רע"א 4791/09 החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ נ. ד"ר יואב רוזן

1.

עניינה של הבקשה שלפניי הוא בחשיפת תוכנו של דו"ח ביקורת פנים (להלן - הדו"ח ) בגדר הליכי גילוי מסמכים ועיון בהם במסגרת תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשים. המבקשים הסכימו להעביר את הדו"ח לעיונו של המשיב, תוך השחרת חלקים מסוימים בדו"ח. לטענתם, אותם חלקים מתייחסים לצדדים שלישיים, אשר עלולים להיפגע כתוצאה מגילויו המלא של הדו"ח. כן טוענים המבקשים, כי החלקים המושחרים בדו"ח אינם רלוונטיים לצורך ניהול תביעתו של המשיב. ביום 5.5.09 הורה בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופט מ' יפרח), על גילוי הדו"ח במלואו. על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי. יוער, כי ביום 31.5.09 הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ביצוע החלטתו עד למתן הכרעה בבקשה הנוכחית.

2.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ואף בנוסח המלא של הדו"ח, מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. הנחת המוצא במסגרת הליכי גילוי ועיון הינה, כי יש לאפשר גילוי מרבי של חומר רלוונטי לניהול ההליכים. כאמור, טענתם העיקרית של המבקשים היא, כי חשיפת הדו"ח במלואו תוביל לפגיעה בפרטיותם של עובדים אחרים המוזכרים בחלקים המושחרים. ואולם, שמותיהם של חלק מעובדים אלה נחשפו כבר על-ידי המבקשים עצמם במסגרת ההליכים. מעבר לכך, המשיב מסכים לכך שהדו"ח יועבר לעיונו תוך שיוטל על תוכנו צו איסור פרסום. פתרון זה מקטין באופן משמעותי את החשש מפני פגיעה כלשהי בצדדים שלישיים. בנוסף, לא מצאתי כי בטענות המבקשים בדבר הרלוונטיות של הדו"ח יש כדי להצדיק התערבות בהחלטת הערכאה הדיונית, אשר לה שיקול דעת רחב בעניינים מסוג זה (למשל, רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ , פ"ד נו(5) 193 (2002)). לצד זאת יובהר, כי בעובדה שדו"ח הביקורת מועבר לעיונו של המשיב במסגרת הליכי גילוי ועיון אין כדי ללמד דבר על האפשרות לעשות בו שימוש כראיה (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי , פ"ד מט(4) 54 (1995)).

3.

לאור האמור, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשים יעבירו לעיון המשיב את הדו"ח בשלמותו, תוך שיוטל על תוכנו צו איסור פרסום. מזכירות בית משפט זה תוודא, כי הדו"ח בנוסחו המלא יוחזק בנפרד מתיק בית המשפט. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח.