רע"א 4714-24 רע"א 4714-24

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת נועה גרוסמן) מיום 2.4.2024 בחדל"ת 44036-08-23, במסגרתה התקבלה בקשת המשיבים 1 ו-2 להורות למבקש להתייצב על פי דרישה לחקירה שתתועד בהקלטה. מספר ימים לאחר הגשת בקשת רשות הערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

1.בתמצית יצוין כי עסקינן בהליך חדלות פירעון המתנהל בעניינה של חברת רום כנרת נכסים והשקעות בע"מ, חברת העוסקת בייזום פרויקטים של נדל"ן וארגון קבוצות רכישה (להלן: החברה), ובעניינן של חברות בנות שלה. ביום 20.8.2023 הגישו מספר עובדים בחברה בקשה למתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של החברה בעקבות חובות נטענים של החברה בכלל, וכלפי העובדים בפרט (במסגרת חדל"ת 44036-08-23). בסמוך לכך, הגישו חברי נציגויות של שני פרויקטים שמקימה החברה בקשות למתן צו איסור דיספוזיציה המונע העברת כספים מחשבון הנאמנות של החברה, לתוכו הוזרמו כספים בסכומים משמעותיים בקשר לפרויקטים של החברה (להלן: חשבון הנאמנות), ועוד באותו היום ניתן צו ארעי כאמור (להלן: הצו הארעי). חלקם אף הגישו בקשה נוספת למתן צו לפתיחת הליכים לצורך שיקום החברה. במקביל, ביום 21.8.2023 הגישה החברה, ביחד עם בעל השליטה בה, מר אילן ששון (להלן: מר ששון), ושתי חברות בנות, בקשה לעיכוב ההליכים נגדם ומתן סעדים זמניים לצורך גיבוש הסדר חוב לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון (במסגרת חדל"ת 49310-08-23), ובו ביום הדיון בשני ההליכים אוחד.

2.ביום 23.8.2023 נדחתה בקשתם של החברה, מר ששון והחברות הבנות, ובית המשפט קמא הורה על הפיכת הצו הארעי לצו זמני, על מתן צווי איסור דיספוזיציה נוספים על נכסי החברה ונכסיו האישים של מר ששון, על הקפאת הליכים נגד החברה ועל מינויים של המשיבים 2-1, עורכי הדין אהוד גינדס ושי מילוא, לנאמנים זמניים של החברה (להלן: הנאמנים). בהמשך לכך, ניתן צו לפתיחת הליכים נגד החברה ונגד שלוש חברות בנות (להלן, יחד: קבוצת רום כנרת), והנאמנים מונו מינוי קבע על כל החברות (ראו החלטות מהימים 27.8.2023, 19.9.2023 ו-20.9.2023).

3.לאחר שניתן הצו הארעי האוסר ביצוע דיספוזיציה בחשבון הנאמנות, התברר מבירור שנערך מול באת-כוח בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: הבנק), הבנק שבו מתנהל חשבון הנאמנות, כי על אף שלאורך השנים הוזרמו אליו כ-283 מיליון ש"ח, הוא רוקן מכל תכולתו. על כן, ביום 18.2.2024 הגישו הנאמנים בקשה למתן צו להמצאת מסמכים ומידע בקשר לחשבון הנאמנות המופנה למבקש, עורך הדין יהודה (שרון) שמואל, אשר מונה מטעם החברה ומר ששון כנאמן על חשבון נאמנות (להלן: המבקש). זאת, במטרה להתחקות אחר הנעשה בחשבון הנאמנות על מנת להבטיח את כספם וזכויותיהם של נושי החברה שהעבירו לשם כספים (להלן: הבקשה להמצאת מסמכים. יצוין כי בקשה דומה הוגשה גם ביחס למר ששון, והתקבלה על ידי בית המשפט קמא ביום 19.2.2024). ביום 26.2.2024 הגישו הנאמנים בקשה נוספת שעניינה להתיר להם לזמן לחקירה במשרדיהם, אשר תתועד באמצעות הקלטה, את המבקש וכן גורמים נוספים הקשורים לקבוצת רום כנרת (בין היתר, חברי הנהלה, עובדים, נותני שירותים וכיו"ב). לטענתם, החקירות נדרשות לשם בירור נסיבות כניסתן של החברות הנמנות על קבוצת רום כנרת לחדלות פירעון, וכן לצורך קבלת מידע על אודות זכויותיהם של רוכשי הזכויות במקרקעין להם הובטחה דירה בפרויקטים השונים, ועל מנת להשיא את פירעון החוב לנושי קבוצת רום כנרת (שאומנם טרם הוכרע אך עומד על סכומים משמעותיים). ביחס למבקש, נטען כי חקירתו נדרשת, בין היתר לצורך קבלת "[]תשובות לשאלות המתעוררות ביחס לניהול חשבון הנאמנות" (סעיף 11 לבקשה) (להלן: הבקשה לחקירה).

4.בתגובותיו לבקשות האמורות, התרעם המבקש על אופן הגשת הבקשה להמצאת מסמכים בפרט ועל התנהלותם של הנאמנים לאורך הליך בכלל, תוך שהוא מציין כי המסמכים המבוקשים נמצאים בידי הבנק בו נוהל חשבון הנאמנות (אליו פנו הנאמנים זה מכבר) ובמשרד בו נוהלו תיקי קבוצת רום כנרת (המצוי בחזקת ובשליטת הנאמנים מכוח מינויים על פי צו בית המשפט). מכל מקום, צירף המבקש מספר מסמכים לתגובתו. בכל הנוגע לבקשה לחקירה, טען המבקש כי אין בחקירה כדי להגשים את מטרתה, משום שלמעט תפקידו כנאמן של חשבון הנאמנות, הלה מעולם לא עבד בחברה (או בקבוצת רום כנרת) ואין בידו כל מידע באשר לפעילויות החברה והתנהלותה. בנוסף נטען כי התנהלות הנאמנים מלמדת כי תכליתה של החקירה באמצעות תיעודה בהקלטה היא לבסס תשתית ראייתית כנגדו לצורך הגשת תביעה עתידית, ואף מטעם זה אין להיעתר לבקשה בהיותה מנוגדת לאמות המידה שהותוו בפסיקה לצורך התרת חקירה כמבוקש.

5.בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 26.2.2024, ביום 4.3.2024 חזרו הנאמנים על בקשתם להמצאת מסמכים, בנמקם כי המסמכים שצורפו על ידי המבקש אינם מאפשרים לברר את שנעשה בחשבון הנאמנות, וכן ציינו כי המסמכים שהתבקשו הם כאלה שלא ניתן היה להשיגם ממקורות אחרים. ביום 20.3.2024 הגיב המבקש לבקשה זו, וטען כי כלל המסמכים המצויים ברשותו בקשר לחשבון הנאמנות הועברו לידי הנאמנים, וכי אין בידיו מסמכים נוספים.

6.ביום 2.4.2024 הוגשה תגובת הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כללי (המשיב 3. להלן: הממונה), בה תמך בבקשות הנאמנים, הן להמצאת מסמכים והן לחקירה. הוטעם, כי לאור הנחיתות האינפורמטיבית בה מצויים הנאמנים, יש להורות למבקש לסייע להם לצורך בירור נסיבות קריסתן של החברות בקבוצת רום כנרת וכן לשם התחקות אחר גורל הכספים שהופקדו בחשבון הנאמנות. כן דחה הממונה את טענת המבקש לפיה חקירתו מנוגדת לפסיקה, בנמקו כי לא עלה בידי המבקש להוכיח שהנאמנים אכן גילו דעתם כי בכוונתם להגיש תביעה נגדו.

7.עוד באותו היום נעתר בית המשפט קמא לבקשות, וקבע כי על המבקש "לסייע לנאמנים בכל דרך על מנת לברר [] את כל הנחוץ בירור. בכלל זה לשתף פעולה במסירת מידעים ומסמכים ככל שיידרש ולהתייצב לחקירה במשרד הנאמנים עם דרישה".

8.בחלוף חודשיים, הוגשה בקשת רשות הערעור דנן, הנוגעת לרכיב ההחלטה המורה על הזמנתו של המבקש לחקירה שתתועד בהקלטה. יצוין כי בבקשה לא פורט, ולבית משפט זה אין ידיעה, האם המבקש זומן כבר לחקירה הלכה למעשה.

9.להשלמת התמונה יצוין כי ביום 9.6.2024, בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש לבית המשפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה, ככל שהיא נוגעת לחקירתו על ידי הנאמנים. משבקשה זו נמחקה על ידי בית המשפט קמא (נוכח הוראת תקנה 145(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), הגיש המבקש את בקשתו במסגרת בקשת רשות הערעור דנן.

10.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, נחה דעתי כי דינה להידחות, אף מבלי להזדקק לתגובות.

11.סעיפים 281 ו-282 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון) מקנים לבית המשפט, את הסמכות להורות, מיוזמתו או לבקשת הנאמן או הממונה, כי אדם אשר יש בידיו מידע על אודות נכסיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו או נושיו של חייב שמתנהל בעניינו הליך חדלות פירעון, יתייצב לפניו לחקירה, וזאת "אם סבר כי החקירה דרושה לשם הליכי חדלות הפירעון". סעיף 281(ד) לחוק חדלות פירעון מבהיר במפורש כי ביצוע החקירה האמורה יכול שייעשה "באמצעות הנאמן, באופן ובתנאים שיורה [בית המשפט]" (בעבר, קבע סעיף 288 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות) רק את סמכות בית המשפט לזמן לחקירה, והפסיקה היא שהכירה באפשרות האצלת הסמכות לבעל התפקיד. ראו: ע"א 2907/90 מיכלמן נ' זיו, פ"ד מו(4) 725, 729 (1992) (להלן: עניין מיכלמן); רע"א 5388/97 ינוב נ' אחיעזר עו"ד, פ"ד נב(1) 199, 204 (1998)). תכליתן של הוראות אלו היא לאפשר לבעלי התפקיד לבדוק את עסקי החברה ואת האירועים שהביאו לקריסתה, על מנת שיוכלו לאתר את נכסיה ולמצות את זכויותיה (עניין מיכלמן, בעמ' 729-728; ע"א 1211/96 עו"ד כהן מפרק אדאקום טכנולוגיות בע"מ נ' נשיונל קונסלטנטס (נטקונסלט) בע"מ, פ"ד נב(1) 481, 490 (1998); ע"א 6919/15 עו"ד ברגרזון נ' אשפלסט תעשיות פלסטיק בע"מ, פסקה 21 (17.7.2017)).

12.על גבולות השימוש בסמכות החקירה עמד בית משפט זה בעניין רע"א 10/89 פקר נ' פ.י.ט. חברה פיננסית לתעשיה ולמסחר בע"מ (בפירוק), פ"ד מב(4) 573, 579 (1989) בציינו את הדברים הבאים:

[] הדין הוא, כי אם הגישו המפרקים תובענה כנגד הנחקר, לא יאופשר להם להשיג באמצעות החקירה מידע רב מזה שלו הם זכאים לפי סדרי הדין הרגילים. והוא הדין גם אם טרם הוגשה תובענה כזאת, אך הוכח כי דעתם של המפרקים נחושה להגישה, ומטרת החקירה איננה אלא לסייע להם בביסוסה (ראה Re Bletchley Boat Co. Ltd. (1974) [2], at 1232); ואולם בעניננו הצהירו המפרקים, כי לפי שעה אין הם מתכוונים לתבוע את המבקש, וכי אם תשובותיו בחקירה ייספקו אותם, הם לא יתבעוהו. אין לי כל יסוד שלא לקבל את הצהרתם האמורה של המפרקים. יש לזכור, כי מטרת החקירה היא, בין השאר, לאפשר למפרקים, אשר לעתים קרובות מצויים בנחיתות אינפורמטיבית, לברר, אם יש יסוד להגשת תובענות אלו או אחרות, ואין למנוע מהם את האפשרות לקיים בירור זה, ובלבד שלא הוכח, כי מטרת החקירה המבוקשת איננה אלא לסייע למפרקים בניהולה של תובענה קיימת או עתידה.

על הלכה זו חזר בית משפט זה במספר הזדמנויות תוך שהודגש כי השימוש בסמכות החקירה על ידי בעל תפקיד צריך להיעשות אך למטרה שלשמה הוקנתה הסמכות, אף אם תוצאתה עשויה להוביל להגשת תביעה; כי אין להתיר את החקירה מקום בו הוגשה כבר תביעה על ידי בעל התפקיד או כאשר ישנה רמת ודאות גבוהה מאד כי זו תוגש בעתיד הקרוב; וכי אין לעשות שימוש בחקירה לצורך השגת יתרון בתביעה קיימת או עתידית לא רק נגד הנחקר אלא נגד כל אדם אחר. עוד הודגש כי לצד השיקולים הנוגעים לחשיפת הנחקר לתביעה ושמירת זכויותיו, על בית המשפט להתחשב גם במידת ההכבדה על הנחקר הכרוכה בהיערכותו לחקירה, ובהיקף הנזק שנגרם בעקבות קריסת החברה (ראו: ע"א 3322/92 פלוק נ' זינגל, פסקה 6 (2.12.1993); רע"א 8997/07 צלר נ' גבריאלי, עו"ד - מפרק חברת שט-גד שירותי טרקטורים בע"מ (בפירוק), פסקה 11 (22.12.2008) (להלן: עניין צלר); רע"א 2438/16 רבוע כחול נדל"ן בע"מ נ' רו"ח טרבלסי, פסקאות 19-17, 22 (3.6.2016); רע"א 9370/17 לוי נ' עו"ד גיא בתפקידו כבעל התפקיד להסדר הנושים של החברה, פסקאות 29-25 (30.1.2018); רע"א 813/19 ורדינגר נ' הסתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל אגודה עותומאנית, פסקה 6 (24.2.2019). יצוין כי אומנם הלכות אלו התייחסו לסמכות החקירה לפי סעיף 288 לפקודת החברות, אך דומה כי הוראות חוק חדלות פירעון לא נועדו לשנות מהדין החל בהפעלת סמכות זו. ראו דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח הממשלה 604, 739).

13.במסגרת בקשת רשות הערעור חוזר המבקש על טענותיו כי חקירתו לא תגשים את תכליתה, בהינתן שתפקידו מתמצה אך בניהול חשבון הנאמנות, וכי בקשת הנאמנים לא נועדה אלא לצורך גיבוש תשתית ראייתית שתשמש בהליך תביעה שהללו מתעתדים להגיש נגדו. טענות אלה אין בידי לקבל.

14.חשבון הנאמנות שימש נכס מרכזי בידי החברה, כאשר במשך השנים הוזרמו אליו כספים של רוכשי זכויות במקרקעין בסכומים מצטברים של מאות מיליוני ש"ח. ברם, כיום נותר חשבון הנאמנות ריק לחלוטין, בעוד רוכשי הזכויות במקרקעין טוענים כי החברה טרם השלימה את התחייבויותיה כלפיהם. המדובר בחשבון שהתנהל מאז שנת 2011, ולמן פתיחתו שימש המבקש כנאמן עליו. במצב דברים זה, ברי כי יש בחקירתו של המבקש כדי לשפוך אור על גורלם של כספי חשבון הנאמנות, ובכך לאפשר לנאמנים לפעול לאיתור נכסי החברה באופן שיאפשר מיצוי זכויותיהם של רוכשי הזכויות במקרקעין.

15.טענתו השנייה של המבקש גורסת כאמור כי אין להתיר את החקירה משום שישנה ודאות גבוהה כי זו תשמש לצורך הגשת תביעה עתידית נגדו. טענה זו נסמכת לשיטתו על התנהלות הנאמנים, ובכלל זאת: העובדה כי במשך 7 חודשים, מעת מינויים ועד להגעתו של המבקש לפגישה במשרדיהם בפברואר 2024, הנאמנים לא יצרו עם המבקש קשר וממילא לא ביקשו לשמוע ממנו את גרסתו באשר לאירועים מושא הליך חדלות פירעון, וזאת למרות שפרטיו ידועים להם; העובדה כי בעוד הפגישה אליה זומן המבקש הוצגה על ידי הנאמנים כפגישת בירור, הלכה למעשה מדובר היה בחקירה לכל דבר ועניין, והדבר נתמך באופן התנהלות הנאמנים בפגישה; העובדה שהנאמנים לא זימנו לחקירה את עורכי הדין שערכו את הסכמי המכר מול רוכשי הזכויות במקרקעין; בבקשות שהוגשו לבית המשפט קמא הנאמנים לא טרחו לפרוס את השתלשלות העניינים במלואה, ובפרט לא ציינו את שאירע בפגישה במשרדם בפברואר 2024; וכי הבקשה לחקירה נוסחה על ידם "ככתב אישום כנגד המבקש והציגו אותו כמי שמסרב ו/או נמנע מלשתף פעולה עם הנאמנים" (סעיף 37 לבקשת רשות הערעור). לכך הוסיף המבקש כי אף דברי הנאמנים בבקשה לחקירה לפיהם החקירה נדרשת לשם השאת קופת הנשייה מלמדים כי לא ניתן להשיג מטרה זו אלא באמצעות הגשת תביעה נגד המבקש. לא מצאתי בנטען ממש.

16.ראשית יצוין, כי בניגוד לנטען על ידי המבקש, הבקשה לחקירה לא הופנתה כלפי המבקש בלבד, אלא גם כלפי "כל אדם הנמנה על קבוצת חברי הנהלה/ בעלי מניות/ עובדים/ נותני שירותים/ ספקים וכיוצ"ב, של כל אחת מהחברות הנמנות על קבוצת רום-כנרת" (סעיף 9 לבקשה לחקירה). עוד ציינו הנאמנים בבקשתם כי החקירות נדרשות "לצורך קבלת מידע על אודות זכויותיהם של הרוכשים השונים, הסדרת זכויותיהם ולשם השאת פירעון החוב לנושים הרבים", וזאת בהתחשב, בין השאר, בכך שחלק גדול מנושי קבוצת רום כנרת הם רוכשי הזכויות במקרקעין שטרם הושלמו ההתחייבויות כלפיהם, ובשים לב להיקף תביעות החוב שהוגשו נגד החברה העומד על כמיליארד ש"ח (סעיף 1 לבקשה לחקירה). ביחס למבקש הודגש כי חקירתו נדרשת בשל היותו הנאמן על חשבון הנאמנות, בו הופקדו לאורך השנים סכומים משמעותיים, תוך שצוין כי ניסיון לערוך חקירה בהסכמת הצדדים לא צלח, בין היתר, לאור שאלות שהתעוררו בקשר לסמכותם של הנאמנים לבצע חקירה כאמור. טעמים אלה ענייניים, ואף מתבקשים בנסיבות העניין, והם עולים בקנה אחד עם תכליתה של סמכות החקירה. זאת ועוד, בבקשה לחקירה הנאמנים כלל לא הביעו דעתם כי בכוונתם להגיש תביעה נגד המבקש, בעוד הלה מנסה להיתלות באמירתם כי החקירה נדרשת לצורך השאת פירעון החוב לנושים. ואולם, אין באמירה זו כל דופי, ובוודאי שאין בה די ללמד את הנטען על ידי המבקש. אף לא מצאתי כי התנהלות הנאמנים מלמדת את שהמבקש מנסה להסיק ממנה. נוכח האמור, לא התרשמתי כי המבקש עמד בנטל לשכנע כי מטרת חקירתו על ידי הנאמנים היא לסייע בידם להגיש תביעה עתידית נגדו, לבטח שלא ברמת ודאות גבוהה מאד (ואף השוו למקרה הנדון בעניין צלר).

17.ויובהר, מטבע הדברים, בעת הזו לא ניתן לשלול כי בעתיד יוגשו תביעות נגד מי מנושאי התפקיד ביחס לחברה, ובכללם הנאמן. ואולם, בעצם האפשרות (שאינה בגדר ודאות) כי תביעות כאלה או אחרות יוגשו בעתיד, אין כדי לאיין את הסמכות לבצע חקירה "לשם הליכי חדלות הפירעון". ויודגש, המחוקק היה ער למתח הקיים בין הצורך לאפשר חקירות במסגרת הליכי חדלות הפירעון לבין הדרישה להגן על זכויותיהם הדיוניות של נאשמים ונתבעים פוטנציאליים. לשם כך נקבע ההסדר המפורט שבסעיף 281 לחוק חדלות פירעון, אשר אינו מסתפק בקביעת הסמכות, אלא מגדיר כללים ביחס למימושה, ובכלל זה חובת תיעוד בפרוטוקול שיימסר לנחקר (סעיף 281(ה) לחוק), החלה מפורשת של החיסיון מפני הפללה עצמית (סעיף 281(ו) לחוק), והכרה בזכות הנחקר להיות מיוצג על ידי עורך דין (סעיף 281(ז) לחוק)). ערבויות אלה, ושיקול דעת בית המשפט בבואו להורות על חקירה, הם שמאזנים בין האינטרסים המתנגשים בהפעלת סמכות זו. כמובהר, לא מצאתי בטיעוני המבקש אינדיקציות לכך שהחלטת בית המשפט קמא להיענות לבקשת הנאמנים במקרה דנן חורגת מהאיזון הראוי.

18.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, ומאליה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. למען הסר ספק יובהר כי אין בהחלטה זו משום חיווי דעה באשר להיקף החקירה, וכי זכויות המבקש במסגרתה שמורות לו.

19.המבקש יישא בהוצאות הנאמנים (המשיבים 1 ו-2) ביחס לבקשה זו בסך כולל של 4,000 ש"ח. בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון את העובדה שלא נתבקשו תגובות.