רע"א 4838/22 אבי רונן ב. בע"מ נ. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 12.5.2022, בע"א 52575-10-21 (השופטות ח' קיציס , י' רוטנברג , ו- מ' בן-ארי ), שבו נדחה ערעור שהגישו המבקשים, על פסק הדין של בית משפט השלום בראשון לציון, מיום 30.6.2021, ב-6 תיקים שהדיון בהם אוחד: ת"א 49372-10-17, ת"א 49535-10-17, ת"א 49502-10-17, ת"א 49484-10-17, ת"א 49423-10-17 ות"א 49293-10-17 (השופטת כ' בן אליעזר ).

לאחר שעיינתי בבקשה, נחה דעתי כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתשובה מאת המשיבה. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018.

הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים . אמנם, המבקשים טוענים כי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, התבססו בהכרעותיהם על קביעות בנוגע ל'אינטרס הציבורי', ועל כן, "אין חולק, כי במקרה דנא קיימת חשיבות משפטית החורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים לבדם [...] וזאת על משקל קל וחומר כאשר העירייה ו[המשיבה] אינן תמימות דעים באשר למהו אותו 'אינטרס ציבורי'" . ברם, בנסיבות העניין שלפנַי, נראה כי שאלה זו אינה מתעוררת. בית משפט השלום קבע, כי משעה שהמבקשים מחזיקים במקרקעין מושא המחלוקת, מכוח חוזה שכירות שכרתו עם עיריית ראשון לציון; ומשהסתיימה תקופת השכירות לפי החוזה, הרי שלמבקשים אין עוד זכות להמשיך להחזיק במקרקעין – ויש לקבל את תביעת הפינוי שהגישה המשיבה. בית המשפט המחוזי קיבל את פסיקתו של בית משפט השלום, ואת נימוקיו. גם אם אניח אפוא, כי שאלת טיבו של ה'אינטרס ציבורי', שמכוחו פעלה המשיבה, היא אכן שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים – אין בכך כדי להשפיע על שאלת מועד תום החוזה, שמכוחו מחזיקים המבקשים בקרקע. משכך, אין בכוחה של השאלה האמורה, כדי להטות את הכף לטובת המבקשים, ולהשפיע על התוצאה האופרטיבית של פסק הדין. מדובר אם כן, בשאלה תיאורטית, אשר אין בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי' (בע"מ 1225/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 10 (14.3.2021)).

בנוסף טוענים המבקשים, כי "תיק זה מערב, בין היתר, דיון בשאלות הנוגעות לאמות המידה על פיהן רשויות מנהליות אמורות לפעול" . יתרה מזאת, גורסים המבקשים כי "קיימת חשיבות עניינית לבעיה המשפטית הכלולה בגדרי ההתדיינות דנא, לאמור: לאופן שבו יש לנהוג במקרים בהם האזרח הפשוט נופל קורבן למחלוקת שמתגלעת בין רשויות ציבוריות שונות, על לא עוול בכפו, ועל האופן שיש לאזן בין עקרון שלטון החוק ובין זכויותיו החוקיות והקנייניות של אדם העולות כדי זכויות חוקתיות" . דא עקא, כפי שעולה מהדברים, טענות אלה נטענו בעלמא, ויש בהן כדי להצביע, לכל היותר, על שאלות משפטיות מופשטות , שיש להן זיקה למקרה. בכך לא סגי. בכדי לעמוד באמת המידה למתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי', היה על המבקשים להצביע על שאלה משפטית עקרונית ו קונקרטית , המתעוררת במקרה דנן; כזאת לא נעשה.

מתן הרשות לערער אינו דרוש גם כדי למנוע חשש מפני עיוות דין. פסק הדין של בית משפט השלום – מנומק, מפורט, ועבר גם תחת שבט ביקורתו של בית המשפט המחוזי, שאף התייחס, באופן מפורט, להשגות שהעלו המבקשים במסגרת הבקשה דנן, באופן אשר יש בו כדי ליתן מענה לטענותיהם.

בקשת הרשות לערער נדחית אפוא בזאת.

משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.