רע"א 4690/00 אוליאל רוזמרי נ. שרון רחל

1.ביום 30.7.00 קיבלתי את בקשת המבקשת לפטור מאגרה, נוכח התיעוד הרב שהמציאה אודות מצבה הכלכלי הקשה. בהחלטתי איפשרתי למשיבה ליתן את תגובתה לבקשת המבקשת לפטור מערבון - בהתאם להוראות תקנה 432 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. כעת הגיעה תגובתה.

2.המבקשת שכרה דירה מן המשיבה. המשיבה הגישה תביעה בסדר דין מקוצר לסילוק ידה של המבקשת מן הדירה ולתשלום פיצוי עבור איחור בדמי השכירות. המבקשת ביקשה רשות להתגונן. רשמת בית משפט השלום התנתה מתן רשות ערעור במילוי מוקדם של חיובי המבקשת לפי הסכם השכירות. המבקשת לא עמדה בתנאים אלה ולפיכך ניתן פסק דין כנגדה בבית משפט השלום בבאר שבע. כחודש לאחר חלוף המועד להגשת ערעור על פסק דין זה ביקשה המבקשת הארכת מועד לשם הגשת ערעור. רשמת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ש' דברת) דחתה את בקשתה. ערעור על החלטת הרשמת נדחה אף הוא (על ידי כב' השופט ג' גלעדי). המבקשת מבקשת לערער על החלטת כב' השופט גלעדי.

3.כאמור לעיל, קיבלה המבקשת פטור מאגרה לאחר שהוכח, כי מצבה הכלכלי מצדיק זאת. אולם בכך איו די לשם קבלת פטור מחובת ערבון:

"קיים שוני משמעותי ומהותי בשיקולים שצריכים להנחות את הרשם בבואו להחליט על דבר הפטור, בין אלה אשר די בהם לפטור מתשלום אגרה לבין אלה הצריכים להתקיים כדי לפטור מהפקדת ערבון. שהרי, הפטור מאגרה הוא בראש וראשונה עניין שבין המערער, המבקש לפתוח בפניו את שערי ערכאת הערעור, ולאפשר לו לנצל את זכותו לערער בלא לשלם את האגרה - לבין המדינה. ההקלה הניתנת למערער במקרה כזה, אם ניתנת, היא מצד המדינה, המוותרת בשלב זה על האגרה שהיא זכאית לה. המשיבים בערעור, כאלה, אינם יכולים לקבול על פגיעה בהם או על נזק העשוי להיגרם להם, אך ורק משום שנהגו עם המערער לפנים משורת הדין ואפשרו לו הגשת הערעור, בטרם תשלום האגרה.

שונה המצב ככל שמדובר בהפקדת ערבון, אשר נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער, אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, לכשהערעור יידחה, וזאת על שום שהמערער הופטר מהפקדת ערבון. מטעם זה אין הרשם יכול לפטור את המערער מהפקדת ערבון כפועל יוצא מובן מאליו מהפטור שניתן מתשלום האגרה, ועליו לשקול שיקולים נוספים, לאחר שישמע את עמדת המשיבים." (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד (2) 383)

המבקשת צריכה להראות איפוא כי סיכויי בקשת רשות הערעור שהגישה הם ממשיים, כך שהחשש שהמשיבה תוטרח לשווא להשיב על בקשת רשות הערעור, בלא שהוצאותיה יובטחו אינו עומד לה לרועץ. (וראו בש"א 329/90 הנ"ל וכן בש"א 4735/91 מוצרי הדר ישראליים בע"מ נ' יפיס מוצרי הדר בע"מ בכינוס נכסים ואח' , פ"ד מה(5) 867).

4.עיון בבקשת רשות הערעור ובהחלטות שניתנו בעניינה של המבקשת, מגלה כי סיכויי בקשת רשות הערעור אינם גבוהים כלל ועיקר. אמנם אין מדובר בערעור שני לגביו חלים המבחנים שנקבעו בבר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (וראו: רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ , פ"ד נא (3) 789, 795). אולם עדיין: עיון בהחלטות הקודמות ובבקשת רשות הערעור מעורר ספק של ממש באשר לאפשרות שבית המשפט העליון ימצא לנכון לשנות מהחלטותיהם המפורטות והמנומקות של שני השופטים שדנו כבר בבקשת המבקשת להארכת מועד. עובדה זו, בצרוף טענת המשיבה, כי עד כה לא עמדה המבקשת בחיובים שהוטלו עליה בבית משפט השלום ולא שילמה גם את סכומי ההוצאות שהושתו עליה, מצדיקה את הבטחת הוצאות המשיבה, לפחות בערכאה זו (וראו: רע"א 8192/98 רם

נ' אררט , לא פורסם; ע"א 3892/98 יצחק מינא, עו"ד נ' שמואל ז'ובינו , לא פורסם).

הבקשה לפטור מערבון נדחית איפוא. בהתחשב בהיקפה המצומצם של בקשת רשות הערעור ובנסיבותיה של המבקשת, אני מעמיד את סכום הערבון על 5,000 ש"ח.

המבקשת תפקיד סכום זה תוך שלושים יום ממועד המצאתה של החלטה זו.