רע"א 9146/10 דוד ייני נ. קווי אשראי לישראל פיננסים משלימים בע"מ

1.

חברת קווי אשראי לישראל בע"מ (היא המשיבה 1) הינה חברת האם של המשיבה 2, שהיא, בתורה, חברת האם של המשיבה 3 (להלן: החברות ). המשיבה 1 נקלעה לקשיים כלכליים, וביום 20.1.99 ניתן צו פירוק, וכעבור שבעה חודשים, מונו לה מפרקים קבועים (להלן: המפרקים ). במהלך שנת 2002, מונו אלה להיות גם מפרקים קבועים של החברות הבנות. בחודש אוגוסט 2006, הגישו המפרקים לבית משפט של פירוק בקשה לאישור הגשת תובענה, בין היתר, נגד המבקשים כאן. בחלוף שלושה חודשים, אישר בית המשפט של פירוק (כב' השופטת ו' אלשייך ) את הגשת התובענה. ביום 5.6.07 הוגשה התובענה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"א 1885/07). בקצרה ייאמר, כי במסגרת התובענה, דורשות החברות כי המבקשים – שהיו בעלי שליטה בחברות בסוף שנות התשעים – יחד עם נתבעים נוספים, ישלמו סכום של כ-15 מיליון שקלים, בגין נזקים שגרמו לחברות, בשורה של פרשיות שכללו, לפי הנטען, מעשי גזל ומרמה, הברחת מניות, מתן כספים שלא כדין למקורבים ופעולות נוספות שהביאו לריקון קופתן של החברות.

2.

המבקשים הגישו בקשה לסילוק על הסף של התובענה נגדם, בטענה שהיא התיישנה או למצער, נגועה בשיהוי כבד. לטענתם, הפרשיות המיוחסות להם בכתב התביעה התרחשו בין השנים 1997-1998, ואילו התובענה הוגשה, כאמור, רק בחודש יוני 2007, מעבר לתקופת ההתיישנות הקבועה בחוק. המפרקים טענו בתגובה, כי העובדות המתייחסות לפרשיות השונות לא היו ידועות להם עד לחודש אוקטובר 2002, ולא היה ניתן לגלותן קודם לכן על אף המאמצים הרבים שהושקעו בכך. רשם בית המשפט המחוזי (כב' השופט ח' ברנר ) דחה את הבקשה, בקובעו כי שאלת ההתיישנות בנסיבות דנן הינה שאלה עובדתית, שלא ניתן להכריע בה על יסוד כתבי הטענות בלבד. הרשם הוסיף כי לא ניתן לקבוע אם אכן היו גורמים "תמימים" בחברות – כטענת המבקשים – אשר ידעו או היו צריכים לדעת על עילות התביעה כבר בסוף שנות התשעים, והיה בכוחם להביא להגשת התובענה במועד המתאים. בית המשפט לא קיבל את הפרשנות שביקשו המבקשים לתת לפסק הדין בע"א 5017/92 מרכז הארגזים בע"מ (בפירוק) נ' עוזר , פ"ד נא(2) 200 (1997) (להלן: עניין מרכז הארגזים ), שלפיה מרוץ ההתיישנות של תובענה של חברה בפירוק יחל, לכל המאוחר, במועד שבו ניתן צו הפירוק של החברה. להשקפת הרשם, כל שנקבע בעניין מרכז הארגזים , הוא כי קיימת חזקה עובדתית כי מועד מתן צו הפירוק הוא המועד שבו ניתן היה לגלות את העובדות נושא התובענה של חברה בפירוק, אך חזקה זו ניתנת לסתירה.

3.

בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ע' צ'רניאק ) דחה את ערעור המבקשים על החלטת הרשם, בקובעו כי מדובר בהחלטה סבירה בנסיבות העניין, שלא נפל בה פגם המחייב התערבות ערכאת ערעור. בית המשפט הוסיף כי מדובר בהחלטה שאינה מסיימת את ההליך, ומאפשרת לצדדים להשמיע את טענותיהם לגופו של עניין, ובהחלטות מעין אלו – תמעט ערכאת הערעור להתערב.

מכאן הבקשה שלפניי.

4.

המבקשים שבים וטוענים כי בתובענה המוגשת בשם חברה בפירוק על-ידי מפרקיה, בעניינים הנוגעים למעשים פסולים שבוצעו, לכאורה, על-ידי מנהליה של החברה, יש להתחיל את מרוץ ההתיישנות – לכל המאוחר – במועד מתן צו הפירוק או מועד מינוי המפרק הקבוע. לשיטתם, הדבר מתחייב מההלכות שנפסקו בעניין מרכז הארגזים , ובע"א 4845/05

קליין נ' בלס (לא פורסם, 14.12.06) (להלן: עניין קליין ). המבקשים טוענים כי המפרקים אף טענו זאת בפה מלא בפני בית משפט זה, במסגרת הליך שונה שהתנהל בעניינם, ועל-כן הם מושתקים מלטעון היפוכו של דבר. לדברי המבקשים, אין להחיל בעניינם את הכללים בהלכה הפסוקה בעניין מתן רשות ערעור בגלגול שלישי, שכן ההחלטות הקודמות בעניינם ניתנו על-ידי רשם ושופטת באותה הערכאה. עם זאת, הם סבורים כי גם על רקע כללי ההתערבות המצומצמת של בית משפט זה ב"גלגול שלישי", יש מקום ליתן רשות ערעור, משום שהשאלה העולה מבקשתם הינה סוגיה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים.

5.

דין הבקשה להידחות. כפי שנקבע לא אחת, בקשת רשות ערעור על פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי שדן בערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי, הינה בקשה ב"גלגול שלישי" לכל דבר ועניין (ראו: רע"א

3783/10 אקסלרוד נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, 28.9.10); רע"א 7399/09 סוסנוביק נ' הנהלת בתי המשפט (לא פורסם, 6.12.09); רע"א 6520/05 Kirkham Holdings Ltd. נ' Albany Park Ltd. (לא פורסם, 18.8.05)). כלל הוא כי רשות ערעור תינתן מקום שבו מעלה הבקשה שאלה כללית שחשיבותה חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). אפילו הנחנו לטובת המבקשים שהשאלה העולה מבקשתם נכנסת בגדר מקרים אלו – ולא ראיתי להידרש לכך – נוכח השלב המקדמי שבו מצוי ההליך בפני הערכאה הדיונית, סבורני כי אין מקום לתת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". יש לזכור כי הערכאה הדיונית טרם הכריעה בשאלת ההתיישנות, וכל שהוחלט בהחלטה נושא בקשה זו, הוא שנדרש לשם כך המשך בירור עובדתי. מדובר איפוא בהחלטה המעדיפה את המשך בירור ההליך לגופו, על פני דחיית התובענה על הסף. כידוע, בהחלטות מסוג זה תמעט ערכאת הערעור להתערב, קל וחומר בגלגול שלישי (ראו: רע"א 8333/08 סיני נ' סימנטוב (לא פורסם, 21.4.09); רע"א 2005/09 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' גרוס (לא פורסם, 5.5.09)) .

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.

נ יתנה היום, כ"ו בטבת התשע"א (2.1.11).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

10091460_M02.doc

נב

מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il