רע"א 4485-23 רע"א 4485-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופט הבכיר מ' רניאל) אשר ניתנה ביום 20.4.2023 בע"ר 15803-03-23, במסגרתה נדחתה בקשה לביטול החלטתו מיום 3.4.2023, בגדרה נמחק ערעורו של המבקש על החלטתה של רשמת בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת ע' וינברגר), אשר ניתנה ביום 16.2.2023 בעמ"ש 78050-01-23, ואשר במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור (להלן: הבקשה להארכת המועד).

2.הבקשה להארכת המועד הוגשה ביחס לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה חיפה (השופטת הבכירה ש' ברגר), אשר ניתן ביום 30.11.2022 בתלה"מ 67148-01-20; בתה"ן 9340-06-20; ובתלה"מ 25386-03-20, במסגרתו התקבלה תביעת המשיבה למתן פסק דין הצהרתי לפיו היא הבעלים של מחצית מהזכויות בדירה ברחוב צייטלין 10/10 בקרית חיים.

3.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

4.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א).

5.ההכרעות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

6.בית המשפט המחוזי קבע כי למבקש עמדו 15 ימים להגשת הערעור על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי, בהתאם לתקנה 45(ג) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן: תקנה 45(ג)). משהגיש המבקש את ערעורו באיחור, הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת הערעור, ואף דחה את בקשת המבקש לביטול החלטתו כאמור.

7.המבקש גורס כי תקנה 45(ג) אינה חלה על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי, אלא אך ורק על החלטות של רשם בית המשפט לענייני משפחה. ברם, תקנה 45(ג) חלה על החלטת רשם בהליך ערעורי שמקורו בבית משפט לענייני משפחה (ראו: בש"א 645/22 פלונית נ' פלוני (24.8.2022)).

8.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.