פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4434/15
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
משרד הביטחון - קצין תגמולים - אגף שיקום
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב (השופטת
ח' וינבאום וולצקי
) מיום 13.05.2015 בתיק ע"ו
31116-10-14
בשם המשיב:
בעצמו
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ח' וינבאום וולצקי ) בע"ו 31116-10-14 מיום 13.5.15, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על קביעת הועדה הרפואית העליונה (להלן ור"ע ) מיום 21.7.14 שדחתה את בקשתו להכיר בהחמרה שחלה במצבו. במוקד הבקשה, אחוזי נכות שנקבעו לאדם שנפגע נפשית במהלך שירותו הצבאי.
רקע והליכים קודמים
ב.
המבקש, יליד 1962, מוכר כנכה צה"ל משנת 1985; זאת בעקבות אירוע טראומטי שהתרחש בעת שירותו הצבאי והשאיר אותו במצב נפשי קשה. למבקש נקבעה דרגת נכות בשיעור של 20% לפי סעיף 33ג [הפרעה נפשית עם הגבלה בינונית בכושר התפקודי] לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות-נכות), התש"ל-1969 (להלן התקנות ).
ג.
ביום 29.11.12 דחתה ועדה רפואית מדרגה ראשונה את פניית המבקש להכרה בהחמרת מצבו. ערעור המבקש לור"ע נדון ביום 17.11.13 בפני הרכב שכלל – בין היתר – שני פסיכיאטרים. חברי הועדה התרשמו שהמסמכים הרפואיים אשר הוצגו בפניהם, וביניהם חוות דעת פסיכיאטרית מיום 28.4.13 הממליצה על עדכון שיעור הנכות ל-70%, אינם מעידים על מצבו של המבקש לאשורו. לפיכך, הורתה הועדה על בדיקה פסיכו-דיאגנוסטית לפני קבלת החלטה בעניין. הבדיקה נערכה ביום 15.1.14 ובסיכומה נכתב כי "לאור הקושי התפקודי שנצפה שבמהלך הפגישה, ניתן להתרשם כי מצבו הנפשי וכחותיו הדלים לא מאפשרים לו [למבקש – א"ר] לעבור הליך אבחוני בשלב זה". קרי, הבדיקה לא התבצעה בפועל. במהלך חודש מאי 2014, קיבלה הועדה לידיה ממצאי חקירה סמויה שהתחקתה אחר המבקש בסביבתו הטבעית. ביום 21.7.14 התכנסה הור"ע בשנית, וקבעה כי "למערער [המבקש – א"ר] אין סימני החמרה בהשוואה לבדיקות בועדות קודמות. שהתנהגותו מתאפיינת בהגזמת הסימפטומים, במיוחד כאשר נמצא בבדיקות. ההתנהגות נראית מאורגנת לחלוטין בסיטואציות רגילות של החיים. לאור האמור, הועדה דוחה את הערעור ומותירה את הנכות בעינה".
ד.
המבקש ערער על החלטת הור"ע לבית המשפט המחוזי, וביום 13.5.15 ניתן פסק-דין בעניינו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בנימוקים האלה:. ראשית, הפניית המבקש לבדיקה פסיכו-דיאגנוסטית מלמדת שהור"ע ניהלה דיון ענייני במצבו של המבקש וניסתה – ככל הניתן – לקבל החלטה על בסיס תשתית עובדתית מוצקה. שנית, הור"ע מוסמכת לקבל החלטה שמבוססת על התרשמותה שלה, אף אם זו מנוגדת לעמדותיהם של מומחים שסבורים אחרת.
בקשת רשות הערעור
ה.
לטענת המבקש, החקירה הסמויה שנפתחה כנגדו מצביעה דווקא על צדקתו. לדבריו, החקירה העלתה שאין הוא עובד ושהוא יוצא מביתו רק לשם פעולות ספורות דוגמת הליכה לבית המדרש בו הוא לומד. לטענתו, אין בכך כדי להצביע על כשירותו הנפשית.
הכרעה
ו.
עיינתי בבקשת רשות הערעור, וחוששני שאין מקום להיעתר לה. כידוע, בית משפט זה ישקול מתן רשות ערעור כאשר הבקשה מעלה שאלה משפטית עקרונית החורגת מן העניין הקונקרטי הנידון, או כאשר ההכרעה בבקשה נדרשת לשם מניעת עיוות דין חמור. בקשה זו אינה באה בגדרי אלה. נזכור עוד, כי סעיף 34(א) לחוק הנכים אף מסייג מפורשות ערעור לבית המשפט ל"נקודה משפטית בלבד" (ראו למשל רע"א 2563/14 קידר נ' קצין התגמולים (2014)); לא כל שכן כמובן בגלגול נוסף, ואנו ענייננו בשאלה רפואית בעיקרה.
ז.
לגופם של דברים, טענות המבקש מופנות כלפי החלטתה המקצועית של הוועדה הרפואית העליונה שהותירה את שיעור נכותו בגובה 20%. כלל ידוע הוא, כי בית המשפט אינו נוטה להתערב בהחלטותיה המקצועיות של הועדה, כל עוד לא נפלו בהליך פגמים משמעותיים (רע"א 8307/06 כץ נ' קצין התגמולים (2006); רע"א 4668/09 חזוט נ' משרד הביטחון (2009)). עוד נקבע לא אחת, כי האופן בו קובעת הועדה את ממצאיה היא עניין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה (רע"א 9737/03 זיגלמן נ' משרד הביטחון קצין התגמולים (2005); רע"א 7523/13 פלוני נ' קצין התגמולים משרד הביטחון (2013)). קרי, אין מקום להתערבות במשקל שבחרה הועדה ליחס לחוות הדעת הרפואיות אשר הוצגו בפניה לעומת המשקל שניתן לממצאי החקירה הסמויה. בית המשפט קורא את החומר שלפניו ומחליט באשר להתאמת הנושא לדיון שיפוטי בפורום נוסף, אך התערבותו בשאלות שברפואה מוגבלת בשל הפורומים הרפואיים המקצועיים המעורבים בהחלטה, ולכך נתן המחוקק ביטוי בסייגו את הערעור עוד בבית המשפט המחוזי לשאלה משפטית.
ח.
הדברים נכתבים בצער ומבלי להקל ראש הן במצוקות חייו של המבקש והן בתרומתו במהלך שירותו הצבאי, אך לא נמצאה עילת התערבות בהחלטת הור"ע. הועדה, בהרכב שכלל שני פסיכיאטרים, בחנה פעמיים את עניינו של המבקש, ואין מקום להתערבות בשיקול דעתה המקצועי. תקוותי היא כי סיומם של ההליכים המשפטיים יסמן את תחילתו של הליך שיקומי למבקש, בבחינת "כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ" ( ירמיהו ל' י"ז).
ט.
אין בידי איפוא להיעתר לבקשת רשות הערעור .
ניתנה היום, ד' באב תשע"ה (20.7.2015).
המשנה לנשיאה