פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4467/10
לפני:
כבוד הנשיא א
'
גרוניס
כבוד השופט א
'
רובינשטיין
כבוד השופט ח
'
מלצר
המבקשת:
בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
נ ג ד
המשיב:
גיא אלוני
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 10.5.2010 בת"א 1786/06
שניתנה על ידי כבוד השופטת ד"ר
מ '
אגמון-גונן
הודעה מטעם המבקשת מיום 16.2.2014
בשם המבקשת:
עו"ד ניר אמודאי; עו"ד אריק ברנאייזן
החלטה
1.
ההליך דנא הינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת מ ' אגמון-גונן ) לאשר למשיב לנהל תובענה ייצוגית נגד המבקשת. ביום 17.4.2013 ניתן על ידינו פסק הדין בהליך. בפסק הדין ניתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה שגיבשו בעלי הדין. שווי ההטבה שהמבקשת התחייבה להעניק בהסדר הפשרה הוערך על ידה בכ-5 מיליון ש"ח (לתיאור מלא של ההטבה ראו פיסקאות 5-4 לפסק הדין). בכתבי הטענות שהוגשו על ידה במהלך הדיונים לאישור הסדר הפשרה, ציינה המבקשת כי היא מעריכה (באופן שמרני), שכ-5% ממנוייה הפרטיים יפנו אליה לצורך מימוש ההטבה. נכון ליום 31.12.2011 מ דובר היה בכ-1.5 מיליון מנויים (ראו פיסקה 4 לפסק הדין). יצוין, כי בהודעה מיום 10.9.2012 העמידה המבקשת את מספר המנויים הרלוונטי על כ-1.32 מיליון. במילים אחרות, לפי הערכתה של המבקשת, כ-5% מתוך 1.32 מיליון מנויים היו אמורים לממש את ההטבה. מ דובר בכ-66,000 מנויים. כאמור, אלו הנתונים שהוצגו לבית המשפט על ידי המבקשת בטרם אושר הסדר הפשרה.
2.
בפסק הדין הורינו למבקשת להגיש לבית המשפט דו"ח לגבי מימוש הסדר הפשרה במועד שננקב בפסק הדין. ביום 29.10.2013 הודיעה המבקשת כי רק כמה מאות מנויים מימשו את זכאותם ופנו בבקשה לקבלת ההטבה. כמו כן, מנויים שונים (שמספרם לא צוין בהודעה) קיבלו זיכוי אוטומטי בגין היותם מנויים על אילו מן השירותים שנכללו בהטבה. נוכח נתונים כלליים אלו הוחלט ביום 5.11.2013 כי על המבקשת להגיש דו"ח מפורט הכולל נתונים מדויקים בדבר מימוש הסדר הפשרה, ואשר נתמך בתצהיר מטעם נושא משרה בכיר אצל המבקשת. ביום 27.11.2013 הגישה המבקשת הודעה מפורטת כאמור, וזו נתמכה בתצהיר מטעם סמנכ"ל השיווק של המבקשת. בהודעה נאמר, כי שווים הכולל של השירותים שהוענקו לקבוצת הזכאים, על פי הסדר הפשרה, עומד על כ-580,000 ש"ח.
3.
עקב הפער הניכר בין שווי ההטבה שניתנה בפועל לפי הסדר הפשרה, לבין ההנחה שתוארה כ"שמרנית" (ושהוצגה בגדר הבקשה לאשר את הסדר הפשרה) בדבר שווייה הצפוי של ההטבה, הורינו לבעלי הדין להתייצב לדיון לפנינו. הדיון התקיים ביום 1.1.2014. בא-כוח המשיב לא התייצב לדיון. במהלך הדיון ניהלנו שיג ושיח עם באי כוחה של המבקשת בנוגע לפער האמור בין שווי ההטבה המוערך לבין שווי ההטבה בפועל. בתום הדיון קבענו כי המבקשת תגיש הצעה שתביא לכך שהפער הנזכר יקטן באופן משמעותי. הצעה כאמור אכן הוגשה ביום 16.2.2014. בהודעתה הציעה המבקשת להעניק למנוייה הטבה חדשה (להלן – ההטבה נוספת ). ההטבה הנוספת כוללת שני שוברים, אשר יישלחו לכל מנויי המבקשת בחשבון הטלפון התקופתי. שובר אחד יקנה הנחה בסך 25 ש"ח בעת רכישת מכשיר טלפון ברשת החנויות "בזקסטור". שובר שני יקנה למנוי הנחה של 50% מעלות של שליחות שהמבקשת תבצע לביתו (מ דובר
בהטבה של 16.5 ש"ח לכל שליחות). על המנוי יהיה להציג את השוברים לצורך מימושם. שני השוברים יעמדו בתוקף במשך שנה וחצי (ראו סעיף 11 להודעה מיום 16.2.2014).
4.
אנו מאשרים למבקשת לפעול על פי המתווה שהוצג בסעיף 11 להודעתה מיום 16.2.2014. המבקשת תגיש הודעה מעדכנת עד ליום 1.9.2014. ההודעה תכלול נתונים
מדויקים בעניין קצב מימוש חלוקת ההטבה הנוספת, כולל לגבי השווי הכספי המוערך של השוברים שנוצלו בפועל. אף הודעה זו תהא נתמכת בתצהיר מטעם נושא משרה בכיר (סמנכ"ל) אצל המבקשת. עם קבלת ההודעה נחליט כיצד יימשך הטיפול בהליך דנא.
ניתנה היום, ל
'
באדר א
'
התשע"ד (2.3.2014).
ה נ ש י א
ש ו פ ט
ש ו פ ט