פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4766/16
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקשת:
קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
נ ג ד
המשיבים:
1.
פלוני
2. פלוני
3. כלל חברה לביטוח בע"מ
4. פלוני
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 11825-06-14 שניתנה ביום 24.5.2016 על
ידי כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר
בשם המבקשת:
עו"ד אלון בלגה
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 24.5.2016 של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר ) בת"א 11825-06-14, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לדחיית התביעה נגדה על הסף.
1.בבית המשפט המחוזי בחיפה מתנהלת תביעת נזיקין נגד המבקשת ונתבעים נוספים בגין תאונת דרכים בה נפגע המשיב 1. המבקשת הגישה בקשה לדחייה על הסף של התביעה נגדה, בטענה כי המשיב 1 עצמו הצהיר כי הוא נהג ברכב אותו נטל ללא רשות מבעליו (הוא המשיב 4 ואחיו של המשיב 1, להלן: האח ) וכשהוא יודע שאחיו אסר עליו להשתמש ברכב. בנסיבות אלה, כך נטען, אין עילת תביעה נגד המבקשת, שכן על-פי סעיף 7א לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, תנאי לחבותה של המבקשת הוא שימוש ברכב ברשות בעליו.
2.בית משפט קמא דחה את בקשת המבקשת וקבע כי המדובר בבקשה מוקדמת, שכן בשלב זה בפני בית המשפט מונח תצהיר המשיב 1 בלבד מבלי שנחקר ובטרם הוגשו יתר הראיות. בהקשר זה צוין כי בדעת המשיב 1 להגיש תצהירי עדות נוספים, וכי טרם הוגש תצהירו של האח. בית המשפט הדגיש כי הדיון יוקדש על מנת לברר את הנסיבות לצורך אפיון התאונה על בסיס תצהירו של המשיב 1, ובכלל זה בירור טענתו לפיה הוא נטל את הרכב ללא רשות.
3.כלפי החלטה זו מופנית בקשה רשות הערעור דנא, ובה טוענת המבקשת כי משעה שהמשיב 1 – התובע – הצהיר על עובדה שהיא בידיעתו האישית המובהקת, ואשר שומטת את הקרקע תחת תביעתו נגד המבקשת – הנתבעת – יש לדחות על הסף את התביעה נגדה, כמבוקש. עוד נטען כי יש להתערב בהחלטת בית משפט קמא כבר בשלב זה ולא להמתין לסוף ההליך המשפטי לאחר שבית המשפט יקבע האם המשיב 1 הצהיר אמת בתצהירו, על מנת לא ליטול את "העוקץ" מטענת המבקשת לפיה אין לאפשר לתובע להמשיך בניהול הליך משפטי חרף תצהירו.
4.דין הבקשה להידחות אף מבלי שתתבקש תשובה.
כידוע, לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב ביותר להחליט באיזה שלב תידון טענת סף שמעלה נתבע, ואין לנתבע זכות קנויה שטענתו תתברר בהכרח בשלב מקדמי (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 411 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)). יתר על כן, החלטת בית משפט קמא עולה גם בקנה אחד עם העיקרון לפיו אין לסלק תובענה על הסף "אלא במקרים נדירים בהן התביעה על פניה אינה מגלה ולו צל של עילה" (רע"א 7960/14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' גולד , פסקה 7 (15.12.2014)). בענייננו, בית משפט קמא לא "סגר את הדלת" בפני המבקשת, אלא קבע כי בקשתה לדחיית התביעה על הסף תידון בהמשך, לאחר שתוגשנה יתר הראיות הצריכות להכרעה בעניין זה.
כפי שהערתי במקרה אחר:
"המצב בגדרו יש בפיו של בעל דין טענות סף או טענות טרומיות, שאם תתקבלנה תייתרנה דיון בעניינים אחרים או תייתרנה את הצורך בהגשת חומרים שונים לבית המשפט, אינו נדיר, אך המגמה היא לחייב את בעלי הדין לפרוש לפני בית המשפט את מלוא טענותיהם ולהותיר לבית המשפט שיקול דעת רחב האם להקדים דיון בטענה זו או אחרת (רע"א 8460/12 יצחקי נ' אלקלעי (31.1.2013))" (רע"א 1678/15 שירותי בריאות כללית נ' אדלר (20.4.2015)).
הדברים יפים גם לענייננו. לא מצאתי כי התערבות ערכאת הערעור בהחלטת בית משפט קמא נדרשת בשלב זה של ההליך.
הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ה' באב התשע"ו (9.8.2016).
ש
ו פ ט