רע"א 449/01 סלים ספדי נ. בטחיש בטחיש ואח'

זוהי בקשה לביטול פסק דין, לפיו נדחה ההליך מחמת אי הפקדת עירבון.

וזה היה דבר המעשה: יחד עם הגשת הערעור, הוגשה ביום 17.1.01, בקשה לעיכוב ביצוע. בעת מסירת כתבי בי דין לרישום, נמסרה למערער עצמו, דרישה להפקדת עירבון. המערער חתם על הדרישה.

המערער לא הפקיד עירבון במועד שנקבע. לפיכך, הוצאה לבא כוח מערער הודעה על רישום התיק לדחייה. בהודעה נקבע כי הערעור נרשם לדחייה בפני הרשם ליום 7.3.01. הודעה הומצאה למשרד בא כוח המערער ביום 28.2.01.

המערער לא הגיב גם על הודעה זו. המערער אף לא פנה בבקשה ליתן לו ארכה להפקדת העירבון, הגם שצוין בהודעה כי אין בה משום הארכת מועד להפקדת העירבון.

ביום 7.3.01 הוריתי על דחיית ההליך.

רק אז, נעור המערער והגיש בקשה לביטול ההחלטה ולהארכת מועד להפקדת עירבון. בבקשתו ציין בא כוח המערער כי המערער אכן קיבל הודעה על הפקדת עירבון, אך לא עשה לגביה דבר משום שלא הבין את משמעותה. בא כוח המערער עצמו המתין להודעה על הפקדת עירבון, וגם הוא לא טרח לבדוק עם המערער או עם מזכירות בית המשפט מדוע לא הגיעה דרישה להפקדה. זאת ועוד, בא כוח המערער ישב בחיבוק ידיים גם כאשר התקבלה הודעה על דחיית ההליך, משום שסבר כי בעלי הדין יוזמנו לדיון, ובדיון זה תינתן לו הזדמנות להסביר את סיבת אי התשלום ולבקש ארכה מתאימה.

התנהגות המערער רצופה מחדלים. המערער התעלם מדרישה להפקדת עירבון. הוא לא העביר לבא כוחו מסמך אשר מוען אליו, ואשר הוא חתם על קבלתו. לעניין זה הטענה של בורות אינה טענה. המסמך מוען אל בא כוחו של המערער, וכשם שנטל על עצמו המערער את כל החובות הנוגעות למסירה כתבי בי דין ורישום ההליך, כך שומה היה עליו לקיים חובה זו.

זאת ועוד: המערער ובא כוחו התעלמו גם מההודעה על דחיית ההליך. משמעות רישום ההליך לדחייה במועד שנקבע היא שבאותו יום יועלה התיק לשם הכרעה בעניין דחייתו. אם סבר בא כוחו של המערער כי משמעות ההודעה אינה מובנת, הוא יכול היה לפנות לבית המשפט. מכל מקום, ודאי לא היה מקום לנקוט בשיטה של חיבוק ידיים, ישיבה באפס מעשה, בעוד המחדל של אי הפקדה אינו מוסר. מדוע לא הוסר המחדל גם לאחר ההודעה? מדוע לא הוגשה בקשה בכתב להארכת מועד, בקשה אליה יש צורך לצרף תגובות של בעלי הדין. מנין לבא כוח המערער כי הבקשה להארכת מועד יכולה לעלות בעל פה בעת דיון אליו הוא צפה להיות מוזמן? מדוע על הבקשה לא חלים הכללים הרגילים של בקשה בכתב? על כך אין כל הסבר בדברי בא כוח המערער.

כך או כך, ביום 19.3.01 התלתי את תוקף החלטת הדחייה, על מנת למנוע ביטול סעד הביניים שניתן בהליך, וזאת עד להכרעה בבקשה לביטול ההחלטה בדבר דחיית ההליך. כמו כן קבעתי כי על המערער להפקיד את סכום העירבון בתוך 10 ימים, כתנאי לדיון בבקשה לביטול החלטת הדחייה.

המערער הפקיד את העירבון כנדרש.

בינתיים הגיעו גם תגובות יתר בעלי הדין לבקשת הביטול. המשיבים 7 ו8- תמכו בבקשה. הם ציינו כי "העתירה נשוא פסק הדין [שבערעור] לא הייתה בסמכותו של בית המשפט המחוזי הנכבד ועל כן דין פסק הדין נשוא הערעור להתבטל".

המשיבים 1 - 6 התנגדו לביטול. הם מצביעים על המחדל הנמשך של המערער הן באי התייחסות לדרישת העירבון, ואי הסרת המחדל עם קבלת ההודעות מבית המשפט.

אכן, מחדלי המערער קשים. יחד עם זאת, ניתן ללמוד מן הבקשה כי לא היה בכוונת המערער לזנוח את הערעור ואף לא היה בכוונתו לזלזל בהליכי בית המשפט. בשים לב לכך ובהתחשב בשאלה העומדת על הפרק - אני מורה על ביטול ההחלטה בדבר דחיית ההליך. התיק יועבר לשם המשך הטיפול למזכירות.

אני מחייב את המערער בהוצאות הליך זה בסכום של 3,000 ש"ח, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.