רע"א 4773/01 מוטי פרטוק נ. נס שובל

בפניי שתי בקשות. האחת כי סכום ערבון שנקבע במסגרת ע"א 4587/01 יכסה גם חיוב אפשרי בהוצאות במסגרת ע"א 4773/01. והשנייה להגדלת סכום הערבון האמור.

1.שני ההליכים שבכותרת אוחדו על פי החלטתי מיום 29.7.01. במרכז שני ההליכים עומד פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, לבקשה לאכוף פסק חוץ שניתן בארצות הברית נגד המערערים. על פסק דין זה מערערים שני המערערים. בקשות להמרת הערבון בערובה אחרת נדחו בהחלטתי מיום 29.7.01. אדון עתה בשתי הבקשות שבפניי.

2.הבקשה להגדלת הערבון. בקשה זו הועלתה על ידי המשיבים 1 - 3 בכל אחד מן הערעורים שבכותרת. ביסוד בקשה זו עומדים טיעונים בדבר מעשים חמורים של המערערים כנגד המשיבים. המשיבים 1 - 3 טוענים כי סכום החוב הפסוק של המערערים כלפיהם הוא עצום, וכי הם צופים כי ייתקלו בקשיים לגבות את החוב הפסוק.

ברם, בכל אלה אין כדי להצדיק הגדלה של סכום הערבון. הערבון נועד להבטיח את הוצאות המשיבים בערעור. לא מצאתי בטיעוניהם נימוק המצביע על כך, שהוצאות אלה צפויות לכאורה להיות גדולות מן הערבון שנקבע. צודקים המערערים בטענתם, כי סכום ההוצאות שהושת בבית המשפט המחוזי אינו מהווה מדד הכרחי לקביעת הערבון בערעור. המדד הוא ההוצאות הצפויות במסגרת הליך הערעור. בהתחשב במדד זה, סכום הערבון שנקבע נראה סביר. לפיכך, הבקשה להגדלת הערבון נדחית.

3.הבקשה לחפיפת הערבון לגבי שני ההליכים. הבקשה היא, כי הערבון שנקבע במסגרת ע"א 4587/01 ישמש גם להבטחת הוצאות שייפסקו במסגרת ע"א 4773/01. הדיון בשני התיקים האמורים אוחד. עם זאת, עולה השאלה האם מוסיף ע"א 4773/01 טענות אשר יחייבו התייחסות נפרדת, וממילא להביא להגדלת ההוצאות של משיבים 3-1 ולחייב הגדלת הערבון למקרה שהטענות יידחו. במצב זה אין מקום לכך שהערבון שנקבע במסגרת ע"א 4587/01 יחול במלואו על שני ההליכים. שאלת החלוקה בין שני ההליכים תלוייה, אפוא, במידת החפיפה בין שני הערעורים ובהיקף התוספת הגלומה בע"א 4773/01.

4.עיון בהודעות הערעור בכל אחד מן הערעורים מגלה כי הטענות שבע"א 4773/01 הן, בחלקן הגדול, ייחודיות לערעור זה. בכל אחד מן התיקים מתעוררת שאלה ביחס לזימונו כדין של המערער. עם זאת מסכת העובדות והניתוח הנוגעות לכל אחד מן המערערים שונים, ולענין זה אין חפיפה בין הערעורים. הטענות הרבות של המערער בע"א 4773/01 לעניין אי מתן אפשרות לטעון ולהביא ראיות לפני מתן הפסק, תוך הדגשת המלים "לפני מתן הפסק", ייחודיות לערעור זה. טענת המירמה שהועלתה בסעיף 12 לע"א 4773/01 ייחודית לערעור זה. גם הטענות בסעיפים 13 - 15 ייחודיות לערעור זה.

אמנם, בשני הערעורים עולה שאלה משותפת הנוגעת למשמעות פסילתם של חלקים נרחבים מפסק החוץ. עם זאת, עיון פרטני בהודעות הערעור מלמד כי בחלקם הגדול הערעורים שונים, ומעלים בעיות וטענות שונות.

משכך, אין מקום לחפיפת הערבון בין שני הערעורים. המערער בע"א 4773/01 יפקיד גם הוא ערבון בסך 40,000 ש"ח, וזאת בתוך עשרים ואחד ימים מיום קבלתה של החלטה זו. נוכח דחיית שתי הבקשות שבפניי, אין צו להוצאות.