רע"א 4269/13 ארז חבר עו"ד מנהל מיוחד לחברת הזוהר נ. אביב ס.ה.ר. נכסים מני

1.

בפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון בהליך שבכותרת שעניינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אשר דחה בקשה לזימון עד שהגיש המבקש, מנהל מיוחד לחברת מגדל הזוהר לבניין בע"מ (להלן: החברה ), הנתונה בפירוק.

המזכירה הראשית העמידה את העירבון על סך של 20,000 ש"ח ובבקשה נטען כי נוכח "מצבה הכלכלי של קופת הפירוק" אין באפשרות המבקש להפקיד עירבון בשיעור זה, וככל שייקבע כי אין לפטור אותו מהפקדתו יש להעמידו על סכום מתון של 5,000 ש"ח. המבקש מדגיש כי אין בידי החברה כיום כספים זמינים או נכסים ברי מימוש מיידי, למעט סכום של כ-110,000 ש"ח אשר נדרש לצורך ההוצאות השוטפות של ניהול החברה. עוד נטען כי נוכח זהותם של בעלי המניות והנושים לא ניתן לפנות אליהם בבקשה כי יסייעו במימון העירבון, ובין היתר צויין כי הנושה המרכזית של החברה היא מדינת ישראל ולא ניתנה הסכמתה למימון העירבון בהליך זה. לבסוף נטען כי סיכויי ההליך טובים, וכי יש ליתן משקל לכך שלהליך משיבה אחת בלבד וכן להיקפו הצר.

2.

המשיבה מתנגדת לבקשה. ראשית היא טוענת כי סיכויי ההליך קלושים, ועוד היא טוענת כי המבקש עצמו הודה כי קופת הפירוק אינה ריקה ובנסיבות שתוארו בבקשה עצמה לא ניתן לקבל את הטענה כי יש לפטור את המבקש מהפקדת עירבון.

3.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שבפניי מצאתי כי אין מקום לפטור את המבקש מהפקדת עירבון אך כי ראוי להפחית את שיעורו.

כפי שציינה המשיבה לא אחת נקבע כי העובדה שתאגיד מצוי בפירוק וכי סך חובותיו עולה על סך הכספים שנותרו בקופתו אין בה ככלל, כשלעמה, כדי לפטור אותו מהפקדת עירבון, שכן אין להטיל את מלוא הסיכון כי לא יהיה בידי המשיבים להיפרע מאותו תאגיד, אם ייפסקו הוצאות לטובתם, על המשיבים עצמם. כמו כן, וגם כך נפסק לא אחת, גם על תאגיד מוטלת החובה לפנות "לסביבתו הקרובה" על מנת לנסות ולגייס את סכום העירבון, ותאגיד המצוי בהליכי פירוק נדרש לפנות בהקשר זה לנושיו (ראו השוו: ע"א 10120/07 אורי נ' כץ , פסקאות 9-14 (22.9.2008); ע"א 567/13 שמעון ביטון, עו"ד, מפרק קבוע של העמותה נווה מדבר שמעון נ' הכונס הרשמי (5.3.2013); רע"א 2549/09 חברת אי.סי.אמ.יצרני מיזוג אוויר בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , פסקאות 8-9 (10.6.2009) (להלן: חברת אי.סי.אמ )).

במקרה דנן ציין המבקש עצמו כי בקופת הפירוק "סך זמין" של כ-110,000 ש"ח אלא שלטענתו סכום זה נדרש לצורך "ההוצאות השוטפות של תפעול החברה" עליהן עמד, אך בהינתן סכום זה דומני כי לא יהא זה מוצדק לפטור את המבקש באופן מלא מהפקדת עירבון. כן לא הרים המבקש את הנטל להוכיח כי אין באפשרותו להסתייע בנושי החברה בגיוס סכום העירבון, שכן לפי טענתו שלו פנה לנושה המרכזית של החברה, מדינת ישראל, אך לא עלה בידו לקבל את הסכמתה בסד הזמנים שעמד לו עד למועד שנקבע להפקדת העירבון. טענה מסוג זה עשויה היתה להצדיק הגשת בקשה למתן ארכה להפקדת העירבון, אך דומה כי אין בה די כדי להצדיק מתן פטור מהפקדתו. כמו כן, הטענה כי בשים לב לכך שכ-75% מסך החובות הינם כלפי מדינת ישראל אין אפשרות לדרוש מיתר נושי החברה השתתפות במימון, וזאת מבלי שנעשה ניסיון על ידי המבקש לפנות למי מנושים אלו, מעוררת קושי אף היא במתכונת בה הועלתה. יוזכר כי על פי הפסיקה " על מבקש הפטור לפרט ... מיהם הנושים, מהו היקף נשייתם, אל מי פנה, כיצד נענה, אם סורב - מדוע סורב, ומהו הסכום שהצליח לגייס. ללא פירוט מעין זה יתקשה המפרק להרים את הנטל להראות כי לא ניתן לגייס את סכום העירבון מן הנושים וכי קיימת הצדקה לדון בהליך ללא עירבון" (עניין חברת אי.סי.אמ , פסקה 9). בנטל זה לא עמד המבקש.

אשר על כן אין מקום לפטור את המבקש מהפקדת עירבון בהליך זה. יחד עם זאת, בקביעת סכום העירבון ראוי ליתן משקל לכך שמדובר בחברה בפירוק כמו גם להיקף ההליך, ולאחר שאיזנתי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין מצאתי להפחית את העירבון ולהעמידו על סכום של 10,000 ש"ח.

עירבון בשיעור האמור יופקד בתוך שבעה ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין), שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה, ללא הודעה נוספת.