רע"א 79/16 אלון גורן נ. עו"ד רון הרבט

1.

במסגרת הליכי פשיטת הרגל המתנהלים בעניינם של המשיבים 2-1 לפניי ניתן צו לכינוס נכסיהם ומונה להם מנהל מיוחד , שהוסמך – בין היתר – לדון בתביעות החוב של נושי המשיבים (להלן: המנהל המיוחד ). במקביל הגיש המבקש תביעת חוב למנהל המיוחד נגד המשיבים. ביום 19.5.2014 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה א' אורנשטיין ) את הצעת המשיבים להסדר נושים (להלן: ההסדר ). נקבע כי המשיבים ישלמו לנושים סכום של 5 אחוזים מתביעות החוב שאושרו על ידי המנהל המיוחד, וזאת בפריסה ל-36 חודשים, תוך תשלום מלוא החוב בדין קדימה. לאחר אישור ההסדר דחה המנהל המיוחד את תביעת החוב של המבקש. ערעור שהגיש המבקש על החלטה זו נדחה ביום 1.1.2015 (כב' סגן הנשיאה א' אורנשטיין ).

2.

על רקע זה הגיש המבקש תביעה נגד המשיבים שעניינה טענה למעשי תרמית של המשיבים (להלן: התביעה ). סמוך להגשת התביעה, הגישו המשיבים בקשה לעיכוב הליכים בעניינה של התביעה, וזאת על יסוד מספר נימוקים שהרלוונטי שבהם לעניין שלפניי הוא קיומו של צו עיכוב הליכים נגד המשיבים במסגרת הליכי פשיטת הרגל. ביום 8.7.2015 קבעה רשמת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' הרשמת ע' רביד ) כי נוכח קיומו של צו הקפאת ההליכים ביחס למשיבים, על המבקש לקבל את אישור בית המשפט שדן בהליכי פשיטת הרגל של המשיבים להגשת התביעה. המבקש לא השלים עם החלטה זו, והגיש בקשה להמשך ניהול התביעה. ביום 11.10.2015 דחתה רשמת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו את הבקשה (כב' הרשמת ע' רביד ). נקבע כי נוכח השלב שבו מצויים הליכי פשיטת הרגל נגד המשיבים יש צורך בפנייה לבית המשפט של פשיטת הרגל לשם קבלת היתר להמשך ניהול התביעה. ערעור המבקש על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' צ'רניאק ) ביום 21.12.2015. בית המשפט ציין כי ביצוע ההסדר טרם הושלם וכי "ספק אם בעניינינו ניתן לומר שנסתיים הליך הפש"ר ואין יותר תכלית ראויה לפניה לבית משפט של פש"ר לקבל אישור".

3.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי קביעת בית המשפט המחוזי שלפיה יש צורך בקבלת אישור מבית המשפט של פשיטת הרגל לצורך ניהול התביעה שגויה ועומדת בניגוד לפסיקתו של בית משפט זה. לטענת המבקש, בעניין סדן (רע"א 1685/14 סדן נ' פנינסולה נכסים בע"מ (20.1.2015) (להלן: עניין סדן )) נפסק כי נושה המבקש להגיש תביעה בגין מעשי מרמה של חייב שהליכי פשיטת הרגל בעניינו הסתיימו אינו צריך לקבל את אישורו של בית המשפט לפשיטת הרגל. על יסוד פרשנות זו להלכה שנקבעה בעניין סדן טוען המבקש כי גם בעניינו אין צורך באישור של בית משפט לפשיטת הרגל לשם הגשת התביעה. זאת משום שלטענת המבקש הליכי פשיטת הרגל של המשיבים הסתיימו בהסדר שאושר על ידי בית המשפט; ומשום שטענות המבקש בתביעה ממוקדות במעשי מרמה – לכאוריים – של המשיבים. בהקשר זה מציין המבקש כי העילה שעניינה טענות מרמה היא אחת העילות הקבועות בסעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ), שקובע ביחד עם סעיף 41 לפקודה סוגי חובות שיעמדו בתוקף – בכפוף להתקיימות תנאים מסוימים – חרף קיומו של הפטר חוב לחייב הנובע מהסדר נושים.

ביום 6.3.2016 הורתי על קבלת תשובות המשיבים וכונס הנכסים הרשמי (להלן: הכונס הרשמי ) .

4.

הכונס הרשמי תומך בתוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי. לשיטתו, ובניגוד לעמדת המבקש, השאלה המשפטית אם נדרש אישור מבית משפט של פשיטת רגל מקום שבו נושה מבקש לפעול מכוח הסייג הקבוע בסעיף 41 לפקודה כלל לא הוכרעה בעניין סדן . זאת ועוד. לטענת הכונס הרשמי הליכי פשיטת הרגל של המשיבים טרם הסתיימו וביצועו של ההסדר טרם הושלם. זאת בשונה מעניין סדן , שבמסגרתו דובר בחייב שתמו הליכי פשיטת הרגל בעניינו. לגופו של עניין, טוען הכונס הרשמי כי בין אם הליך פשיטת הרגל בעניינו של חייב הסתיים ובין אם לאו, על נושה המבקש להגיש תביעה כנגד החייב מכוח הסייג שבסעיף 41 להקדים ולפנות לבית המשפט של פשיטת הרגל לשם קבלת היתר להגשת התביעה.

משהמשיבים לא השיבו לבקשה הורתי ביום 11.4.2016 על קבלת תשובתם עד ליום 14.4.2016, שאחרת יראו אותם כמי שוויתרו על זכותם להשיב.

5.

ביום 13.4.2016 התקבלה תשובת המשיבים. לטענתם הליכי ההסדר בעניינם טרם הסתיימו, שכן טרם חלפה תקופת 36 החודשים, שבמסגרתה – כאמור בהחלטת בית המשפט שאישרה את ההסדר – עליהם לפרוע את חובם לנושים. משכך לטענתם – ומכוח צו הקפאת ההליכים החל בעניינם – על המשיב לפנות לבית המשפט של פשיטת הרגל לשם קבלת אישור להגשת התביעה. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 11.4.2016 ביקש המבקש להשיב לתשובת הכונס הרשמי בשל השלכות רוחב אפשריות, אולם נוכח טעמיי שלהלן, לא ראיתי להיעתר לבקשה זו.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה למתן רשות לערער ובתשובות לה מצאתי שדינה להידחות. כידוע, אמת המידה בבחינת בקשת רשות לערער על החלטה של שופט בית משפט מחוזי שדן בערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי זהה לזו המקובלת בבחינת בקשת רשות לערער ב"גלגול שלישי", היינו – רשות תינתן מקום שבו הבקשה מעוררת סוגיה רחבה החורגת מעניינם הישיר של הצדדים ( רע"א 9146/10 ייני נ' קווי אשראי לישראל פיננסים משלימים בע"מ , פסקה 5 (2.1.2011); רע"א 7884/13 אור ים עיבוד שבבי בע"מ נ' IMI Defense , פסקה 3 (20.11.2013); לגישה שונה ראו רע"א 707/12 מולא נ' קדמני , פסקה 10 (21.3.2012)). עיון בבקשה שלפניי מעלה שחרף הנטען בה היא אינה מעלה שאלה החורגת מעניינם הישיר של הצדדים. כנטען על ידי הכונס הרשמי, השאלה אם נושה המבקש לפעול בהתאם לסייג הקבוע בסעיף 41 לפקודה חייב להקדים ולפנות לבית המשפט של פשיטת הרגל טרם זכתה למענה מקיף בפסיקתו של בית משפט זה. ואולם, איני סבור כי שאלה זו מתעוררת בנסיבות העניין. אכן – כפי שטענו המשיבים והכונס הרשמי – הליכי פשיטת הרגל וקיום ההסדר של המשיבים טרם הושלמו, והדבר אף עולה בקנה אחד עם לוח הזמנים שנקצב לביצוע ההסדר בהחלטת בית המשפט שאישרה את ההסדר. בהקשר זה יוער כי אף המבקש לא הציג כל תשתית המתייחסת לטענתו כי הליכי פשיטת הרגל נגד המשיבים הסתיימו זה מכבר. בכך כאמור שונה העניין שלפניי מעניין סדן שבמסגרתו דובר בחייב שהליכי פשיטת הרגל נגדו הסתיימו. לפיכך, סבורני כי צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו כי בשלב שבו מצויים הליכי פשיטת הרגל נגד המשיבים, היה על המבקש לפנות לבית משפט של פשיטת הרגל לשם קבלת היתר להגשת התביעה.

מובן, שאין בדברים אלה כדי לחסום את דרכו של המבקש לפנות לבית המשפט של פשיטת הרגל לשם קבלת אישור להגשת התביעה, וזה יחליט כחכמתו. על יסוד דברים אלה דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא. המבקש ישלם לכונס הרשמי שכר טרחת עורך דין בסך של 2,500 ש"ח. בנסיבות העניין אין צו להוצאות לטובת המשיבים.