רע"א 3138/18 מיכה הרצנו נ. P-Kama International Limited

1.

המבקשים 3-1 – בעלי הזכויות במשחק הרמיקוב (להלן: המשחק ) – התקשרו עם המשיבה 1, חברה המאוגדת באיי הבתולה (להלן: פי כמה הבינלאומית ) , בהסכם המתיר לה להפעיל ולשווק גרסה מקוונת של המשחק, וזה עבר מספר תיקונים בהמשך (להלן: ההסכם ). המבקשות 5-4 הן חברות זרות שמחזיקות או החזיקו בעבר בזכויות במשחק (להלן: החברות הזרות ). ביום 28.12.2015 הגישו המבקשים תביעה בסדר דין מקוצר נגד המשיבים על סך 3,000,000 ש"ח, שבגדרה נטען כי פי כמה הבינלאומית לא שילמה למבקשים את מלוא התמלוגים על פי ההסכם (להלן: התביעה ).

לצד פי כמה הבינלאומית, תבעו המבקשים את המשיבה 2, חברה ישראלית (להלן: פי כמה הישראלית ), שבאמצעותה הפעילה פי כמה הבינלאומית את הגרסה המקוונת של המשחק (כנטען); ואת המשיבים 4-3, נושאי משרה בפי כמה הבינלאומית, בטענה כי אלה היו מעורבים בהפרות הנטענות בתביעה באופן אישי (להלן: נושאי המשרה ).

2.

המשיבים הגישו בקשה למחיקת כותרת התביעה בסדר דין מקוצר (להלן: הבקשה למחיקת כותרת ) , שבגדרה נטען כי התביעה מבוססת על ההסכם, שהצדדים לו הם המבקשים 3-1 ופי כמה הבינלאומית בלבד. לפיכך טענו המשיבים כי ההסכם לא מצמיח עילת תביעה כלפי פי כמה הישראלית ונושאי המשרה (שאינם חתומים עליו), ומאותו טעם לא קמה מכוחו עילת תביעה לחברות הזרות. בתגובתם לבקשה זו טענו המבקשים כי התביעה נגד פי כמה הישראלית ונושאי המשרה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר; כי קבלת הטענות בדבר אי התאמת בירור ההליך בסדר דין מקוצר (בהתייחס לנושאי המשרה ולפי כמה הישראלית) צריכה להוביל לכל היותר למחיקתם מהתביעה והעברת הדיון בעניינם לסדר דין רגיל; וכי הם מסכימים למחיקת החברות הזרות מהתביעה בתנאים שפורטו. בהמשך ולפני הדיון בבית המשפט בבקשה למחיקת כותרת, ביום 12.6.2017 הגישו המבקשים לבית המשפט הודעה שבה אמנם חזרו על טענותיהם בדבר התאמת התביעה בסדר דין מקוצר לכלל בעלי הדין, אולם הודיעו כי הם מסכימים למחיקת התביעה גם נגד נושאי המשרה (להלן: ההודעה מיום 12.6.2017 ) .

3.

ביום 23.7.2017 קיבלה רשמת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' גרוסמן ) את הבקשה למחיקת כותרת והורתה כי התביעה תידון בסדר דין רגיל. נקבע כי ביחס לחברות הזרות ולנושאי המשרה לא התמלאה הדרישה כי התביעה לסכום כסף קצוב תיתמך ב"ראשית ראיה בכתב", כמצוות תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בית המשפט הוסיף וציין כי אין מקום לניהול תביעה מעורבת, אשר במסגרתה חלק מהנתבעים ייתבעו בסדר דין מקוצר וחלקם בסדר דין רגיל. משכך, הורה בית המשפט על מחיקת כותרת התביעה בכללותה, וזאת חרף הודעת המבקשים מיום 12.6.2017. אשר לפי כמה הישראלית, בית המשפט לא נדרש לשאלה אם מתמלאת בעניינה הדרישה להציג "ראשית ראיה בכתב", נוכח מסקנתו כי ממילא התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר. עוד צוין כי אין להתיר שינויים בכתב התביעה בשלב הדיוני הנוכחי וכי יש להגיש בקשה מסודרת לתיקון כתב התביעה. משתיקונים אלה לא בוצעו בסופו של דבר, בית המשפט מצא להורות על מחיקת הכותרת ועל בירור התביעה (לרבות עניינם של החברות הזרות והמשיבים כולם) בסדר דין רגיל.

4.

המבקשים הגישו ערעור על החלטה זו, וביום 27.3.2018 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' דותן ) את הערעור. נקבע כי לבית משפט מסור שיקול דעת בשאלה אם למחוק מתביעה רכיב שאינו מתאים לדיון בסדר דין מקוצר, אך הוא אינו מחויב לעשות כן, בניגוד לטענת המבקשים; וכי ראוי היה שהמבקשים יגישו בקשה מסודרת לתיקון כתב התביעה, ובצדה כתב תביעה מתוקן שיתחום מחדש את גבולות המחלוקת כתוצאה ממחיקת הצדדים האמורים. מטעמים אלה ובשים לב לכך שהשיקול בדבר יעילות הדיון הוא שעמד ביסוד ההחלטה לקבל את הבקשה למחיקת כותרת, לא מצא בית המשפט להתערב בה.

5.

מכאן הבקשה שלפניי שבגדרה נטען כי טרם נקבעו בפסיקה אמות מידה להפעלת שיקול דעתו של בית משפט במסגרת בקשה למחיקת כותרת, ובפרט בשאלה אם לאפשר לתובע למחוק מתביעתו רכיבים שאינם מתאימים לבירור בסדר דין מקוצר, כך שניתן יהיה להמשיך ולדון ביתר הרכיבים במתכונת זו. לטענת המבקשים, ההחלטות הקודמות בעניינם שגויות, משום שלא ניתן בהן משקל ראוי להסכמתם לתיקון כתב התביעה ולתום לבם הדיוני, והן אף מנוגדות לפסיקה הנוהגת בערכאות הדיוניות בנסיבות דומות, כמו גם לקביעות בית משפט זה בפסק הדין בע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פ"ד מ(2) 765 (1986). לכן, לגישתם מעוררת הבקשה שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות לערער . בנוסף טוענים המבקשים כי לא היה מקום לשקול את העובדה שלא הוגשה בקשה נפרדת מטעמם לתיקון כתב התביעה, נוכח הסכמתם לתיקון האמור בהודעה מיום 12.6.2017, וכי מכל מקום בית המשפט מוסמך להורות על תיקון כאמור מיוזמתו אף ללא בקשה פרטנית בנושא. עוד טוענים המבקשים כי הותרת ההחלטות הקודמות על כנן תגרום להם לעיוות דין, שכן התביעה נגד פי כמה הבינלאומית הוגשה לפני למעלה משנתיים ואין מחלוקת כי היא מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה , באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן מקום שבו הבקשה מעוררת שאלה משפטית כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים הישירים למחלוקת ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). כוחה של אמת המידה האמורה יפה אף בבקשות רשות לערער על החלטה של שופט בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת רשם באותה ערכאה ( רע"א 7639/17 גולן נ' גולן , פסקה 6 (8.11.2017); רע"א 7884/13 אור ים עיבוד שבבי בע"מ נ' IMI Defense , פסקה 3 (20.11.2013)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמת המידה האמורה. טענות המבקשים שלפיהן היה על הערכאות הקודמות להתיר להם לתקן את תביעתם נוכח הסכמתם לכך בכתב, מכוונות ליישום הדין בנסיבות המקרה הפרטניות ולאופן בו בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו בהתאם לסמכות המסורה לו להורות על מחיקת כותרת תביעה בסדר דין מקוצר, ומשכך הן אינן מגלות עילה למתן רשות לערער ( רע"א 3783/10 אקסלרוד נ' בנק איגוד לישראל בע"מ , פסקאות 6-5 ( 28.9.2010)). אף אם אניח – לצורך הדיון ומבלי שאביע עמדה לגופם של דברים – כי נפלה טעות ביישום הדין, הרי שהלכה היא עמנו כי טעות כשלעצמה אינה מקימה עילה למתן רשות לערער בגלגול שלישי (רע"א 7814/17 סורני נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ , פסקה 4 (11.12.2017) ). אשר לטענת המבקשים בדבר הנזק שייגרם להם כתוצאה מההחלטה לדון בתביעתם נגד פי כמה הבינלאומית במתכונת של סדר דין רגיל, לא שוכנעתי כי בנסיבות העניין מתקיים עיוות דין מן הסוג המצדיק בירור נוסף של עניינם בבית משפט זה.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.