פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
6268/19
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המערער:
אברהם כהן
נ ג ד
המשיבים:
1. מת"ם - מרכז תעשיות מדע חיפה בע"מ
2. צ'מנסקי - בן שחר ושות' בע"מ
3. תמיר בן שחר
4. אביבה כהן
בקשת המשיבים 3-1
להגדלת העירבון; תשובת המערער מיום 14.11.2019; תגובת המשיבים 3-1 מיום
17.11.2019 לתשובת המערער
החלטה
לפניי בקשה מטעם המשיבים 3-1 (להלן: המשיבים ) להגדלת גובה העירבון בערעור, אשר הועמד על ידי המזכירה הראשית על סכום של 40,000 ש"ח. המערער מתנגד לבקשה.
כידוע, תכליתו של העירבון היא להבטיח את הוצאותיהם של המשיבים בערעור, ככל שייפסקו, ולאפשר להם להיפרע ללא צורך בהליך משפטי נוסף. משכך, גובה העירבון בהליך הערעור נקבע בראש ובראשונה לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. אומדן זה מבוסס על שיקולים שונים ובהם, בין היתר, מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי מושא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת. מדובר, כמובן, באומדן בלבד ולא במדע מדויק (בש"א 367/89 הול נ' דננברג , פ"ד מג(4) 186 (1989); רע"א 7028/00 אי.בי.אי. ניהול קרנות נאמנות (1978) בע"מ נ' אלסינט בע"מ
(28.10.2001)).
בענייננו קיימים מספר שיקולים ה"מושכים" לעבר קביעת עירבון בסכום גבוה מזה אשר נקבע על ידי המזכירה הרשאית: ראשית, שוויו של ההליך גבוה. שנית, היקפו הנרחב של ההליך אשר התנהל בערכאה הדיונית. יובהר בהקשר זה כי חרף ההבדלים הברורים בין ההליך המתנהל בערכאה הדיונית לבין הליך הערעור, ההיקף הנרחב של ההליך אשר התנהל בבית המשפט המחוזי עשוי בהחלט להשליך על היקפו של הליך הערעור (ולא למותר לציין בהקשר זה שפסק הדין מושא הערעור מחזיק לא פחות מ-73 עמודים). שלישית, סכום שכר הטרחה הגבוה בו חייב בית המשפט המחוזי את המערער. רביעית, העובדה שאין בין הצדדים מחלוקת כי סכום ההוצאות שנפסק בבית המשפט המחוזי טרם שולם. יצוין כי העירבון בהליך הערעורי אכן לא נועד להבטחת ההוצאות שנפסקו בבית המשפט קמא. אולם, באי הסדרת חוב ההוצאות על-ידי המערער יש כדי לעורר חשש כי המשיבים יתקשו להיפרע ממנו ככל שייפסקו הוצאות לטובתם בערעור (ראו והשוו: ע"א 6903/10
עמר נ' עזבון המנוחה מריה גוטמן ז"ל
(21.2. 2011); ע"א 9474/16
רונן נ'
Otkritie International Investment Management LTD
(28.12.2016)).
חרף האמור, דומני כי מכלול הנסיבות אינן מצדיקות קביעת עירבון בסכום של 100,000 ש"ח, כמבוקש על ידי המשיבים. זאת, בין היתר, בשים לב לשוני הנזכר לעיל בין ההליך בערכאה הדיונית לבין ההליך בערכאת הערעור ולסכומי העירבון הנוהגים בבית משפט זה בהליכים דומים. לאחר איזון בין השיקולים השונים, החלטתי להיעתר לבקשה בחלקה ולהגדיל את העירבון לכדי סכום של 70,000 ש"ח.
יצוין לסיום כי המשיבים הגישו ביום 17.11.2019 תשובה לתגובת המערער לבקשה שבכותרת. זאת, על אף שלא ניתן להם היתר לכך (וראו בהקשר זה תקנה 465 לתקנות סדר הדין האזרחי; ולהבדל בסדרי הדין בין בקשה בכתב בערכאה הדיונית לבין בקשה בכתב בערכאת הערעור ראו למשל בש"א 7082/18 דוד נ' ציצואשוילי , פיסקה 6 (17.10.2018)). בשים לב לכך אבהיר כי החלטתי זו ניתנה בהתעלם מן האמור בתגובה לתשובה.
המערער יפקיד את הפרש העירבון (בסך 30,000 ש"ח) עד ליום 3.12.2019, ולאחר מכן יועבר התיק להוצאת צו סיכומים כמקובל.
המזכירות תוציא את התגובה לתשובה מהתיק, וזו תוחזר למשיבים.
לנוכח הגשת תגובה לתשובה בניגוד לסדרי הדין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"א בחשון התש"ף (19.11.2019).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם