רע"א 4260/12 גילה ששון נ. עו"ד אליהו מינוקוביץ כונס נכסים

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת כהן) מיום 29.4.12 בתיק בר"ע 12135-04-12, במסגרתה הוחלט שלא לעכב את ביצועה של החלטת בית משפט השלום (השופטת ניב) מיום 28.3.12 בתיק ת"א 12255-03 עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי. הפרשה עניינה מאבק הנוגע לפירוק שיתוף בנכס מקרקעין, כפי שיפורט.

ב.

הליך זה הוא גלגול נוסף בשורה של הליכים (ראו בין היתר רע"א 4123/11 ששון נ' עמית (לא פורסם); רע"א 1568/12 ששון נ' תמר

(לא פורסם)). בהחלטה מיום 28.3.12 אישר בית משפט השלום את הסכם המכר עליו חתם כונס הנכסים. לגבי החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בהחלטה מיום 7.5.12 הוחלט לראות בה ערעור בזכות - והדיון בערעור נקבע (כך נמסר בבקשה) ליום 18.2.13. עתירת המבקשת לעכב את ביצוע החלטתו של בית משפט השלום נדחתה בבית משפט השלום, ושוב בהחלטת בית המשפט המחוזי (מיום 29.4.12), במסגרתה נקבע: "הנזקים הנטענים על ידי המבקשת ביחס להתמחרות והמחיר אשר אושר, הם נזקים כספיים אשר אינם מצדיקים עיכוב ביצוע ואף מאזן הנוחות אינו פועל לטובת המבקשת". בהחלטתו הפנה בית המשפט המחוזי גם לסעיפים 4.9-4.5 לתגובת כונס הנכסים, המתייחסים - בעיקרם - לנזקים הצפויים ליתר בעלי הזכויות (המשיבים) כתוצאה מהמשך עיכובם של הליכי הפירוק.

ג.

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה הנוכחית, ובה נטען כי ההלכות המנחות בכל הנוגע לעיכוב ביצועם של פסקי דין תומכות דווקא בעמדת המבקשת; ובין היתר

הודגש, כי ככל שיתקבלו טענות המבקשת לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור, ואין מדובר בפסק דין שעניינו חיוב כספי, כפי שסבר בית המשפט המחוזי. נטען, כי בניגוד לטענות כונס הנכסים בדבר אפשרות להשבת המצב לקדמותו, הוא עצמו הגיש בקשה להיתר בניה על המקרקעין, וברי כי ככל שתחל בניה בנכס יקבעו עובדות בלתי-הפיכות.

ד.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינים הישיר של הצדדים למחלוקת (ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128), ואין המקרה שלפנינו - חרף האצטלה העקרונית שהמבקשת מנסה להעטות עליו (סעיפים 19-15) - חורג מהליך פירוק שיתוף בנכס ספציפי, וממילא גם לא בא בגדרים אלה. מדובר בהחלטה לגבי עיכוב ביצוען של הליך למכירת נכס קונקרטי אשר לווה לאורך השנים על ידי בתי המשפט בשלוש ערכאות. מדובר בהחלטה נקודתית אשר אינה כוללת דיון משפטי - וכידוע ככלל "בהיעדר קביעה משפטית, אין מקום לדיון בגלגול שלישי" (רע"א 2005/09 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' גרוס

(לא פורסם); רע"פ 4431/12 עזר נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). לבעל דין אין זכות כי בית המשפט העליון יפקח - כערכאה שלישית - על כל הליך לפירוק שיתוף במקרקעין, וכפי שציינה השופטת ארבל באחד התיקים:

"עוד אוסיף שהבקשה לעיכוב ביצוע נדונה כבר בשתי ערכאות, ובמקרה הרגיל לא תינתן רשות לבחינה נוספת אלא כאשר מדובר בבקשה המעוררת שאלות בעלות השלכות חוקתיות ציבוריות או משפטיות... המבקש עצמו מצביע על העובדה שההלכה בעניין עיכוב ביצוע פסקי דין כספיים הינה הלכה שהוכרעה זה מכבר. טענת המבקש, לפיה בית המשפט המחוזי סטה מההלכה, או למצער שגה ביישומה על עובדות המקרה שבפנינו, אינה, מצדיקה כשלעצמה, קבלת בקשת רשות ערעור" (רע"א 2174/05 ולינגשטיין נ' אופקום 2000 (לא פורסם); ראו גם רע"א 280/87 פורט נ' שיף (לא פורסם)).

ה.

אף לגופו של עניין, בית המשפט המחוזי נדרש למאזן הנוחות - ובכלל זאת הפנה לנזקים העלולים להיגרם ליתר בעלי המקרקעין בעקבות התמשכות ההליך (שראשיתו בשנת 2003) ולעובדה שטענת המבקשת היא לנזק כספי - והכריע כי הוא נוטה לטובת המשיבים. המבקשת טוענת, כי ככל שלא יעוכב הביצוע לא תהיה אפשרות להשיב את המצב לקדמותו, במובן של מינוי כונס נכסים אחר שיבצע מחדש הליך של מכירה פומבית של כל הזכויות במקרקעין. אפילו כך, עדיין מדובר בנזק כספי. ככל שטוענת המבקשת, כי גם לפיצוי כספי לא תהיה לה "כתובת" מתאימה (וכמובן שאינני מביע כל עמדה בשאלה), היה עליה לנסח את בקשתה בגלגוליה בהתאם. בנסיבות סבר בית המשפט המחוזי, כי באיזון הכולל בין נזקיהם של יתר בעלי הזכויות, לבין הקפאת ההליך כולו, כעתירת המבקשת - נוטה הכף לטובת המשיבים. המבקשת לא הראתה עילה לשנות מהחלטה זו. כל זאת, כאמור, מעבר לצורך. ואחר כל אלה, עדיין עומדת בעינה

העמדה שהובעה בהחלטה ברע"א 1568/12, כי על בית משפט השלום להמשיך "לפקח כדבעי על הליך המכירה...".

ו.

סוף דבר, הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי, ומסיבה זו איני נעתר לה. ממילא איני נעתר גם לבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה עמה.