רע"א 2861/12 SOCIETE DIAMANTARIC CH FINKCLSTEIN ET CO NV נ. בנק דיסקונט ל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת צ'רניאק) מיום 7.3.12 בתיק ע"ר 22581-12-11, במסגרתו התקבל ערעור המשיב על החלטת רשם בית המשפט המחוזי (השופט ברנר) מיום 21.11.11 בתיק ת"א 39367-01-10. עניינו של ההליך, היתר המצאה לחו"ל לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

רקע

ב.

ביום 31.1.10 הגיש המשיב תביעה כספית נגד

המבקשת, חברה זרה שמושבה בבלגיה. בכתב התביעה נטען, כי המשיב העמיד אשראי לחברה ישראלית, שכונתה צבי אור , אשר עסקה ביהלומים (ובשנת 2008 ניתן נגדה צו פירוק), וכי כבטוחה לאשראי זה מישכנה צבי אור יהלומים לטובתו. במסגרת זו, כך נטען, איפשר המשיב לצבי אור להעביר למבקשת משלוחי יהלומים, והיא היתה אמורה להעביר לידיו את תמורתם (במקרה של מכירת היהלומים) או להחזירם לרשותו כדי שימשיכו לשמש בטוחה. ביסוד התביעה עומדת הטענה, כי המבקשת לא העבירה את התמורה בגין שני משלוחי יהלומים. ביום 17.8.10 התיר רשם בית המשפט המחוזי למשיב להמציא את התביעה למבקשת במקום מושבה בחו"ל.

ג.

ביום 21.11.11 קיבל הרשם בקשה שהגישה ביום 15.12.11 המבקשת וביטל את ההיתר. בעיקר

הוטעם, כי העילות למתן ההיתר (העילות החוזיות הקבועות בסעיפים קטנים 5-4 לתקנה 500) לא הוכחו, בין היתר כיון שלא הוכחה כדבעי הסכמה חוזית בין צבי אור לבין המבקשת (פסקה 7); וכיון שהמשיב אינו צד גם לחוזים שאת קיומם מבקש הוא להוכיח (פסקה 8). עוד נדחתה טענה לחוזה לטובת צד שלישי - הן מאחר שלא נזכרה בכתב התביעה והן לגופו של עניין (כיון שהמסמכים עליהם התבסס המשיב התייחסו להפקדת התמורה בחשבונה של צבי אור

המתנהל אצלו ולא בחשבון שלו ). עוד שלל הרשם את קיומה של עילת המצאה לפי סעיף 500(7), שעניינה מעשה או מחדל בתחום המדינה.

ד.

ביום 7.3.12 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המשיב, והורה כי היתר ההמצאה יעמוד על כנו. נקבע, כי "המערער [המשיב - א"ר] הצליח להראות, לפחות בשלב זה, כי המשיבה אכן התחייבה לפחות לכאורה לשלם למערער [המשיב - א"ר] את מחיר היהלומים (במקרה של מכירתם) באמצעות הנתבעת או להחזירם לתובע כדי שימשיכו להיות בטחון בידיו לחובות צבי אור והמסמכים שצורפו לכתב התביעה תומכים בפרשנות זו" (עמוד 6). בין היתר התייחס בית המשפט ספציפית לתעודות המשלוח, אשר "נושאות לכאורה את חתימת המשיבה".

טענות המבקשת

ה.

כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית. בין היתר נטען, כי בכתב התביעה כלל לא טען המשיב כי נכרת חוזה ישיר בינו לבין המבקשת (ראו לדוגמה פסקאות 20-16); כי המסמכים אשר צורפו לבקשת להיתר המצאה אינם תומכים בקיומו של חוזה כאמור (לדוגמה בפסקאות 25-24), ואף לא בקיומו של חוזה בין צבי אור למבקשת (לדוגמה בפסקה 27). נטען עוד, כי ערכאת הערעור אמנם קבעה: "כבוד הרשם קבע, כי אין המסמכים מלמדים בהכרח שהתנאים שנרשמו על גבי החשבוניות משקפים איזושהי הסכמה חוזית. באותה מידה ניתן לומר את ההיפך" (עמוד 6) - אך לא פירשה כיצד ומדוע ניתן "לומר את ההיפך" (פסקאות 30-29), ועל מה מבוססת הקביעה בדבר הוכחת התחייבות מצד המבקשת (לדוגמה בפסקאות 42-37).

ו.

נטען גם, כי העלאת הטענה בדבר קיומו של חוזה בין צבי אור

למבקשת לטובת צד שלישי (הוא המשיב) לא נזכרה בכתב התביעה ובבקשה להיתר ההמצאה (פסקה 35), כי הועלתה באופן הסותר את האמור בהם לגבי חוזה ישיר בין המשיב למבקשת, וכן כי אין היא נכונה לגופה - גם מאחר שלא הוכחה כוונה להקנות למשיב את הזכות לתבוע את קיום החוב כדרישת סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 (פסקאות 38-35). נטען, כי לטענות המבקשת השלכות רוחב, שכן דפוס הפעולה העומד ביסוד ההליך "נפוץ בתחום עסקי היהלומים בישראל" (פסקה 50), וכן כי הקביעה הלא-מנומקת בדבר הוכחת התחייבות מצד המבקשת עלולה לסבך את המשך ההליך - ולפיכך קיימת הצדקה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

דיון והכרעה

ז.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה, החורגת מהאינטרס של הצדדים להכרעה במחלוקת שנפלה ביניהם (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128). אין המקרה שלפנינו בא בגדרים אלה. הבקשה תחומה לשאלה הקונקרטית , אם המסמכים שהציג המבקש אכן מבססים טענה למערכת יחסים חוזית הבאה בגדרי סעיפים 5-4 לתקנה 500. שני המותבים שדנו בתיק נחלקו בשאלה זו, ואולם "כידוע, מחלוקת בין ערכאות באשר לפרשנות הסכם אף היא אינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי'" (רע"א 6710/06 ד. בל רהיטים בע"מ נ' אנגל נכסי הטיילת בע"מ (לא פורסם) פסקה 8 - השופטת ארבל; רע"א 4271/11 יהב נ' הלל (לא פורסם)). ואולי לא למותר להזכיר, כי המחלוקת לגבי פרשנות מערכת היחסים החוזית הנטענת נוגעת בשאלת הוכחתה הלכאורית במידה הנדרשת לצורך מתן היתר המצאה לחו"ל (למידת ההוכחה הנדרשת לצורך מתן היתר לפי תקנה 500 ראו ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd.

(לא פורסם) פסקאות 9-6).

ח.

המבקשת אמנם טוענת, כי דפוס הפעולה העומד ביסוד ההליך נפוץ בתחום היהלומים. ואולם, עיון במסמכים שצירף המבקש לבקשה להיתר המצאה מעלה, כי אין מדובר במסמך אחד ספציפי שניתן לראות בו משום 'טופס המקובל בציבור ואשר שאלת אופן פרשנותו מעסיקה חדשות לבקרים את בית המשפט' (ראו רע"א 9 055/09 עיריית פתח תקוה נ' "הדקל" מרכז צדקה וחסד ע"ר

(לא פורסם); רע"א 6619/06 יוגב נ' דרי (לא פורסם)). טענות המבקשת מסתמכות על שורה של מסמכים, חלקם אולי סטנדרטיים וחלקם בכתב יד ממש; הם משקפים מערכת התקשרויות ספציפיות, אשר דיון בגלגול שלישי לגבי פרשנותה המשפטית, ובפרט בשלב דיוני זה של ההליך, אינו יכול לחרוג מעניינם הישיר של הצדדים בהכרעה במחלוקת:

"מדובר, בסופו של יום, בשאלת פרשנותה של מערכת יחסים חוזית ספציפית - התחומה מטבע הדברים לנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה" (רע"א 4051/08 דויטש נ' עיריית פתח תקוה

(לא פורסם)).

ט.

כפי שכתב בית המשפט המחוזי בסיפת פסק דינו, יתכנו עוד טענות מטענות שונות מצד המבקשת, לרבות באשר לנוהג בענף היהלומים, שבקשה זו אינה מקום ראוי לבירורן; וככל שיתבררו הטענות כנכונות – וכמובן איני קובע דבר לעניין זה - אפשר יהא ליתן לכך ביטוי בפסיקת הוצאות כדבעי. ואולם, לעת הזאת לא ננעלה דלת.

י.

ולבסוף, פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו כולל דיון במישור

המשפטי, וככלל "בהיעדר קביעה משפטית, אין מקום לדיון בגלגול שלישי" (רע"א 2005/09 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' גרוס (לא פורסם)

. מטעמים אלה אינני נעתר לבקשה.