פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4866/18
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
קצין התגמולים
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים א' ש' שילה, ה' סילש וע'
כהן) בע"ו 53322-10-17 מיום 9.5.2018
בשם המבקש:
עו"ד שרון מאירי
החלטה
1.
המבקש, נפצע באורח קשה בגפיו במהלך מלחמת יום הכיפורים, והוכרה לו נכות בשיעור של 100 אחוזים. לימים, המבקש השתקם והשתכר מדי חודש בסך של כ-38,000 ש"ח. בשנת 2007 חלה התדרדרות במצבו של המבקש, ובשלהי שנת 2011 הוא איבד לצמיתות את כושר עבודתו. על רקע זה פנה המבקש למשיב לקבלת תגמול טיפול רפואי מלא לפי סעיפים 14-14ג לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954 (להלן: התקנות ). ביום 5.6.2012 דחה המשיב את הבקשה לתגמול טיפול רפואי מלא (להלן: תט"ר מלא ) מן הטעם שהמבקש לא הוכיח כי לא השתכר כלל בתקופה הרלוונטית לבקשתו. המבקש ערער לוועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים ), תוך שערעורו התייחס לטענתו בדבר זכאותו לתט"ר מלא כאמור, כמו גם לדרישתו לקבלת תגמול רפואי חלקי (להלן: תט"ר חלקי ) בגין השנים 2012-2007. ועדת הערר דחתה את הערעור על שני מרכיביו. אשר לתט"ר המלא התקבלה עמדת המשיב שלפיה התגמול לפי תקנות, בהתאם לפרשנותן בעניין
גזית
(עע"ם 543/13 גזית נ' משרד הביטחון (3.11.2013) (להלן: עניין גזית )), הוא כזה המיועד לאובדן הכנסה זמני שנגרם מטיפול רפואי הנדרש כתוצאה מהנכות, ואינו משפה בגין אובדן השתכרות צמית, אשר לגביו קובע חוק הנכים מסלול גמלה אחר. אשר לתט"ר החלקי נמצא כי המבקש לא הגיש בקשה מתאימה למשיב.
2.
המבקש ערער לבית המשפט המחוזי, ובמסגרת ערעורו טען כי אין ליישם את עניין גזית בעניינו בהיותו "נכה משוקם", כהגדרתו בתקנות, שכן פסק הדין שם ניתן ביחס לנכה שאינו משוקם. ביום 9.5.2018 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים א' ש' שילה , ה' סילש ו ע' כהן ) את הערעור. בית המשפט קבע כי התקנות אינן מבחינות, על פי לשונן או תכליתן, בין נכה משוקם לנכה אחר. לפיכך, למרות הירידה בכושר ההשתכרות של המבקש כתוצאה מהתדרדרות מצבו הרפואי, עניין גזית
חל בעניינו באופן השולל את זכאותו לתט"ר מלא על פי התקנות, שכן תגמול זה נועד אך לפיצוי עבור אובדן ימי עבודה הנובע במישרין מהטיפול הרפואי. ביחס לתט"ר החלקי, הסכים המשיב לבחון תביעה מפורטת שיגיש המבקש בעניין זה, ובתנאי שתביעתו תתבסס על מסמכים מהתקופה הרלוונטית. כמו כן, צוין כי לעניין זה כל טענות המבקש שמורות לו.
3.
מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש, טענתו בדבר זכאותו של "נכה משוקם" לתט"ר מלא על פי התקנות ופרשנותו בעניין גזית מעוררת שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי". בתוך כך, נטען כי התקנות אינן תוחמות את התגמול לימי הטיפול הרפואי בלבד, וכי לפי פרשנותן הנכונה לשיטתו זכאי המבקש לתט"ר מלא בגין אובדן כושר העבודה לצמיתות. זאת בין היתר, משום שפיצוי בגין אובדן כושר עבודה צמית שלא על פי התקנות נמוך במידה ניכרת מרמת השכר שאליה הורגל המבקש לאחר הפציעה, ומובן כי לא זו כוונת מחוקק המשנה. עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי שקבע כי לא נסתרה הקביעה שלפיה המבקש לא הגיש בקשה לתט"ר חלקי.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, באתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, ושמורה למקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית שחורגת מדל"ת אמותיו של נסיבות המקרה ( רע"א 8284/12 פלוני נ' קצין התגמולים , פסקה 5 (5.3.2013); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמת המידה האמורה. חרף טענת המבקש כי יישומם של התקנות ושל עניין גזית לגבי נכה משוקם מעוררת שאלה משפטית רחבה, הלכה למעשה טענות אלו הן "ערעוריות" במהותן, ומשכך אינן מקימות עילה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" . כמו כן, גם טענותיו של המערער ביחס להגשת הבקשה לתט"ר חלקי נוגעות לקביעת ממצאי עובדה שכידוע אינן מקימות עילה ליתן רשות לערער בגלגול שלישי ( רע"א 9893/17 פלונית נ' קצין התגמולים , פסקה 4 (16.1.2018)). דברים אלו נכונים ביתר שאת במקרה שלפנינו, שכן בנסיבות המקרה רשאי המבקש להגיש בקשה עדכנית למשיב בעניין זה, בצירוף המסמכים המתאימים.
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ח באב התשע"ח (9.8.2018).
ש ו פ ט