רע"א 4242/12 אנה פיליפוב נ. מרכז רפואי "כרמל"

1.

ככל שעלה בידי להבין מהאמור בבקשה שלפני, שהוגשה על-ידי המבקשת בעצמה, המבקשת מלינה על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 16.5.2012 בתיק ע"ר 6433-04-12 (כב' סגנית הנשיאה ש' וסרקרוג ), ומכאן בקשת רשות הערעור דנן.

2.

המבקשת הגישה לבית משפט השלום בחיפה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בשל רשלנות רפואית מצד עובדי המשיב, במיוחד בכל הנוגע לניתוח שעברה המבקשת ביום 12.2.2002 (שהיה חלק מסדרת ניתוחים וטיפולים). בית משפט השלום דחה את תביעת המבקשת בפסק דין מפורט ומנומק שניתן ביום 20.6.2011 (ת"א 7113/06, כב' השופטת ת' נאות פרי ). יצויין, כי במסגרת בירור התביעה נקט בית המשפט, לפנים משורת הדין ובשל נסיבותיה הקשות של המבקשת, בצעד יוצא דופן, ומינה מומחה מטעמו אף כי המבקשת כלל לא צרפה חוות דעת רפואית לכתב תביעתה.

3.

המבקשת לא השלימה עם פסק דינו של בית משפט השלום. לצורך הגשת ערעור היא נזקקה לארכה. רשמת בית המשפט המחוזי בחיפה נענתה לבקשה בענין זה והעניקה למבקשת ארכה להגשת הערעור עד ליום 22.4.2012 (החלטה מיום 21.3.2012 בתיק תל"א 34926-12-11, כב' השופטת ת' שרון-נתנאל ). החלטה זו נמסרה למבקשת במסירה אישית ביום 1.4.2012.

4.

המשיב, אשר לא השלים עם החלטת הרשמת לדחות את המועד להגשת ערעור המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום, הגיש לבית המשפט המחוזי ערעור על ההחלטה מיום 21.3.2012. הדיון בערעור זה נקבע ליום 16.5.2012 לפני כב' סגנית הנשיאה ש' וסרקרוג . אלא שבינתיים חלף המועד שעד אליו היתה המבקשת אמורה להגיש את ערעורה (22.4.2012), והיא לא עשתה כן, ולפיכך ביקש המשיב לבטל את הדיון בערעורו על החלטת הרשמת, ערעור שהתייתר כיוון שהמבקשת לא ניצלה את הארכה שניתנה לה להגשת הערעור. בית המשפט מחק את ערעור המשיב וביטל את הדיון שהיה קבוע ליום 16.5.2012. על אף ביטול הדיון התייצבה המבקשת בבית המשפט במועד הנ"ל. בית המשפט הסביר למבקשת, באמצעות עובדת מזכירות בית המשפט השולטת גם בשפה הרוסית, את השתלשלות האירועים ופירט הסבר זה בהחלטה שניתנה בסיום הדיון.

5.

בבקשה שלפני מבקשת המבקשת, שאינה מיוצגת, שעניינה ייבדק על-ידי בית משפט זה. לדבריה היא זקוקה לניתוח דחוף שנדרש עקב הטיפולים והניתוחים הקודמים שעברה, שהותירו אותה במצב קשה. המבקשת מלינה על עורך-דין שייצג אותה זמן קצר ולטענתה לא טיפל כראוי בעניינה, כמו גם על כך ששופטים (לא ברור באיזה הליך) לא הקשיבו לטיעוניה. המבקשת גם קובלת על כי לא מונה עורך-דין לייצגה. לענין זה יצויין כי בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעור המבקשת על דחיית בקשתה לסיוע משפטי, לאחר שקבע שסיכויי הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום "נמוכים מאד" (פסק דין מיום 13.11.2011 בתיק עש"א 28033-10-11, כב' השופט א' אליקים ).

המבקשת מוסיפה וטוענת, כי דבריה לא תורגמו כראוי מרוסית לעברית, כי עובדי מזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה "מתעללים" בה, כי הערעור הוגש על ידה במועד אך עובדי המזכירות סרבו לקבלו, וכי בית המשפט סירב לאפשר לה להציג ראיות בענין מה שהתרחש בבית החולים לפני 10 שנים.

לא ניתן שלא להתרשם כי המבקשת מצויה במצוקה קשה ביותר, הן בשל מצבה הרפואי והן בשל תחושתה שאין היא זוכה למענה ראוי מצדה של מערכת המשפט.

6.

על אף נסיבותיה האישיות הקשות של המבקשת, דין בקשת רשות הערעור להידחות מבלי לבקש תשובה.

כאמור, נראה כי, מבחינה פורמלית, הבקשה מכוונת כלפי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.5.2012. אלא שבמועד זה לא ניתנה כל החלטה אופרטיבית, כפי שפורט לעיל. כל שנעשה הוא מתן הסבר למבקשת. ענין זה הוסבר שוב על-ידי בית המשפט המחוזי בהחלטה נוספת שניתנה על ידו, ביום 28.5.2012, לאחר שהמבקשת ביקשה לבטל את ההחלטה מיום 16.5.2012. די בכך כדי להביא לדחיית בקשת רשות הערעור.

מעבר לכך, נראה כי הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי בחנו היטב את עניינה של המבקשת, במידה רבה לפנים משורת הדין, ועשו כל שניתן כדי לסייע לה, במגבלות הקיימות, במסגרת הדין ובהינתן שמדובר בבית משפט. כל השופטים שטיפלו בעניינה של המבקשת בכל הנוגע והקשור לתביעתה נגד המשיב (סגנית הנשיא וסרקרוג והשופטים אליקים, שרון-נתנאל ונאות-פרי ) עשו כל שניתן כדי לסייע לה, בהתחשב במצב הקשה, וגילו כלפיה סימפטיה והתחשבות. אלא שנראה כי המבקשת אינה מבינה את מהות ההליך ולא עלה בידה למצוא דרך להביא את עניינה לבית המשפט המחוזי, בגדרו של ערעור, גם לאחר שניתנה לה (בהחלטת הרשמת) ארכה להגשתו. המבקשת חשה שהמערכת המשפטית פועלת להכשילה, אך ההתרשמות הברורה מקריאת שלל ההחלטות שניתנו בעניינה היא שונה בתכלית.

בנסיבות אלה הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה לא אעשה צו להוצאות.