רע"א 4651/03 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ. יצחק קבסא

1.המבקש, בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (להלן – "הבנק"), נקט הליכי הוצאה לפועל נגד המשיבים, למימוש משכון על זכויותיהם הלא רשומות של המשיבים בבית מגוריהם ברמת ישי (להלן – "הבית"), בגין חוב של 240,068 ש"ח. תיק ההוצאה לפועל נפתח בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב ביום 22.2.96 (להלן – "התיק") ולאחר מכן הועבר התיק ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה. ביום 1.5.02 ביקשו המשיבים לסגור את התיק ולבטל את הליכי מימוש המשכון. ביום 12.6.02 דחה ראש ההוצאה לפועל את בקשתם. המשיבים חזרו והגישו ארבע בקשות לעיין מחדש בהחלטה, אולם ראש ההוצאה לפועל דחה את בקשותיהם. המשיבים בקשו להרשות להם לערער לפני בית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' כהן), בפסק דינו מיום 18.3.03, דחה את בקשתם, וקיים את החלטתו של ראש ההוצאה לפועל מיום 12.6.02. בשולי פסק דינו העיר כי: "- - - [ו]חזקה על כב' ראש ההוצל"פ, שלא יתיר את פינוי המבקשים [המשיבים בפרשתנו – י"ט] קודם שיבטיח כי יש להם דיור חלוף" (להלן – "ההערה"). הבנק בקש להרשות לו לערער על ההערה ולבטלה.

2.דין הבקשה להידחות.

איני רואה צורך לדון בשאלה אם זכאים המשיבים לדיור חלוף שעל כך לא טענו בעלי הדין לפני בית המשפט המחוזי ואין היא צריכה להכרעה בבקשה שלפני. דייני שאומר כי הערתו של בית המשפט המחוזי היא בגדר הערת אגב שאיננה מחייבת, שלכל היותר ניתן לפרשה כמשאלה של בית המשפט המחוזי שהמשיבים יזכו בדיור חלוף לפני שיפונו מן הבית. משאלה של בית המשפט כי יושג הסדר בין בעלי הדין – אפילו נכללה בפסק הדין אך אינה חלק מן ההכרעה - אין כוחה עמה לחייב מי מבעלי הדין, או רשות כלשהי, לעשות מעשה או להמנע מעשייתו. לדעתי גם אינה רצויה. על כגון דא אמרתי במקום אחר כי:

"לפי השקפתי (ואני מקוה כי דברי לא ייראו כאמירת אגב מיותרת...), ראוי לו לשופט, בדרך כלל, לכבוש את יצרו ולצמצם עצמו - בפסק הדין ולא רק בפסק הדין - אך ורק לנושאים שחובה עליו לפסוק בהם כדי להגיע להכרעה בהליך שלפניו. דברים אמורים בענין ודברים אמורים גם בלשון, שיפה לה שתהיה מאופקת, על דרך ההמעטה, ובלי אמרות אגב והתבטאויות מיותרות" (ע"א 323/98 אריאל שרון נ' עוזי בנזימן ואח' (לא פורסם). ראו גם דברי השופט (כתוארו אז) מ' שמגר בע"א 350/77 כיתן בע"מ נ' שרה וייס ואח' , פ"ד לג(2) 785, 805, והשוו לדברי השופט (כתוארו אז) מ' אלון שם , בעמ' 809 - 812).

בפרשתנו, הערתו של בית המשפט המחוזי איננה חלק מן ההכרעה שבפסק דינו, אין היא מחייבת את ראש ההוצאה לפועל או את בעלי הדין ומשום כך אף אינה ניתנת לערעור (ראו, דברי השופטת ש' נתניהו בר"ע 279/82

מנהל המכס נ' ג'ועבה , פ"ד לז(4) 542, 546 – 549; דברי הנשיא מ' שמגר בע"א 783/85 בראונר נ' דיאמסלס פ.ו.ב.א. ואח' , פ"ד לח(2) 813, 821 – 823; דברי השופטת ד' דורנר בבג"ץ 188/96, רע"פ 8226/96

צירינסקי נ' סגן נשיא בית משפט השלום בחדרה השופט ע' שרון ואח' , פ"ד נב(3) 721, 741 – 742).

3.הבקשה להרשות ערעור נדחית.