פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2005/09
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. משה גרוס
2. אוגוסטה גרוס
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת סלומון-צ'רניאק) מיום 2.2.09 בתיק ע"א
1061/09
בשם המבקש:
עו"ד חנית נוב;
עו"ד ליאת נגר-שניר
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת סלומון-צ'רניאק) מיום 2.2.09 בתיק ע"א 1061/09, בו נדחה ערעור המבקש על החלטת רשם בית המשפט המחוזי (השופט זמיר) מיום 22.12.08 בתיק בש"א 17338/08.
ב.
ביום 3.11.05 הגיש המבקש תביעה בסדר דין מקוצר נגד המשיבים (על סך 5,926,751.78 ₪) בגין ערבותם לחוב חברה שהיתה בבעלותם ומאז פורקה. ביום 1.4.08 הגישו המשיבים תביעה שכנגד (על סך 27,234,160 ₪) שעניינה אופן חישוב הריבית על ידי המבקש - חישוב שכנטען הביא להליך הכינוס נגד החברה. ביום 20.7.08 קיבל רשם בית המשפט את בקשת המבקש, וחרף התנגדות המשיבים מחק את תביעתו. בהמשך הגיש המבקש בקשה למחיקת התביעה שכנגד בגין התיישנות. ביום 22.12.08
דחה הרשם את הבקשה. נקבע, כי לכאורה
חרף מחיקת תביעת המבקש חל סעיף 4 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958 הקובע:
"בתובענה על תביעה שלא התיישנה או שהתיישנה אך לא נטענה נגדה טענת התיישנות, לא תישמע טענת התיישנות נגד קיזוז באותה תובענה ולא נגד תביעה שכנגד, כשהיא והתביעה שבאותה תובענה נושאן אחד או כשהן נובעות מאותן נסיבות".
ברם, נקבע על ידי הרשם:
"עם זאת, אני רואה לנכון שלא להביע עמדה מהותית נחרצת בעניין הסוגיה האמורה, וזאת לאור הבירור העובדתי שייתכן וכרוך בבירור הבקשה לעומקה, ובהתחשב בכך שלטעמי, ייתכן כי המקרה הנוכחי נכלל במסגרת המקרים שבהם ראוי להותיר את בירור טענת הסף, לשלב ההוכחות" (עמ' 3).
ג.
ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 2.2.09. נקבע:
"הגם שכב' הרשם קבע בהחלטתו כי הוא נוטה לפרש את הוראות סעיף 4 לחוק ההתיישנות שלא בדרך לה טוען המערער, לא קבע כב' הרשם מסמרות ודחה את הכרעתו המהותית לאחר בירור עובדתי...
בהתאם, כב' הרשם קבע כי ככל שהמערער יראה לנכון לפתוח את הסוגיה לדיון מחודש יהיה הוא רשאי לעשות כן בשלב ההוכחות. הלכה היא שערכאת ערעור לא תתערב בהחלטת ערכאה דיונית אלא אם נפלה בה טעות בלתי סבירה. על אחת כמה וכמה שערכאת ערעור לא תתערב בהחלטה אחרת של ערכאה דיונית לדחות בקשה למחיקת תביעה על הסף אלא במקרים חריגים שבחריגים. המקרה דנן אינו נמנה על אותם חריגים ולטעמי אף צדק כב' הרשם בכך שחש כי בטרם יחרוץ דעה לצורך השאלה האם בנסיבות חל סעיף 4 אם לאו, ראוי הוא שיזקק לבירור עובדתי".
ד.
כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית. בין היתר , נטען כי הרציונלים העומדים ביסוד סעיף 4 לחוק ההתיישנות מורים, כי הוא נועד אך למקרים בהם מתבררות שתי התביעות כמקשה אחת (רע"א 4223/06 כץ נ' גוטליב (טרם פורסם)), וכי יש לפרשו בצמצום. נטען איפוא, כי משנמחקה תביעת המבקש ותביעת המשיבים מתבררת כתביעה עצמאית - אין מקום להחלת הסעיף תוך פגיעה באינטרס ההסתמכות של המבקש. הוטעם, כי תביעת המשיבים איבדה את אופיה כתביעה שכנגד, והוזכרה פסיקה של בית המשפט המחוזי התומכת כנטען בגישה זו (ע"א (תל אביב) 3290/99 אולמי שושנים נ' בנק דיסקונט (לא פורסם)). עוד נטען, כי בנסיבות הקונקרטיות לעמדת המבקש משנה תוקף, שכן תביעתו נמחקה בשלב מקדמי, ועוד בטרם שילמו המשיבים את האגרה בגין תביעתם. נטען, כי שאלת תחולת הסעיף היא שאלה משפטית, שאינה טעונה בירור עובדתי, ולא היה מקום להותירה להכרעה בשלב הראיות - בפרט נוכח העלות הגבוהה של המשך ניהול ההליך. עוד הוזכרו הקשיים הראייתיים והמאמצים המורכבים העומדים בדרכו של המבקש, קשיים מפניהם נועדו להגן דיני ההתיישנות. ולבסוף, נטען כי בית המשפט המחוזי נמנע מלדון בכל טענות המבקש, וכי השאלה שמעוררת הבקשה באה בגדרי הלכת חניון חיפה
(ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123).
ה.
לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. ראשית , כפי שציין המבקש, רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (הלכת חניון חיפה ). במקרה שלפנינו, אפילו נניח כי שאלת יישומו של סעיף 4 לחוק התיישנות בנסיבות המקרה באה בגדרים אלה - זו טרם נדונה וודאי שלא הוכרעה בערכאה הדיונית. בהיעדר קביעה משפטית, אין מקום לדיון בגלגול שלישי. שנית , שתי הערכאות סברו, כי יש מקום לבירור עובדתי נוסף וכי - כך משתמע - אין מדובר בסוגיה עיונית משפטית טהורה. בנסיבות אלה, יש לאפשר את מיצוי הבירור בערכאה הדיונית. קשה להלום כי בית משפט שלערעור ימנע מערכאה דיונית בירור שהיא סבורה - על פני הדברים - כי הוא נחוץ לה כדי להכריע בשאלה שלפניה. אכן, הדברים האמורים בפרשת כץ נ' גוטליב על מכונם עומדים, אך חוששני כי התיק הנוכחי טרם הגיע לשלב שבו ניתן לטעת מסמרות. שלישית , ההחלטה נשוא הבקשה היא החלטה המבכרת את המשך בירור ההליך על פני הסעד הנוקשה של דחייה על הסף. בהחלטות מסוג זה התערבות ערכאת הערעור מצומצמת יותר, קל וחומר בגלגול שלישי (רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' אהובים (לא פורסם); רע"א 6552/07 ש. דורפברגר בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל (לא פורסם); רע"א 7345/06 אטיאס נ' סאסי (לא פורסם)).
ו.
ער אני להוצאות הכרוכות בבירור המבוקש, ויתכן גם שהמבקש מצר על כך שבהגשת תביעתו חשף עצמו לתביעה שכנגד ששוויה פי כמה, ומסיבה זו ביקש למחוק את תביעתו (ראו החלטת הרשם זמיר בבקשת המחיקה מיום 20.7.08). אך השאלה שבמחלוקת אינה על פניה בשלה להכרעה, קל וחומר לרשות ערעור בגלגול שלישי. כיון שהכרעת הרשם היתה ללא 'קביעת מסמרות' (כלשון בית המשפט המחוזי), והזירה נותרה פתוחה לטיעוני הצדדים, במסגרת הבירור יהא בידי המבקש להעלות סוגיה זו לדיון מחודש - ואין בקיומו של הליך מקדמי זה כדי להכריע לטובת עמדה זו או אחרת. למען הסדר הטוב אציין, כי אינני מביע דעה באשר לעמדה שהביע הרשם המלומד באשר לפירוש הוראת סעיף 4 לחוק ההתיישנות, וגם הוא עצמו לא הביע "עמדה מהותית נחרצת".
ז.
לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה היום י"א באייר תשס"ט (5.5.09).
ש ו פ ט