רע"א 4368/15 יאיר יוציס נ. דורון בניטה

1.

המבקש ואביו של המשיב ניהלו הליך בוררות. בשלב מסוים דרש המבקש לבטל את הבוררות. נטען כי כשרותו המשפטית של האב נגרעה, וייפוי הכוח של עורכי דינו – פקע. בית משפט השלום דחה את הבקשה. לאחר מספר הליכים החזיר בית המשפט המחוזי את התיק לבית משפט השלום, על מנת שזה יברר את התשתית העובדתית הרלבנטית ויכריע בשנית בסוגית הכשרות ופקיעת ייפוי הכוח (רע"א 23195-01-14, כב' השופטת

י' שיצר ). יוער כי ביני לביני נפטר אביו של המשיב, ובנו נכנס בנעליו.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי. בחלקה העיקרי נטען כי בית המשפט המחוזי, בסיפא של פסק דינו, הכיר באפשרות עקרונית להאריך

רטרואקטיבית את תוקפו של ייפוי הכוח. נטען כי מבחינה משפטית אין מקום לאפשר הארכה כזו. לצד זאת טוען המבקש כי יש לשנות את מתווה הבוררות, ולקבוע כי היא תתנהל בהתאם לדין המהותי והפרוצדוראלי.

2.

דין הבקשה להידחות.

בית המשפט המחוזי קבע, כאמור, כי על בית משפט השלום לבחון מחדש את טענות הצדדים בעניין גריעת כשרותו של האב, ובהתאם לכך להכריע האם פקע ייפוי הכוח. זו הקביעה האופרטיבית אשר עומדת בלב פסק הדין של בית המשפט המחוזי. יודגש כי בקשת רשות הערעור שלפניי איננה תוקפת קביעה זו. לצד זאת העיר בית המשפט המחוזי, " מהפן המעשי" (ראו סעיף 5 להחלטה), כי ייתכן שההתמקדות בכושרו המשפטי של המנוח ובתוקפו של ייפוי הכוח – מאריכה שלא לצורך את ההליך בין הצדדים. זאת משום שמשנפטר האב – המשיב יכול ללא קושי, למשל, למנות עו"ד מטעמו ולהמשיך בהליכי הבוררות. עסקינן, אפוא, בהיבט דיוני-מעשי שהוצג בערכאה קמא. מטרתו – לנסות למקד את הדיון בסוגיות הרלבנטיות, ולייעל את ההליכים. משאלו הם פני הדברים, אינני סבור שיש לתן רשות ערעור בכגון דא.

באשר לטענה השנייה, על אודות מתווה הבוררות – עולה מהחומר כי טענה זו לא עמדה במוקד הדיון בבית המשפט המחוזי. במסגרת המחלוקת שם טען המבקש בעיקר כי הבוררות בטלה מלכתחילה. זאת הן משום שייפוי הכוח פקע - כמפורט לעיל, והן בשל פרשנות מסוימת שהציג המבקש ביחס להסכם הבוררות. בית המשפט המחוזי, כפי שהוסבר, הורה להשיב את התיק לבית משפט השלום. זו, אפוא, מסגרת המחלוקת שנתחמה בין הצדדים במסגרת ערכאה קמא. בראיה זו אינני סבור כי נכון יהא להידרש עתה, במסגרת הדיונית של בקשת רשות ערעור, לטענה בדבר מתווה הבוררות.

3.

לנוכח האמור הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.