רע"א 4501/07 צבי איזנברג נ. בנק האוצר החייל-סניף המרכז

1.

לפני בקשה להגשת הודעת ערעור מתוקנת ולפטור מהפקדת עירבון בסך 20,000 ₪ שנקבע להפקדה בו. עניינו של ההליך - בקשת רשות

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (מיום 1.4.07) במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב-יפו, פסק דין אשר קיבל תביעה כספית שהוגשה על ידי המשיב. אדון תחילה בעניין תיקון בקשת רשות הערעור.

2.

על פי הנטען בקשת רשות הערעור הוכנה והוגשה על ידי המבקש טרם היה מיוצג על ידי עורך דין והיא כוללת טיעונים עובדתיים רבים. נטען כי בקשת רשות הערעור המתוקנת תצמצם את הבקשה המקורית משום שהיא תתמקד בשאלת מעמדו של הערב כחייב משני כלפי הנושה, שאלה בעלת חשיבות משפטית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים. בכך, כך נטען, יתאפשר לבית המשפט להכריע בשאלה שהיא באמת שנויה במחלוקת בין הצדדים. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו אין המדובר בבקשה להגשת בקשת רשות ערעור מתוקנת, כי אם בניסיון פסול להכשיר בקשת רשות ערעור הכוללת טיעונים משפטיים חדשים שלא הועלו לפני שתי הערכאות הקודמות. עוד נטען כי למרות הטענה לפיה מטרת הגשת הבקשה הינה לצמצם אותה לטיעונים משפטיים בלבד מועלות במסגרתה טענות במישור העובדתי. לבסוף טוען המשיב כי בחינת הטיעונים החדשים לגופם מעלה כי אין בהם ממש וממילא העלתם מיותרת באשר דינם להידחות.

3.

לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה לתיקון בקשת רשות המערער, להתקבל. אין חולק בדבר הסמכות לאפשר תיקון הערעור אף בשלב מתקדם של ההליך המשפטי, והכל כאמור בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כבר נקבע כי השי מוש בסמכות הקבועה להתיר תיקון הודעת הערעור בשלב בו טרם הוגשו סיכומים בכתב או התקיים דיון בערעור, היא ליברלית (ע"א 1147/00 תנובה מרכז שיתופי לשיווק נ' הוד אווז משחטה (לא פורסם, 1.4.02). עם זאת, יש לבחון האם התיקון המבוקש אינו חורג ממסגרת העניינים שנפרשה בבית משפט קמא ואם אין בו משום עינוי דין לצדדים או עיכוב בתהליך הטיפול בערעור (ע"א 8204/99 - הפניקס הישראלי חברה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.04.00)). על יסוד אמת מידה זו לא מצאתי מניעה מלקבל את הבקשה לתיקון בקשת רשות הערעור. נכון הדבר, כי הבקשה הוגשה ביום 9.10.07 בעוד ההליך המקורי הוגש ביום 22.5.07. עם זאת, הדיון בתיק טרם החל; ערבון לא הופקד ולא נתבקשה תגובה. במצב דברים זה, ובשים לב לטעם הבקשה

- יצוג המבקש, נחה דעתי כי יש להיעתר לה. אוסיף עוד, כי לא מצאתי בטענות המשיב טעם מספיק לאי התרת התיקון כאמור, ככל שכן מוסבות על טענות חדשות מטעם המבקש. ככל שיש בבקשתו טענות מעין אלו – יוכל המשיב לטעון לכך במסגרת תגובתו לבקשת רשות הערעור, אם תתבקש. אשר על כן, מתקבלת הבקשה לתיקון בקשת רשות הערעור.

4.

אשר לבקשה לפטור מהפקדת עירבון - דינה להדחות. על המבקש פטור מערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את מלוא הוצאותיו, אם ייפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים; חוסר יכולת כלכלית להפקיד העירבון, וקיום סיכויים טובים להליך. מבקשתו של המבקש, הנתמכת בתצהיר, עולה מצוקה כלכלית לכאורה, אולם היא חסרה אסמכתאות לביסוס הנטען בה, כמו גם העדר לאי היכולת לגייס הכספים ממקומות נוספים. עוד חסרה הבקשה הסבר מניין יד המבקש משגת לממן ייצוגו המשפטי בהליכים נשוא הבקשה ומדוע לא יכול להסתייע בקרוביו כדי לגייס את סכום העירבון הנדרש. כעולה עוד מתגובת המשיב, לא נפרעו הוצאות שנפסקו לטובתו ויש לציין גם כי בית המשפט קמא מצא מקום לחייב המבקש בהוצאות בסך 20,000 ₪. למעלה מן הצורך אוסיף כי גם סיכויי ההליך אינם גבוהים. זאת היות והמדובר ברשות ערעור "בגלגול שלישי", ובשים לב לפסק דינו של בית המשפט קמא שלא מצא לנכון לשנות מפסק דינו של בית משפט השלום בשל הכלל בדבר אי התערבות בממצאים שבעובדה. התוצאה היא אפוא כי דין הבקשה להדחות. על המבקש להפקיד עירבון

בסך 20,000 ₪ תוך 15 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהעדר הפקדה כאמור יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.