הנוגעות לרישום סימני מסחר, ובכלל זה חידוש הרישום ומחיקתו, בפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: הפקודה ) ותקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: תקנות סימני המסחר ). ככלל, בקשה לחידוש רישום צריכה להיות מוגשת לפי תקנה 51(2) לתקנות סימני המסחר בצירוף קבלה על תשלום האגרה ששולמה. במקרה שבו לא הוגשה בקשה לחידוש, על הרשם לשלוח הודעה על כך לבעל סימן המסחר, ולפרסם הודעה בנושא באתר האינטרנט של רשות הפטנטים המדגמים וסימני המסחר (להלן: רשות הפטנטים או הרשות ), וזאת לפי תקנה 52 לתקנות סימני המסחר. בחלוף שישה חודשים רשאי הרשם למחוק את הסימן מהפנקס, אולם לפי סעיף 33(ב)(2) לפקודה וסעיף 53(א) לתקנות סימני המסחר, ככל שמוגשת בקשה בעניין רשאי הרשם לחזור ולרשום אותו אם שוכנע שמן הצדק לעשות כן, והדבר יתאפשר אם הבקשה הוגשה תוך שנה מיום הרישום האחרון.

4.

ביום 7.6.2018, יותר משנתיים לאחר מחיקת הרישום, הגישה המבקשת, באותה עת עדיין בשמה הקודם – קלאסיק ספורט בע"מ (להלן: קלאסיק ספורט ), בקשה לרשם הפטנטים לחידוש הרישום. בעיקרו של דבר, המבקשת טענה כי הסימן נרשם על שמה לאחר הליכים משפטיים שניהלה מול קבוצת גולף א.ק. בע"מ (להלן: קבוצת גולף ), וכי ביום 11.10.2015 שילמה את אגרת החידוש דרך האינטרנט, באמצעות אתר התשלומים הממשלתי. בהמשך לכך, היא הוסיפה וטענה כי לא הייתה מודעת לצורך לשלוח את האישור המעיד על כך לרשות הפטנטים, וכי בשל כך נמחק הרישום. עוד צוין כי דבר מחיקתו של סימן המסחר התגלה לה לראשונה רק ביום 12.4.2018, כאשר קיבלה מכתב התראה מקבוצת גולף על כך שהיא עושה שימוש בסימן מסחר המפר את זכויותיה הקנייניות של הקבוצה.

5.

סגנית רשם הפטנטים דחתה את הבקשה, בהבהירה כי המקרה לא מצדיק את הפעלת סמכות הרשם לשנות מהחלטתו למחוק את הסימן. בתוך כך דחתה סגנית הרשם טענות בדבר טעות מצד הרשות עצמה, וציינה כי לא חל שינוי נסיבות המצדיק את שינוי ההחלטה המינהלית במסגרתה נמחק הסימן. בהחלטה הובהר עוד כי המקרה דנן שונה ממקרים אחרים שבהם בעל סימן מסחר שנמחק יוכל להגיש בקשה חדשה לרישומו ורבים הסיכויים שזאת תתקבל, נוכח המוניטין שקם לו בטרם מחיקתו. למעשה, כך נקבע, נוכח רישום סימני המסחר של קבוצת גולף הציבור מזהה את השמות "גולף" ו"גולף קידס" עם קבוצת גולף ולא עם המבקשת, ששמה היה באותה עת כאמור, קלאסיק ספורט. לבסוף, הובהר שאין פירושה של ההחלטה כי אין באפשרות המבקשת "להמשיך ולעשות שימוש בסימן שנמחק, אף שאיננו עוד סימן מסחר רשום" וזאת בכפוף להתדיינויות אפשריות והסכמות בינה לבין קבוצת גולף.

6.

המבקשת הגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, וזה נדחה. בעיקרו של דבר, בית המשפט המחוזי הבהיר כי המקרה אינו מצדיק את התערבותו, מאחר שמדובר בהחלטה מינהלית של גוף מקצועי ומומחה אשר הביא בחשבון את השיקולים הרלוונטיים ולא חרג ממתחם הסבירות. בית המשפט המחוזי הוסיף כי יש בידו לאשר את ההחלטה שהתקבלה אף בתוקף סמכותו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלות על המקרה מכוח תקנה 192 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח-1968 .

בקשת רשות הערעור והתשובה לה

7.

בבקשת רשות הערעור שבפני טוענת המבקשת כי המקרה דנן מעלה שאלות משפטיות עקרוניות בכל הנוגע למקרים שבהם שולמה אגרת חידוש בעניינו של סימן מסחר באמצעות מערכת מקוונת אך לא נשלח העתק הקבלה הרשות, וכן בעניין סמכותו של הרשם לשנות החלטה שכבר ניתנה. לגוף הדברים, המבקשת טוענת עוד כי ההחלטה אינה תואמת החלטה אחרת שהתקבלה על-ידי סגנית רשם הפטנטים בעניין דומה, שבו נדון תשלום אגרה שנעשה באופן מקוון ונקבע כי אין צורך במשלוח האישור (בהפניה לבקשות להחזר תוקף פטנטים שמספרם 247906 ו-242151). מעבר לכך, המבקשת מצביעה על אי-הצדק שנגרם לה לטענתה בהתחשב בכך שלאחר מאבקים משפטיים עם קבוצת גולף הוסכם ביניהן, לדבריה, כי היא בעלת הזכויות הקנייניות בסימן המסחר האמור.

8.

בתשובה מטעם רשם הפטנטים מיום 13.8.2019 נטען כי אין הצדקה למתן רשות ערעור בעניין זה, בפרט כאשר מקורה של הבקשה בהחלטה המבוססת על מומחיותו המקצועית, וכאשר המקרה נסב על יישום הדין בנסיבותיו הקונקרטיות.

9.

לגופו של עניין, רשם הפטנטים מדגיש כי לא מתקיימים במקרה זה התנאים המצדיקים שינוי או תיקון של ההחלטה בדבר מחיקת סימן המסחר, כפי שקבעה סגנית הרשם, וכי מכל מקום בית המשפט המחוזי צדק בקבעו שההחלטה לא חורגת ממתחם הסבירות. רשם הפטנטים מפרט ומבהיר כי אין חולק שהמבקשת לא שלחה את הבקשה לחידוש הרישום בצירוף אישור התשלום בזמן, אלא רק בחלוף כשנתיים מיום מחיקתו, חרף תזכורת שנשלחה אליה וההודעה המעדכנת בעניין באתר האינטרנט של רשות הפטנטים. כמו כן, מודגש בתגובה מטעם הרשם כי החובה להגיש בקשה לחידוש הרישום בצירוף קבלה על תשלום האגרה מופיעה באופן בולט על גבי אישור התשלום שמופיע באתר התשלומים, וכי ההחלטה של סגנית רשם הפטנטים בעניין תואמת את הוראות הדין שמגבילות את היכולת לחדש סימן שתוקפו פקע בטווח של שנה בלבד. בעניין זה הובהר עוד כי מדובר במגבלת זמן שקבע המחוקק ובבסיסה טעמים שונים, כגון שמירה על עיקרון הוודאות והסתמכות הציבור והלימת התחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל.

10.

רשם הפטנטים מוסיף וטוען כי הסתמכותה של המבקשת על החלטה בעניין אחר שהוצגה כדומה היא מטעה ואף מעלה בעייתיות נוספת שנפלה בהתנהלותה. זאת מאחר שהחלטה זו עסקה בבקשה להחזרת תוקף של פטנט, להבדיל מסימן מסחר, ובתשלום באמצעות אתר ההגשה המקוון של רשות הפטנטים, להבדיל מאתר התשלומים הממשלתי, שהוא אתר נפרד. רשם הפטנטים מציין כי בעוד שתשלום האגרות ביחס לבקשות לחידוש סימני מסחר שנעשה באתר התשלומים הממשלתי (כמו גם באמצעות בנק הדואר) איננו נקלט במערכות התפעוליות של הרשות ומצריך את משלוח אישור התשלום ופרטים רלוונטיים נוספים, תשלום באמצעות אתר ההגשה המקוון של רשות הפטנטים אכן מתעדכן אוטומטית ואיננו מחייב זאת, כפי שהובהר בהחלטה אליה התייחסה המבקשת. בהקשר זה הודגש עוד כי לפי הוראות תקנה 6(ב) לתקנות סימני המסחר, על תאגידים לשלם את האגרה באמצעות אתר ההגשה המקוון של רשות הפטנטים, והמבקשת, שהיא תאגיד, לא עשתה כן – אלא כאמור שילמה חלף כך דרך אתר התשלומים הממשלתי.

דיון והכרעה

11.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הבקשה איננה עומדת באמות המידה הדרושות למתן רשות ערעור בגלגול שלישי, והדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב למומחיותו המקצועית של הרשם וצוותו (ראו למשל: רע"א 1867/17 NOVARTIS AG נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר , פסקה 7 (8.11.2017)). על כן, הגם שניתן להבין כי התוצאה אינה נוחה מנקודת מבטה של המבקשת, דינה להידחות. המקרה דנן עוסק ביישום ההוראות הנוגעות למחיקתו של סימן מסחר בנסיבות הספציפיות, ולא התרשמתי כי מתעוררת שאלה משפטית עקרונית. בנוסף, לא השתכנעתי כי דחיית הבקשה תוביל לעיוות דין, וזאת בפרט בהינתן ההסכמות שהושגו לדברי המבקשת עם קבוצת גולף ביחס לשימוש בסימן המסחר מצידה, הגם שנמחק. למעלה מן הצורך יובהר כי כפי שעולה מתשובת רשם הפטנטים, ובניגוד לנטען על-ידי המבקשת, ההחלטה שניתנה בעניינה אינה עומדת כלל בסתירה להחלטה אחרת שעליה הצביעה, כאשר זו עסקה בנסיבות אחרות.

12.

בשולי הדברים יוער כי לכאורה דומה שטוב היה אם כל תשלום הנעשה באופן מקוון, גם דרך אתר התשלומים הממשלתי, היה מתעדכן ונקלט במערכות הרשות גם כן באורח מקוון, ללא צורך בפעולה נוספת. הדברים נאמרים מבלי לקבוע מסמרות, אך מתוך הבנה כי ראוי שעדכונם של סדרי מינהל יעקוב אחר הטכנולוגיה שרשויות השלטון עצמן עושות בה שימוש. אין צריך לומר, שאין בכך כדי להשליך על התוצאה במקרה דנן.

13.

סוף דבר: הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.