רע"א 4877/20 ג'ולייט אנקרי- ו 14 אח' נ. שחר ידגר ובניו קבלנות בנין ונכסים

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 1.7.2020 בע"א 33447-06-20 (השופט י' אטדגי ), בגדרה התקבלה באופן חלקי בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום תל אביב-יפו מיום 30.3.2020 בת"א 9419-05-14 (השופט א' ברקאי ), באופן שאפשר למבקשים להשהות תשלום של 35% מהסכום הכולל שאותו הם חויבו לשלם למשיבה 1, בכפוף להפקדת הסך הנ"ל בקופת בית המשפט (להלן: ההחלטה קמא ) .

2.

ההחלטה קמא ניתנה על רקע סכסוך חוזי הקשור לביצוע עבודות בניה ולהתחשבנות בגין העבודות שנעשו. סכסוך זה הוכרע על ידי בית משפט השלום בפסק דין אשר חייב את המבקשים ואת המשיבה 2, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה 1 סכום כולל של 1,048,792 ₪ והוצאות משפט בסך של 80,000 ₪.

3.

המבקשים

ערערו על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי. בד בבד, הם ביקשו לעכב את תשלומו של החיוב הכספי שהוטל עליהם וקיבלו חלק ממבוקשם בהחלטה קמא, כמצוין לעיל.

4.

המבקשים מבקשים כעת כי אבטל את ההחלטה קמא ואורה על עיכוב ביצוע ביחס למלוא הסכום שנפסק לחובתם, באופן שסכום זה יופקד בקופת בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעורם. במסגרת זו, הם מעלים טענות שונות אשר באות להטיל ספק ביכולת המשיבה 1 להחזיר להם את כספם, אם הוא יועבר לידיה והערעור יתקבל.

5.

דין הבקשה להידחות ללא צורך בתשובה. תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי הגשת ערעור על פסק דין לא תעכב את ביצועו. כדי לעכב ביצוע כאמור, על המערער להראות כי לערעורו יש סיכוי טוב להתקבל, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו; כאשר בין שני התנאים מתקיימת "מקבילית הכוחות" ( ראו למשל, רע"א 4218/16

גרבוע נ' רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח ,

פסקה ח' (21.06.2016)) . כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין אשר מטיל חיוב כספי, מוטל על המערער נטל מוגבר – שכן, נקודת המוצא היא שגם אם יתקבל הערעור ניתן יהיה להשיב לו את הכסף (ראו רע"א 2812/16 פלונית נ' פלונית , פסקה 7 (6.4.2016)). המבקשים ביקשו – ועודם מבקשים – לסתור הנחה בסיסית זו. בית המשפט המחוזי דחה ניסיון זה בקבעו כי חלק מטענות המבקשים כלל לא רלבנטי למשיבה 1 – כי אם לחברה אחרת, וכי את טענותיהם הפריכה המשיבה 1 באמצעות מסמכים שהגישה. מסמכים אלה כוללים מכתב עדכני מהבנק שבו מתנהל חשבונה של המשיבה 1, ובו פירוט יתרת החשבון (כ-1.5 מיליון ₪) והאשראי (כ-0.5 מיליון ₪) שעומד לרשותה, וכן חוזים המלמדים על פעילותה העסקית.

6.

גם בבקשה שלפניי המבקשים לא הרימו את הנטל המוגבר שמוטל עליהם, שכן הם לא הצביעו על שום פגם בהחלטה קמא אשר עשוי להצדיק התערבות באותה החלטה. הלכה היא עמנו, שבית משפט זה איננו מתערב, ככלל, בהחלטותיהם של בתי המשפט המחוזיים שעניינן עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום, שעליו הוגש ערעור (ראו רע"א 2983/15

בוסקילה נ' מנהל מקרקעי ישראל – מחוז תל אביב , פסקה 14 (20.5.2015); רע"א 6859/19

כהן נ' לוינשטיין נכסים תחנה בע"מ , פסקה 6 (24.10.2019)) .

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.