רע"א 3783/10 קנת' אקסלרוד נ. בנק איגוד לישראל בע"מ

1.

המשיבים, בנק איגוד והבנק הבינלאומי הראשון, הגישו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שתי תביעות נפרדות בסדר דין מקוצר נגד המבקש, על סכום כולל של כ-38 מיליון ש"ח. הואיל והמבקש הוא תושב בלגיה, הגישו המשיבים בקשה להיתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ). מנגד, הוגשו מטעם המבקש בקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום או לסילוק על הסף מפאת פורום בלתי נאות, בקשה למחיקת כותרת, וכן שתי בקשות רשות להתגונן. ביום 19.7.09, ניתנה החלטת רשם בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' זמיר ), שבה ניתנה למבקש רשות חלקית להתגונן בשתי התביעות שהוגשו נגדו, ונדחו בקשותיו למחיקת כותרת ולביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום.

2.

המשיבים ערערו על החלטת הרשם, וביקשו לבטל את חלקי ההחלטה הנוגעים למתן הרשות להתגונן. זאת, מן הטעם שהמבקש לא התייצב להיחקר על תצהיריו. כחודש לאחר מכן, הוגש מטעם המבקש ערעור שכנגד ובו נתבקש בית המשפט להפוך את החלטת הרשם בנוגע לשני נושאים: ראשית , השיג המבקש על החלטת הרשם שלא לאפשר לו להתגונן בהתייחס לשתי טענות הגנה שהעלה. שנית , עתר המבקש כי תבוטל החלטת הרשם הדוחה את בקשתו לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום. המשיבים הגישו בקשה למחיקה על הסף של הערעור שכנגד, מן הטעם שלטענתם אין מדובר בעניין שניתן לדון בו בדרך של ערעור שכנגד, אלא רק כערעור ראשי חדש.

3.

בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ש' ברוש ) דחה את הערעור שכנגד בקובעו כי בנסיבות אלה – של ערעור על רכיבים שונים בהחלטת הרשם, שאין אחד משיק לרעהו – היה על המבקש להגיש ערעור ולא להסתפק בערעור שכנגד. בטרם קם בית המשפט מכסאו, עמד בא-כוח המבקש על כך שבית המשפט לא התייחס לכך שחלק מן הערעור שכנגד עסק, לטענתו, בנושא הערעור הראשי, היינו – מתן הרשות להתגונן בהתייחס לטענות מסוימות בלבד. בית המשפט התייחס לטענה זאת וקבע כי אין בה כדי לשנות מההחלטה הנזכרת לעיל. במהלך הדיון, חזרו בהם המשיבים – בהמלצת בית המשפט – מערעורם.

4.

מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה טוען המבקש כי יצאה שגגה מתחת ידי בית המשפט קמא בכך שדחה את הערעור שכנגד על כל חלקיו. לטענתו, הערעור שכנגד כלל התייחסות גם לענעין בקשת הרשות להתגונן, העומדת ביסוד הערעור עצמו, ומשכך מדובר ב"ערעור שכנגד" מובהק. בבקשה מובאים גם עיקרי הטענות שהועלו בערעור שכנגד לגופם. המשיבים, מצידם, סבורים כי אפילו אם בית המשפט לא נימק את החלטתו כדבעי, וגם אם נפלה שגגה בהכרעתו, אין הדבר מצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי נוכח אמות המידה המקובלות בהלכה הפסוקה. גם לגופם של דברים, המשיבים סומכים ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הערעור שכנגד, שכן הם סבורים כי הטענות שהעלה המבקש בערעור שכנגד אינן עוסקות באותם עניינים שהובאו לבחינה במסגרת הערעור.

5.

כפי שנקבע לא אחת, בקשת רשות ערעור על פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי שדן בערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי, הינה בקשה ב"גלגול שלישי" לכל דבר ועניין ( ראו: רע"א 4494/10 פלקסר נ' בנק אוצר החייל בע"מ (לא פורסם, 11.8.10) וההפניות בסעיף 4 להחלטה). ככלל, רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים חריגים, מקום שבו מתעוררת שאלה משפטית או עקרונית החורגת מגדר הסכסוך שבין הצדדים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה)

בע"מ פ"ד לו(3) 123 (1982)). לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה על צרופותיהן, שוכנעתי כי המקרה שלפנינו אינו עומד בתנאים המצדיקים מתן רשות ערעור, ודין הבקשה להידחות. בשלב זה יוער, כי עצם העובדה שהחלטתה של ערכאת הערעור כוללת שינוי, תוספת או אף הכרעה חדשה שלא נכללה בהחלטת הערכאה הדיונית, אין בה די כדי להוציא את המקרה מגדר "גלגול שלישי" (ראו: רע"א 4330/10 סייג נ' דוהארי (לא פורסם, 15.8.10)).

6.

כידוע, ערעור שכנגד ניתן להגיש רק בנושאים בעלי זיקה וקשר לענין הנזכר בערעור הראשי (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 656 (מהדורה עשירית, 2009) – להלן: גורן ). אמנם, דרישה זו מתפרשת ברגיל על דרך ההרחבה, אך עדיין נדרשת זיקה מסוימת בין נושא הערעור שכנגד לערעור הראשי ( גורן , בעמ' 657; ע"א 4835/07 קן טק ונצ'רס בע"מ נ' אברבנאל (לא פורסם, 1.1.08)). בענייננו, הערעור שהוגש על-ידי המשיבים נסב על שאלה אחת בלבד – הימנעות המבקש מהתייצבות לחקירה נגדית על תצהיריו. לעומת זאת, עניינו של הערעור שכנגד נסב על דחייתן של מספר טענות ההגנה שהועלו בבקשת הרשות להתגונן. במצב דברים זה, החלטת בית המשפט המחוזי נושאת אופי יישומי כאמור ואינה מצדיקה מתן רשות ערעור, לא כל שכן במסגרת דיונית של "גלגול שלישי".

הבקשה נדחית.

המבקש יישא בשכ"ט עו"ד המשיבים בסך 10,000 ש"ח.