רע"א 4759/01 טובה ביתן נ. מריו ביתן

בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 26.7.01, שלא לפטור את המבקשת מן החובה לשלם אגרה ולהפקיד ערבון להבטחת הוצאות המשיב בהליך זה.

הבקשה מבוססת על החלטה מאוחרת יותר שניתנה על ידי, ביום 9.9.01, במסגרת ערעור שהגישה המבקשת כנגד אותו פסק דין אשר נגדו מופנית בקשת הרשות לערער, שם החלטתי, בהעדר תגובת המשיב, להעתר לבקשה זהה של המבקשת.

איני רואה עילה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 26.7.01. אמנם, קיימות בעניין זה שתי החלטות מנוגדות שניתנו על ידי. עם זאת, אין התשתית שביסוד בהחלטות זהה. בהחלטה מיום 9.9.01 נתתי משקל ניכר להעדר התנגדות מאת המשיב. יש לזכור, כי החובה להפקיד ערבון נועדה, בראש ובראשונה, להבטחת זכויותיו של הצד שכנגד. בשל כך, מקום בו צד זה אינו מגיב לבקשה לפטור את יוזם ההליך מן החובה להפקיד ערבון, עשוי להיות לעובדה זו משקל רב בהחלטה אם להעתר לבקשה לפטור. זאת ועוד, משמעותה של עובדה זו מתחדדת בנסיבות המקרה, בהן עלה מתגובת המשיב בבקשת הרשות לערער שבכותרת כי המבקשת לא שילמה את ההוצאות שנפסקו לחובתה בבית משפט קמא. עניין זה מהווה שיקול משמעותי בהחלטה בדבר פטור מערבון, ולא היה בפניי בעת ההחלטה לפטור את המערערת מן החובה להפקיד ערבון בע"א 4758/01, בהעדר תגובת המשיב לבקשה.

התוצאה היא, כי איני רואה עילה כלשהי לעיין מחדש בהחלטתי מיום 26.7.01. בנסיבות העניין, ונוכח ההבדל המוסבר בתשתית שהיתה בפניי בעת מתן ההחלטה, איני סבור כי ניתן לראות בהחלטה מיום 9.9.01 משום שינוי נסיבות כלשהו, אשר עשוי להצדיק עיון מחדש כאמור.

בשולי הדברים אוסיף, כי גם בבקשה לעיון מחדש שבפניי עתה, איני רואה כל התמודדות עניינית עם צדקת הטעמים שהביאו לדחיית הבקשה בהחלטתי מיום 26.7.01. אכן, אם נפלה טעות באחת משתי החלטותיי הנזכרות, נראה לי כי המדובר דווקא בהחלטה מיום 9.9.01, אשר בעת כתיבתה נעלמה ממני לא רק תגובת המשיב לבקשה שהוגשה בגדרי רע"א 4759/01, אלא גם העובדה שהמבקשת טענה כי ביכולתה לגייס סכום כסף גדול על מנת לרכוש את מחצית הדירה השייכת למשיב.

הבקשה נדחית. הערבון יופקד תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. האגרה תשולם תוך 15 ימים מקבלת החלטה זו.