רע"א 4834/00 הסנה באמצעות קרנית בע"מ נ. אביסרור סמדר

1.המשיבה הגישה תובענה נגד המבקשת לתשלום נזקיה עקב תאונת דרכים בה נפגעה. במהלך הדיון בקשה המבקשת להעיד מטעמה את העובד הסוציאלי גדעון האס, בקשר לעלויות שונות הידועות לו מנסיונו. המשיבה מצידה בקשה להעיד לגבי עלויות אלה כעד מטעמה את פרופסור טלר, עובד סוציאלי אף הוא. בהחלטתו מיום 26.6.00 דחה בית המשפט את הבקשה להעיד את שני העדים. לטענת המבקשת, טעה בעניין זה בית המשפט, בעיקר נוכח החלטה מיום 4.6.00 שניתנה ברע"א 1326/00 של בית משפט זה, המתייחסת לתובענה שבין בעלי הדין בבקשה זו. באותה החלטה נקבע ש"ניתן להוכיח באמצעות העובדת הסוציאלית עלויות שונות אשר בתאור ידיעתה ומומחיותה".

נראה לי שהדין בעניין זה הוא עם המבקשת. גם בא כוח המשיבה לא חלק על זכותה של המבקשת להעיד את העד האס לעניין העלויות, כשם שזכותה של המשיבה היא להעיד את פרופסור טלר בנושא זה.

2.החלק השני של הבקשה מתייחס לדו"ח סיכום טיפול מיום 30.8.92 של המחלקה לריפוי בעיסוק בבית החולים לוינשטיין ( להלן: הדו"ח ), חתום על ידי המרפאה בעיסוק גברת רוזלין פיוטרין ( להלן: העדה ). בית המשפט החליט בהחלטתו מיום 29.6.00 שלא לקבלו כראיה, בשל היות תוכן האמור בו בגדר חוות דעת, אותו יש להוכיח באמצעות מומחה רפואי אשר ימונה על ידי בית המשפט. כך החליט בית המשפט, על אף שבעבר, בהחלטה מיום 22.12.99, התקבל הדו"ח וסומן כראיה (נ3/) בכפוף לחקירתה של העדה. בעניין זה תיקן בית המשפט את החלטתו הקודמת, בהסתמכו על רע"א 1326/00 הנ"ל, בו נקבע שהערכות אשר הינן בבחינת חוות דעת ניתן להוכיח רק באמצעות מינוי מומחה רפואי לפי תקנה 2(א) לתקנות בדבר מינוי מומחים רפואיים.

אכן, הדו"ח מהווה בעיקרו חוות דעת, וחלק זה שלו אינו מותר בהגשה כראיה באמצעות העדה שאינה מומחית רפואית אשר מונתה על ידי בית המשפט. עם זאת, יש חלקים בדו"ח המתייחסים לטיפולים אשר המשיבה קיבלה ובדיקות שנבדקה בעת היותה מאושפזת בבית החולים לוינשטיין. חלקים אלה של הדו"ח קבילים כראיה וניתנים להוכחה באמצעות העדה, ככל שהיא יודעת אותם מכלי ראשון.

3.על סמך כל האמור לעיל, ניתנת בזה למבקשת רשות ערעור כמבוקש. כן מתקבל הערעור כדלקמן:

א.המבקשת רשאית להעיד את מר גדעון האס על עלויות שונות הנוגעות לחוות דעת שהוגשו בתיק. המשיבה רשאית להעיד בעניין זה את העד מטעמה, פרופסור טלר.

ב.הדו"ח, אשר הוגש כבר כראיה, ישמש כראיה רק לעניין בדיקות וטיפולים שקיבלה המשיבה בבית החולים לוינשטיין, וכן להוכחת עובדות אשר אינן בגדר חוות דעת. כל מה שמהווה חוות דעת בדו"ח, לא יהווה ראיה.

בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.