עע"מ 7160/20 דקל אחר בינוי והשקעות בע"מ נ. משרד הביטחון

1.

ההליך שבכותרת עניינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת הבכירה ר' ברקאי ) מיום 14.10.2020, שבגדרו נדחתה עתירה מנהלית שהגישה המערערת בקשר עם מכרז להקמת מעבדות לביצוע בדיקות קורונה. המזכירה הראשית הורתה כי המערערת תפקיד עירבון בשיעור של 30,000 ש"ח. יצוין, כי העירבון טרם הופקד (אם כי המערערת צירפה העתק של ערבות בנקאית שכבר הונפקה בסכום זה).

2.

ביום 12.11.2020 הגישה המשיבה 3 בקשה להגדיל את גובה העירבון לסך של 50,000 ש"ח, תוך שהיא מדגישה כי בערעור שלושה משיבים המיוצגים על ידי שני עורכי דין, היינו, הערבות הנוכחית מעמידה סכום הוצאות נמוך שאין בו כדי לכסות את הוצאותיהם, בשים לב להיקף הערעור, שוויו ומורכבותו. המשיבה 3 טוענת עוד, כי המערערת טרם שילמה את ההוצאות שפסק בית המשפט קמא וכן את ההוצאות שנפסקו בבית משפט זה (במסגרת בקשתה לסעד זמני), עניין שיש בו כדי להצביע על חשש לכאורי כי המשיבים יתקשו להיפרע מהמערערת ככל שתיפסקנה לטובתם הוצאות, בפרט בהיותה חברה בערבון מוגבל.

3.

המערערת טוענת בתגובתה, כי הבקשה דנן היא "מחזור" של בקשה להפקדת ערובה שנדחתה בבית המשפט קמא וכי אין כל ממש בחששות שמעלה המשיבה 3. לפי הנטען, למערערת איתנות כלכלית של ממש, ולא בכדי היא העמידה במסגרת המכרז ערבות בנקאית על סך 10 מיליון ש"ח ואף צירפה מכתבים של הבנק ושל רואה החשבון של החברה המעידים על איתנותה הכלכלית. המשיבים 2-1 הותירו את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט.

4.

אכן, כאשר העירבון נקבע על ידי המזכירה הראשית, רשאים הצדדים לבקש כי העניין יובא בשנית לפני הרשם כמעין "ערר" על החלטתה (תקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 5018/12 סינבטי נ' לבייב (20.12.2012)). כידוע, תכליתו של העירבון היא להבטיח את יכולתו של המשיב בערעור להיפרע – בקלות וביעילות – בגין הוצאותיו בהליך, ככל שייפסקו. משכך, גובה העירבון בהליך הערעור נקבע לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. כבר נפסק כי אומדן זה – שאינו בגדר תחשיב מתמטי מדויק – מבוסס על שיקולים שונים ובהם מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי נשוא המשפט, טיב ההליכים וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת (ראו למשל: ע"א 9474/16 אברבוך נ' Otkritie International Investment Management LTD

(28.12.2016); ע"א 6268/19 כהן נ' מת"ם - מרכז תעשיות מדע חיפה בע"מ (19.11.2019)).

5.

במקרה דנן, לאחר עיון בחומר שלפניי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להגדלת שיעור העירבון להידחות. לקחתי בחשבון, בין היתר, את היקף הערעור (שאינו מן הגדולים); את העובדה שמדובר בשלושה משיבים אשר שניים מהם הן רשויות מנהליות המיוצגות על ידי הפרקליטות; את שיעור ההוצאות שהושת על המערערת בבית המשפט קמא - 30,000 ש"ח (ויודגש כי הגם שאין תאימות הכרחית בין סכום ההוצאות בערכאה הדיונית לבין סכום ההוצאות בערכאת הערעור, גובה ההוצאות בערכאה הקודמת מהווה אינדיקציה רלוונטית בהקשר דנן). לא נעלמה מעיניי גם הטענה כי ההוצאות שנפסקו בבית המשפט קמא טרם שולמו, אולם המערערת טוענת כי פנתה למשיבה 3 לצורך קבלת פרטי ההפקדה ולכן נחה דעתי כי אין ליתן לשיקול זה משקל ממשי במקרה דנן, בפרט בהתחשב במועד מתן פסק הדין, לפני כחודש סך הכל.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית. העירבון בסכום שקבעה המזכירה הראשית יופקד לאלתר, ולא יאוחר מיום 19.11.2020, אחרת יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.