החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 4759/20 סיון סבג נ. עו"ד בסאם אסעד הנאמן

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מאגרה והפקדת ערובה לערעור - בקשה לעיון חוזרבקשה לעיון חוזר בהחלטה בבקשה לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון בשלב הערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה את בקשת העיון החוזר, בקבעו כי לא מתקיימת עילה שבדין וכי לא הורם הנטל להוכחת היעדר יכולת לגייס את העירבון. נקבע כי תקנה 241(ג1) אינה חלה בשלב הערעור וכי יש להניח את כל התשתית בבקשת הפטור הראשונה. עם זאת, ניתנה למבקשת אפשרות לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון בשני תשלומים.

העובדות

המבקשת ביקשה פטור מאגרה והפקדת עירבון בהליך ערעור. בית המשפט דחה את בקשתה הקודמת. המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר וטענה כי תשובת המשיב לא הומצאה לה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם מתקיימת עילה לעיון חוזר בהחלטה בבקשת פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון?
  2. 2.האם הורם הנטל להוכיח היעדר יכולת לגייס את העירבון באמצעות הלוואה או הסביבה הקרובה?
  3. 3.האם חלה תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי על בקשות המוגשות בשלב הערעור?

הלכות

  1. 1

    בעל דין נדרש להניח את מלוא התשתית הרלוונטית בבקשת הפטור הראשונה, ואינו רשאי להגיש בקשות פטור לשיעורין.

    ״בעל דין נדרש להניח את מלוא התשתית הרלוונטית בגדר בקשת הפטור הראשונה מטעמו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הכרזה על המבקש כפושט רגל היא ראיה לכאורה לחוסר יכולת לשלם אגרה, אך על המבקש לפרוש תשתית עובדתית.

    ״אולם אין די בכך ועל המבקש לפרוש תשתית עובדתית בעניין זה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיון חוזר
  • עירבון
  • פושט רגל
  • ראיה לכאורה
  • הלוואה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

4759/20

לפני:

כבוד הרשם רון גולדשטיין

המבקשת:

סיון סבג

נ ג ד

המשיבים:

1. עו"ד בסאם אסעד הנאמן

2. הכונס הרשמי

בקשה לעיון חוזר

החלטה

בניגוד לנטען, בטרם ניתנה החלטתי מיום 2.8.2020 עמדה בפניי תשובת המשיב 1 מיום 23.7.2020 והדבר אף נרשם בכותרת ההחלטה (ומיותר לציין כי ככל שתשובת המשיב 1 לא הומצאה למבקשת נדרש המשיב 1 להמציאה לאלתר). עוד יצוין כי בניגוד לנטען, תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין ) אינה חלה על בקשות המוגשות בשלב הערעור (ראו למשל, בש"א 7082/18 דור נ' ציצואשוילי , פיסקה 6 (17.10.2018)). תקנה 465 לתקנות סדר הדין היא זו החלה על בקשות ביניים בשלב הערעור ובהתאם לתקנה זו לא הוקנתה למבקשת זכות תגובה לתשובת המשיב 1. לבסוף יוער כי תקנה 14(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, אכן קובעת כי הכרזה על המבקש כפושט רגל תהא "ראיה לכאורה" לחוסר יכולתו של מבקש הפטור לשלם את האגרה, אולם אין די בכך ועל המבקש לפרוש תשתית עובדתית בעניין זה (בג"ץ 3622/12 שריאור נ' מדינת ישראל

(3.6.2012)).

לגופו של עניין עיינתי עיין היטב בבקשה לעיון חוזר ולא ראיתי להיעתר לה. ראשית , מאחר שלא מתקיימת עילה שבדין לעיון חוזר (כגון שינוי נסיבות מהותי). ודוק: בעל דין נדרש להניח את מלוא התשתית הרלוונטית בגדר בקשת הפטור הראשונה מטעמו, והוא אינו רשאי להגיש בקשות פטור "לשיעורין". ושנית , כי גם עתה לא הושלמו כל החוסרים הדרושים, ובין היתר לא הורם הנטל להוכיח היעדר יכולת לגייס את העירבון באמצעות נטילת הלוואה או באמצעות הסביבה הקרובה – והטענות שהעלתה המבקשת בעניין זה בסעיף 9 לתצהירה אינן מרימות את הנטל הנדרש בהקשר זה.

לפנים משורת הדין תהיה המבקשת רשאית לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון בשני תשלומים שווים - האחד ביום 1.9.2020 והשני ביום 1.10.2020. בהיעדר תשלום או הפקדה יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.

ניתנה

היום, כ' באב התש"ף (10.8.2020).

רון גולדשטיין, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1בעל דין נדרש להניח את מלוא התשתית הרלוונטית בבקשת הפטור הראשונה, ואינו רשאי להגיש בקשות פטור לשיעורין.
  2. 2הכרזה על המבקש כפושט רגל היא ראיה לכאורה לחוסר יכולת לשלם אגרה, אך על המבקש לפרוש תשתית עובדתית.