רע"א 4268/11 דירם תאורה בע"מ נ. אמיר רחמני, עו"ד

1.

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ע"א 12989-1-11) אשר קיבל בחלקו את ערעור המשיבים ודחה ערעור שכנגד מטעם המבקשת.

המבקשת הגישה תביעה בבית משפט השלום בירושלים (ת"א 8004/03) בנוגע לתשלום כספים בגין פרויקט בנייה בו עבדה. המשיב 1, שהינו המנהל המיוחד של משיבה 2, חויב בבית משפט השלום באחריות אישית לתשלומים המגיעים למבקשת. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נקבע כי אין להטיל אחריות אישית על משיב 1 ומכאן הבקשה למתן רשות ערעור.

2.

לטענת המבקשת טעה בית המשפט המחוזי בכך שהתערב בממצאים עובדתיים. לטענתה, הממצאים העובדתיים שנקבעו תומכים במסקנה כי יש לחייב את משיב 1 באחריות אישית, כפי שנקבע על ידי בית משפט השלום. כך למשל נטען כי משיב 1 הודה בישיבת קדם המשפט שישנו מסמך המלמד שהוא נתן התחייבות אישית. כן מפנה המבקשת למסמך האמור מיום 6.1.99 וממנו היא מסיקה שמשיב 1 התחייב באופן אישי לחובות החברה, היא משיבה 2.

3.

לא מצאתי כל שאלה עקרונית בבקשה שלפניי החורגת מדלת אמות מחלוקת הצדדים ודי בכך כדי לדחות את הבקשה על פי הלכת חניון חיפה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). בית המשפט המחוזי ניתח את הראיות ונתן להן משקל, תוך שנימק את מסקנתו בהתאם. פסק הדין מסביר מדוע בית המשפט מצא לנכון להתערב בממצאים שנקבעו על ידי הערכאה המבררת. כלל אי ההתערבות על ידי ערכת הערעור אינו בגדר כלל בל יעבור. כאן המדובר בפרשנות מסמך מסוים על נסיבות המקרה והקשרו. מסקנת בית המשפט המחוזי סבירה ואוחזת הגיון. רצונה של המבקשת ליתן לראיות משקל אחר אינו מגלה שאלה עקרונית המצדיקה דיון בגלגול שלישי.

4.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.