רע"א 4360/01 סימבר מסחר והובלות בע"מ נ. חברת רונדה מט בע"מ (בפירוק)

בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 23.8.01.

הבקשה מופנית כנגד העתרותי לבקשה לתקן בקשת הרשות לערער, ולהוסיף טענות שיהוי. בהחלטתי ציינתי, כי טענת השיהוי הועלתה בבית משפט קמא על ידי המבקשת. המשיבה 1, באמצעות המנהל המיוחד, טוענת כי טענת השיהוי לא הועלתה בבית משפט קמא על ידי המבקשת, ועל כן נשמט הבסיס מתחת לנימוק העיקרי בגינו הותר למבקשת להוסיף את טענת השיהוי. יצוין, כי המשיבה 1 לא התייחסה כלל לנושא טענת השיהוי בתגובתה לבקשה המקורית לתיקון בקשת הרשות לערער, והיא מסבירה זאת עתה בשגגה בתום לב. המשיבה 1 גם מעלה טענות לגופה של טענת השיהוי, המצביעות על כך שלא נפל, לדעתה, שיהוי.

הדרך הנכונה לתקוף החלטת רשם אשר נטען כי נפלה בה טעות אינה בקשה לעיון חוזר. חוק בתי המשפט, (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984 מעניק זכות ערעור על החלטת הרשם. לעיון חוזר על החלטת רשם יש מקום אם וככל שחל שינוי מהותי בנסיבות העניין, המצדיק זאת. שינוי כזה לא חל במקרה שבפני, ואין כל טענה לכך. בשל כך, דין הבקשה להדחות.

בשולי הדברים אוסיף, כי גם לגופה לא מצאתי ממש בבקשה. אמת, בהחלטתי מיום 23.8.01 ציינתי, בשני מקומות, כי טענת השיהוי הועלתה על ידי המבקשת בבית משפט קמא. לאחר שעיינתי שוב בטענות הצדדים, נראה כי לכאורה אין פני הדברים כך, וכי הטענה הועלתה, כנראה, בידי צדדים אחרים. ברם, בכך אין כדי לשנות מהחלטתי המקורית. החלטה זו לא התבססה על זהות הטוען, אלא על זיהוי המחלוקת האמיתית שעמדה להכרעה בפני בית משפט קמא. לעניין זה, גם עתה, המשיבה 1 אינה חולקת על כך שטענת השיהוי עמדה בפני בית משפט קמא, וכי זה לא הכריע בה.

במצב זה, נראה לי גם עתה, כי יש מקום להתיר את התיקון המבוקש.