רע"א 4274/22 פיטר מלניק נ. ישראכרט בע"מ

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת העמיתה ש' דותן ) אשר ניתנה ביום 31.5.2022 בגדרו של ע"א 52392-05-22, ואשר דחתה את בקשת המבקש לעיכוב ביצועו של פסק הדין החלקי אשר ניתן נגדו ביום 26.4.2022 על ידי בית משפט השלום תל אביב-יפו (הרשמת הבכירה ו' שוורץ ) בתאד"מ 9829-03-22.

2.

לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי לקבל את תשובת המשיבה.

3.

החלטה בדבר עיכוב ביצועו של פסק דין אגב ערעור מצויה בליבת שיקול-הדעת המסור לבית המשפט אשר דן בערעור (ראו: רע"א 2042/15 הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים נ' מצדה פרנצ'יסז בע"מ , פסקה 6 והאסמכתאות שם (3.6.2015)). מדובר בשיקול דעת רחב שבו אין אנו נוהגים להתערב, אלא במקרים חריגים ובהימצא פגם בהחלטה שיורד לשורש העניין (ראו: רע"א 329/17 חברת "גונתר אנרגיית רוח בע"מ" נ' מלמד , פסקה 20 והאסמכתאות שם (14.8.2017)).

4.

הבקשה שלפניי אינה מצביעה על פגם כזה. ההיפך הוא הנכון: כדי לעכב ביצוע פסק דין, על המערער להראות כי לערעורו יש סיכוי טוב להתקבל, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו; כאשר בין שני התנאים מתקיימת "מקבילית הכוחות" (למשל, ראו: רע"א 4218/16 גרבוע נ' רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח , פסקה ח' (21.06.2016)). כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין אשר מטיל חיוב כספי – כבמקרה דנן – מוטל על המערער נטל מוגבר – שכן, נקודת המוצא היא שגם אם יתקבל הערעור ניתן יהיה להשיב לו את הכסף (ראו רע"א 2812/16 פלונית נ' פלונית , פסקה 7 (6.4.2016)). בית משפט קמא בחן היטב שיקולים אלו כאשר דחה את הבקשה, בקבעו כי היא נעדרת התייחסות למאזן הנוחות, כי לנוכח העובדה שעסקינן בחיוב כספי, הרי שניתן להשיב את המצב לקדמותו (ולזאת אוסיף כי המשיבה היא חברת אשראי, שלגביה אין מתקיים חשש ממשי כי זו לא תוכל לפרוע את חובתה); וכי סיכוי הערעור אינם מן המשופרים מקום שיתרת החוב – שלגביה לא ניתנה רשות להתגונן – אינה שנויה במחלוקת.

5.

הבקשה נדחית, אפוא, ועמה נדחות גם הבקשות הנלוות לעיכוב ביצוע ולהטלת חיסיון על ההליך. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.