בש"א 7082/18 אפרים דור נ. מיכאל ציצואשוילי

ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן

ברע"א 4892/18 מיום 14.8.2018 בגדרה ניתן למערער פטור מתשלום אגרה לצד העמדת העירבון על סכום של 5,000 ש"ח. עניינו של הערעור בחיוב המערער בהפקדת העירבון.

1.

בהחלטתה, קבעה כב' הרשמת כי אף שמן המסמכים שצורפו לבקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהעמדת עירבון (להלן: הבקשה ), עולה כי מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים, הרי שהבקשה חסרה מסמכים הנדרשים לשם הצגת התמונה המלאה בעניין זה. בנוסף, נקבע כי סיכויי הערעור אינם נחזים להיות גבוהים, בשים לב לכך שמדובר ברשות ערעור ב"גלגול שלישי". עם זאת, נוכח מכלול הנסיבות, הועמד העירבון על סכום מופחת כאמור.

2.

המערער טוען כי שגתה כב' הרשמת בהחלטתה, שכן מהצרופות לבקשה עולה תמונה ברורה על אודות מצבו הכלכלי של המערער. עוד נטען כי החלטת כב' הרשמת לוקה בסתירה פנימית, שכן על פיה מצבו הכלכלי של המערער מצדיק פטור מתשלום אגרה ויחד עם זאת לא פוטר מהפקדת עירבון. באשר לסיכויי הערעור נטען כי הללו טובים, שכן הבקשה לרשות ערעור נשענת על מסמכים מפורטים ומנומקת כדבעי. לבסוף, נטען כי היה על כב' הרשמת ליתן למערער להשיב לתגובת המשיב.

3.

דין הערעור להידחות. כידוע, שיקול רשם בית המשפט בעניינים מסוג זה הינו רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בש"א 6993/18 חברה ישראלית למובילים בע"מ נ' טרקס יונייטד קינגדום בע"מ

(16.10.2018); בש"א 7928/17 ורטנסקי נ' חברת דואר ישראל בע"מ (19.10.2017)). בהינתן אמות מידה מצומצמות אלה, לא מצאתי כל מקום להתערב בהחלטת כב' הרשמת.

4.

בהחלטתה קבעה כב' הרשמת כאמור כי אין מקום לפטור את המערער מהעמדת עירבון, אשר במהותו שונה מתשלום אגרה (בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד ארז חבר נאמן על נכסי החייב

(3.10.2011)). המערער לא הצביע על כל נימוק המצדיק התערבות בהחלטה המנומקת, אשר הביאה בחשבון את מצבו הכלכלי ונתנה לו ביטוי ממשי בהחלטה ליתן

פטור מתשלום אגרה. כך, המערער לא צירף דפי חשבון בנק עדכניים מהם ניתן היה לעמוד על מקורותיו הכספיים. יתר על כן, על פי המסמכים אשר צורפו מאת המוסד לביטוח לאומי, המערער מקבל קצבת נכות בגין פגיעה בעבודה מיום 11.1.2004, אך הצהיר על סגירת עסקו רק ביום 30.4.2010. עוד עולה מהמסמכים שצורפו כי קצבת הנכות אשר המערער מקבל עומדת כיום על כ-2,300 ש"ח וקשה להלום שרק סכום זה הוא מקור מחייתו היחידי הבלעדי. עניין זה, כאמור, לוט בערפל. בנסיבות אלה, אין כל מקום להתערבות בהחלטת כב' הרשמת.

5.

למעלה מן הצורך, גם בחינת סיכויי בקשת רשות הערעור מעלה כי לא היה כל מקום להעניק למערער פטור מעירבון. עסקינן כאמור בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", הניתנת במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או במקרים מהם עולה עיוות דין קיצוני. מעיון בבקשת רשות הערעור דומה כי לפני המערער ניצבת משוכה משמעותית – פסק הדין עליו מלין המערער מנומק היטב ואין המערער מצביע על טעמים חריגים המצדיקים מתן רשות כאמור. אף מדין זה קיימת הצדקה לחייבו בהפקדת ערובה חרף הפטור שקיבל על תשלום האגרה.

6.

באשר לטענת המערער כי לא היה על כב' הרשמת ליתן

החלטה בבקשה בטרם ניתנה לו רשות להשיב לתגובת המשיב אעיר, כי טענה זו אין לה על מה שתסמוך. כידוע, בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון הינה בגדר בקשת ביניים בערעור, ועל כן לא קנויה למערער הזכות להשיב לתגובת המשיב (תקנה 465 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ראו גם: בש"א 7101/18 כוכבי נ' שרון (16.10.2018)).

7.

בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, אעיר כי סגנון ערעורו של המערער, כמו גם סגנון בקשות רשות הערעור שבדעתו להגיש, זר לבית משפט, אינו מכבד את בית המשפט ואף אינו מכבד את המערער עצמו. הדברים אמורים הן לגבי תיאור סגולותיהם של כמה משופטי בית משפט זה ושופט בית המשפט המחוזי על ידי המערער וכן לגבי מתן "ציונים" לבית המשפט המחוזי ולרשמת בית משפט זה על עבודתם השיפוטית.

8.

אשר על כן הערעור נדחה. עירבון כפי שנקבע בהחלטת כב' הרשמת יופקד עד ליום 25.10.2018. אם לא ייעשה כן, יירשם ההליך לדחייה, ללא כל הודעה נוספת.